הרב שרלו: "אני נרתע מאד מנושא תרגול קרבן הפסח"

בעד עליה להר הבית ונרתע מאוד מתרגול הקורבנות. הרב שרלו בתשובה על תרגול הקרבת קורבן פסח: "חשש לעיסוק במקדש ובקורבנות ללא תשתית מוסרית ראויה"

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 13/04/16 11:49 ה בניסן התשעו

הרב שרלו: "אני נרתע מאד מנושא תרגול קרבן הפסח"
איגוד מכוני המקדש, צילום: איגוד מכוני המקדש

שאלה:

לכבוד הרב יובל שרלו,

רציתי לשאול אם ראוי להשתתף בתרגול קרבן הפסח שיתקיים בשבוע הבא?

האם אכן זו הכנה רצויה לקראת בניית בית המקדש במהרה בימינו, ואז קשה לי למה בכל הדורות הקודמים גדולי רבותינו (הרב קוק ואחרים) לא עשו כן. או שיש בזה בעיה של בל תוסיף, מצד שזה דומה לקרבן האמיתי. וכפי שלא אוכלים צלי בליל הסדר, או שאסור לומר "אני קונה בשר לפסח". או אולי זה מיותר כי קודם כל נתקן בינינו את השנאת חינם, שגרמה לחורבן הבית.

אגב, מארגני האירוע טוענים שאפשר להקריב קרבן פסח גם בימינו, אם רק הממשלה תסכים. האם זה נכון?

אודה לרב על תשובתו.

תשובה:

שלום וברכה

אין תשובה אחת לשאלה זו, ומטבע הדברים ישנן דעות שונות בנושא. אכתוב לך את תפישתי בלבד:

א. האם ניתן מבחינה הלכתית להקריב כיום את קרבן הפסח? כידוע היו על כך מחלוקות גדולות לפני כמאה חמישים שנים. הרב קלישר זצ"ל כתב על כך מאמרים רבים, וקונטרס גדול, העוסק בהיתר לעשות זאת. רע"א חלק עליו, והיו ביניהם התכתבויות רבות, כמו גם התערבות של החת"ם סופר בדיון ועוד ועוד. זו מחלוקת גדולי הפוסקים, ולאלה שטוענים שניתן להקריב כיום יש ראיות חזקות מאוד.

ב. מהי המשמעות הרוחנית של העובדה שאנחנו לא מסוגלים להקריב היום קרבן פסח מסיבות שונות? גם כאן יש התייחסויות שונות. יש הטוענים שזו עצת היצר הרע, ושאנו כבר מכירים אותו מימי חגי הנביא ("העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב"), וכשאנו נתעורר לכך - תהיה גם אפשרות; יש הנוטים יותר לומר שחוסר האפשרות המעשית לעשות זאת מעידה גם על חוסר הכנה נפשית ורוחנית, בהתאם לדברי הרב קוק זצ"ל (שנכתבו על נושא אחר !) שקישר בין חוסר היכולת המעשית ובין השגחת ד' על כך. אני מאמין כי כיוון שאין בימינו השראת שכינה גלויה - אין גם משמעות רוחנית לקורבנות, והם ישובו רק אחרי שתקוים בנו שיבת השכינה למקומה.

ג. האם לתרגל? אני מתלבט בעניין. נקודת המוצא שלי היא שיש חשיבות עליונה לקיום מצוות "לשכנו תדרשו ובאת שמה", ועל כן חובה לעלות להר הבית (למקומות המותרים בלבד, ולאור הדינים השונים, ומתוך התחשבות במשמעויות ביטחוניות, ראה במאמר כאן) ולממש בפועל את הציפייה הזו, ואת האמונה העמוקה בחידוש הרצון הפנימי העמוק וההשתוקקות לקורבנות, כשתשוב השראת שכינה למקומה. מאידך גיסא, דווקא בשל כך אני נרתע מלרוץ לנושא הקורבנות - דבר הדומה בעיני לריצה לקיום יחסים גופניים בין איש ואישה לפני שהאהבה וכריתת הברית קיימת. לא זו בלבד, אלא שלאור דברי הנביאים, אני חושש מאוד שאנו שבים לאותה מציאות שהביאה לחורבן עצמו - עיסוק במקדש ובקורבנות ללא תשתית מוסרית ראויה ובלי מערכות משוכללות של צדק חברתי. על כן, בדיוק מאותה סיבה שהעושים זאת חפצים בתרגול - אני נרתע מאוד מתרגול זה.

כל טוב ונראה בנחמות.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן