חדשות כיפה

איך נמנעים מבעיות הכשרות בבשר?

או להיות צמחוני או לברר בדיוק מהם נהלי הכשרות: הרב אבינר על הבעיות המתפרסמות בנושא כשרות השחיטה של עופות ובקר

משגיח כשרות

צילום: yaakov Naumi/Flash90

ש: בשנים האחרונות התפרסמו הרבה  מאמרים וסרטים המראים שיש בעיות בכשרות בכלל ובשחיטה בפרט, הן של פרות הן של עופות, האם כל הדברים האלה נכונים?

ת: גם אם לא כולם נכונים, אלא רק חלק, בודאי הם צריכים תיקון.  כל אשר דבר אלהים נעשה ונשמע, ואפילו על דבר אחד לא נדלג.

ש: האם הבעיות הן רק בהכשר הרבנות או גם בבד"צים?

ת: בכל מקום.  כמובן ככל ששוחטים פחות ליום, מתמעטות בעיות.  העומס גורם לבעיות.

ש: אבל מה השתנה לעומת הדורות הקודמים?

ת: פעם, שוחט היה שוחט כמה עופות ליום ובזמני עומס כמה עשרות.  עתה הוא שוחט כמה אלפים, מה שגורם לבעיות.  למשל, אסור ללחוץ על הצוואר עם הסכין תוך כדי שחיטה, מה שנקרא "דריסה".  אם שוחטים מאות ואלפים ליום, עלולים לאבד רגישות.  וכן יש לבדוק את הסכין כל כמה שחיטות, אם אין בו שום פגימה, גם זה דורש רגישות.זאת ועוד,הוא לא נבדק מספיק פעמים עקב  הלחץ.

ש: מלבד השחיטה, יש עוד בעיות?

ת: כן, הגידול התעשייתי עלול לגרום למחלות לבעל החיים, וכן המשקל הרב מעבר לכל פרופורציה גורם לקרעים במה שנקרא "צומת הגידים", לעיתים פציעות בעייתיות מבחינה הלכתית עקב זריקות מרובות.  וכן לפעמים האפרוחים והתרנגולים נופלים ויכול. להיות פגיעה באיברים, מה שנקרא בהלכה חשש "נפולה".  ועוד ועוד.

ש: והרבנות הראשית לישראל, מחלקת הכשרות הארצית, לא יודעת כל זה?!

ת: ודאי יודעת ומטפלת בעמל רב וגם מפרסמת ומזהירה את הציבור באתר שלה. היא לוחמת במאבק בלי סוף אך ,עדיין דברים רבים צריכים תיקון.  יהיה רצון שיתוקנו במהרה.

ש: זה הרקע ליוזמה של מה שנקרא "כשרות פרטית"?

ת: כשרות פרטית היא ודאי אסון.  אם בארזים נפלה השלהבת, מה יגידו אזובי הקיר (מועד קטן כה, ב).  אי אפשר למסור ענייני הכשרות לידיים פרטיות, שאין להן לא ידע, ולא אמצעים מעשיים כדי לפקח.  מלבד זאת שאינינו יודעים מי הם ומה יראת שמים שלהם.  אלא אדרבה לחזק את הרבנות הראשית.

ש: אם אני מבין היטב, יש עדיין בעיות בכשרות?

ת: כן.  יש דברים שצריכים תיקון.

ש: אז בינתיים לא לאכול בשר?

ת: מותר.  כל מה שיש עליו הכשר של רב, זה כשר.  הוא לא שקרן חלילה ולא מכשיל חלילה.  אין תלמיד חכם מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן (נדה טו ב).

ש: אבל זה סותר מה שאמרנו קודם שיש הרבה בעיות בכשרות?

ת: הבעיות הן מצד המפעל שמשווק בשר או עוף שיש חשש שאינו כשר.  והוא חייב לתקן.  אבל מצד הצרכן, הוא יכול לסמוך על רוב וחזקה. הלכות רבות מבוססות על רוב וחזקה.

ש: אבל בכל זאת יהודים כשרים רבים היו מעדיפים מפעל שבו הכל הוא בדיוק לפי ההלכה, לכתחילה, לא עם פתרונות דיעבד.  מה יעשו?

ת: ודאי צודקים,אז יבדקו איפה יש פחות בעיות ויקנו משם.  על פי רוב ככל ששוחטים פחות ליום, יותר זה כשר.

ש: אין זה עונה לגמרי על השאלה.  גם שם יש בעיות, אם כי פחות.

ת: אז שלא יאכלו בשר.  לא חייבים לאכול בשר.  שיהיו צמחונים או טבעונים, לא מסיבות אידיאולוגיות, אלא מהסיבה שאמרת.  אפשר גם לאכול דגים, שם כמעט אין בעיות של כשרות.  כמובן, בשר הוא טעים, אבל זה שיקולם לוותר על יתרון זה.

ש: זה לא רק ענין של טעם.  בשר הוא בריא, הן בשר בקר הן בשר עוף, ואנשים חייבים לאכול מזון בריא.  הבשר עשיר בחלבונים, בויטמינים, ועוד דברים רבים חיוניים לאדם.

ת: קודם כל אין זה מדוייק.  הוא גם לא בריא, בתנאיי גידול עכשווים. בעל החיים בעצמו אוכל מזון לא כל כך בריא, תרופות, תוספות והורמונים.

ש: יש מחקרים מדעיים מוסמכים שמצביעים בצורה ברורה שכל אלה גורמים למחלות?

ת: אין תוצאות ברורות.  יש מחקרים לכאן ולכאן, כמו בנושאים רבים.  יש גם מחקרי-על שחוקרים את כל המחקרים ומצביעים שבשר מהווה גורם סיכון למחלות.  אך נשאר לדעת את זה סיכון רציני או סיכון זעיר.

ש: שורה תחתונה, בשר הוא כן בריא או לא בריא, מסוכן או לא מסוכן?  כן או לא?  זו שאלה חשובה!

ת: אירגוני הבריאות העולמית אינם שוללים אכילת בשר, אך ממליצים למעט את הכמות השבועית.  גם מעדיפים בשר לבן כלומר עוף, על פני בשר אדום, כלומר פרה.  לכל הדעות, מזון צמחוני או טבעוני, כלומר גם בלי חלב וביצים, הוא יותר בריא.

ש: יפה מאוד, אך הוא גם יותר יקר.  יש אנשים עניים שלא יכולים לנהל אורח חיים צמחוני-טבעוני עתיר הוצאות!

ת: זה שיקול נכון.  אך אפשר גם לנהל אורח חיים כזה לא יקר ואפילו יותר זול.  למשל קילו עוף עולה 15 שקל ולמעשה יותר כי יש חלקים לא אכילים.  קילו עדשים, שכולל יותר רכיבים תזונתים איכותיים ובריאים,וגם סיבים, עולה 8 שקלים.

ש: לכן יעקב אבינו בישל לעצמו נזיד עדשים...

ת: ולכן עשו לקח ממנו...

ש: בכל זאת נחזור לענייננו.  מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב גם במשחטות וגם בלולים וגם ברפתות ושאר מקומות גידול?  הרי יש לחץ תעשייתי אדיר לייצר יותר ויותר כדי להרוויח יותר ויותר?

ת: יש הצעה להציב בכל מקום מצלמות רבות, אשר תשדרנה יומם ולילה בזמן אמת, וכל הציבור יוכל לראות מה קורה שם.  כמו שלהבדיל יש מצלמות שמראות את הכותל המערבי יומם וליל.  זה ישמש הרתעה.  הציבור יראה ויבחר.  אבל יש מתנגדים.

ש: למה?

ת: כי זה עלול ליצור בלבול ואנדרלומוסיה.  הציבור הרחב לא תמיד מבין כל דבר לאישורו, ועלול להקים צעקות על דברים של מה בכך.

ש: אז מה עדיף?

ת: שאלה כבדה.  אך יתכן שאין ברירה, וששקיפות תשפר את המצב, כמו בתחומים אחרים בחיים.  כמובן היא תשפר לא רק את הכשרות, אלא גם את הפגיעות בבריאות ובצער בעלי חיים.  לעיתים רבות שלושת אלה הולכים יחד.  הרמב"ם כבר מעיר במורה נבוכים שיש קשר בין כשרות לבריאות.

ש: עצוב שהגענו למצב כזה שצריך מצלמות...

ת: נכון.  האידיאל הוא יראת שמים.  אך ידועים דברי רבן יוחנן בן זכאי: "יהיה רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם".  אמרו לו תלמידיו: "עד כאן"?  ("לא יותר ממורא בשר ודם?" - רש"י).  אמר להם: "ולואי. תדעו כשאדם עובר עבירה, אומר: שלא יראני אדם" (ברכות כח ב).  אז אם אין מורא שמים, נתקן את המצב על ידי מורא בשר ודם, בעזרת מצלמות.  גם זה תיקון.

ש: ובסיכום?

ת: א. חיפוש אחרי המקום עם הכי מעט בעיות.  ב. מצלמות תמידיות פתוחות לציבור הרחב.  ג. צמחונות-טבעונות.

לשובע!

 

ראיין: הרב מרדכי ציון

25.06.2017

1. רוצים לדעת עוד (יוסי צור)

שלחו לי מייל ואשלח לכם חובקת מפורטת בנושא

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר