הסתכלות במראה
ש: האם זה נכון שאסור להתסכל במראה אחר חצות?
ת: לא.
תפילה בבגדי חורף
ש: האם מותר להתפלל בכפפות?
ת: מותר אם הוא סובל מהקור וזה יעזור לו להתפלל ביישוב דעת וכוונה (הליכות שלמה פ"ב אות יח בשם הגרשז"א). ועדיף להתפלל במנין עם כפפות מאשר ביחידות בבית בלי כפפות (שו"ת באר משה ד לט).
ש: מותר להתפלל עם מעיל חורף?
ת: כנ"ל (ערוה"ש או"ח צא ו).
ש: צעיף?
ת: כנ"ל (אמנם כתב האדמו"ר אמרי אמת מגור בשם השפת אמת בשם חידושי הרי"ם שלא יהיה מסביב לצוואר כדי שלא יהיה הפסק בין המוח ללב, היפך מהגרטל. אמרי אמת ליקוטים עמ' קיח).
ש: מגפיים וערדליים (גומי שמכסה את הנעלים. קאלוש"ן ביידיש)?
ת: מותר בתנאי שאינם מלוכלכים ברפש ובטיט וכו', כי אין נמנעים מלעמוד עמהם בפני גדולים וחשובים (שו"ת משנת יוסף ד ד).
ש: ניילון המכסה את הכובע מפני הגשמים?
ת: לא. אלא אם כן עשוי במיוחד לכובע ומהודק יפה כפי מידת הכובע (הליכות שלמה שם. פסקי תשובות צא אות ה - מ"צ).
תורה ואינדיבידואליזם
ש: רש"י מסביר שהתורה היא אינדיבידואלסטית שהרי כתוב לך לך, והוא מסביר: להנאתך ולטובתך.
ת: יש גם לקרוא את ההמשך: ואעשך לגוי גדול.
כיפה לבנה
ש: האם חייבים כיפה לבנה בשבת?
ת: לא. אך צריך כיפה גדולה כל היום.
שבע ברכות על ידי מי שלא אכל פת בסעודה
ש: האם אפשר לכבד באחת משבע ברכות מי שלא אכל פת בסעודה?
ת: מחלוקת. יש מחמירים שהרי לא אכל ויש מקילים שהרי משמח, ואפשר לנהוג כמקילים.
[נחלקו האחרונים אם מי שלא אכל פת יכול לברך משבע הברכות (הנישואים כהלכתה יד, צה). יש מחמירים שרק מי שאכל פת בסעודה יברך משבע ברכות, כי הן חלק מברכת המזון בבית חתן ולכן צריך לאכול מהסעודה (שו"ת יביע אומר ג, יא. הגרי"ש אלישיב מובא בבית חתנים פי"ב סעי' ו. שו"ת חשב האפוד א, ט. ב, ג).
ויש מקילים שמברכים בשביל ה"פנים חדשות" שמביא שמחה ולכן אפשר שיברך בלי לאכול (שו"ת ישכיל עבדי ח או"ח כ אות כה. החזו"א מובא באפריון שלמה להגרי"א דינר. אוהלי ישורון, הלכות שבע ברכות פ"ה סעי' ט בשם הגר"מ פיינשטין. שו"ת שו"ת מנחת שלמה ג, קג אות כא).
וגדולי ישראל רבים הקילו בזה. בשו"ת באר משה (ב, קיח) פסק ששפיר יכול לברך אעפ"י שהוא לא נתחייב בברכת המזון, והוסיף: "ראיתי מעשה שכ"ק אדמו"ר הגה"ק [דברי יואל] מסאטמר (שליט"א) [זצ"ל] בירך שבע ברכות ולא אכל כלום מהסעודה רק שתה שכר ואכל דגים".
וסיפר הגרש"ז אוירבך כי פעם אחת היה מיסב בסעודת שבע ברכות יחד עם הגאון מטשעבין ושניהם טעמו רק מיני מזונות, והנה, כאשר כבדו את הגאון מטשעבין לברך ברכה מהשבע ברכות מיאן ואמר להגרש"ז: "אני ראיתי את מורי הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל בעל 'אמרי יושר', שנמנע מלברך כשלא נטל ידיו לסעודה, והנני נוהג כמוהו, אך אתם יכולים שפיר לברך" (חכו ממתקים ח"ב עמ' קסד. שלמי שמחה עמ' שנה. ישמח לב ח"ג עמ' שצא. ברכת חתנים עמ' ריד).
ובתשובות והנהגות (ג, ת) כתב: "וראיתי מרן הגאון רבי יעקב קניבסקי זצ"ל נהג לברך הז' ברכות אף שלא אכל, וכששאלתי אותו אמר שהיה מסופק, אבל סומך על המנהג להקל, אבל כפי ששמעתי אין המנהג שוה בכל מקום", ומסיק, שראוי שיטעום לפחות מהדגים או הבשר בסעודה ולכל הפחות מהלפתן ונקרא שייך לסעודה ויכול לברך ז"ב (כזימון שמצטרף אף שלא אכל פת), אך כשהאורח מגדולי תורה או אדמו"ר יש להקל, שבעצם השתתפותו יש שמחה, ובפרט שמעתי שהגר"ח מבריסק זצ"ל פירש שמעיקר מצות שמחה חתן וכלה היא הברכות שמברך אותם ומשמחם בכך טובא, עכ"ל.
אמנם פעם היה האדמו"ר אמרי סופר מערלוי בחתונת נכד האדמו"ר מהרי"מ דושינסקי, כבדו אותו בברכה מהשבע ברכות, והאדמו"ר מערלוי השתמט באומרו שלא נטל ידיו לסעודה. ונכח שם הג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, שהעיר לאדמו"ר מערלוי כי מצד ההלכה אין מניעה למי שלא נטל ידיו לברך. ואמר לו האדמו"ר שאף שידוע לו היתר זה, וכך כתב בספר זכור לאברהם, ברם הוא מחמיר בזה, שכן האדמו"ר מסקווירא זי"ע היה מחמיר. וכששאלו את האדמו"ר מסקווירא על מקור חומרא זו, השיב שהרי אם יראה להם חומרא זו בשערי תשובה בשם איזה אחרון שהיה חי לפני פ"ז שנים, הלא יהא בזה מקור, ומדוע דבר זה שקיבל זאת מאביו ואביו מאבי אביו, וכי אין בזה די מקור (הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' רסא הערה פו) - מ"צ].
קרש חיתוך
ש: מותר להשתמש בקרש חיתוך, צד אחד חלבי וצד אחד בשרי?
ת: כן.
מצווה חשובה
ש: מה המצווה הכי חשובה בתורה?
ת: כולן חשובות מקושרות ומאוחדות ומחוברות ומאורגות ומסורגות.