בכל אחד יש פך שמן שלא ניתן לטמאו

היוונים טימאו דברים רבים אך לא הצליחו לכלות את עבודת ה' בזכות הפך הקטן שהספיק לשמונה ימים. הרב פרץ איינהורן מסתמך על דברי הרב קוק והרב טאו ומסביר שגם בימים של כפירה ואמונה פגומה, לכל יהודי יש את הסגולה הפנימית והטהורה

חדשות כיפה הרב פרץ איינהורן 10/12/17 13:28 כב בכסלו התשעח

בכל אחד יש פך שמן שלא ניתן לטמאו
מה לפךהשמן וסגולה פנימית?. אילוסטרציה חנוכה, צילום: shutterstock

יש עין איה שאני מאוד אוהב לחזור עליו בכל יום מימי שמחת הקודש של חנוכה, על הגמרא בשבת דף כא עמוד ב: "וכשגברו בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים".

הרב זצ"ל כותב שהרבה דברים יכולים היו היוונים ואף הצליחו לטמא, אבל לעולם יישאר הפך הקטן שמור וחתום בחותמו של הכהן הגדול. התשוקה הפנימית לקדושת החיים ולדעת התורה וללכת בדרכיה גנוזה בעומק הלב הישראלי. אפילו שבגלוי נראה שמתפשטת הכפירה האמונה בה' נפגמת, בעומק העומקים, במקום גנוז ושמור, במקום ששום יד רעה אינה יכולה לשלוט, קיימת הסגולה הפנימית, הנשמתית, הצפונה בכל אדם מישראל. הזיק הנשמתי והפנימי הזה יכול להתפרץ בבת אחת.

מו"ר הרב טאו שליט"א כותב שהמדרגה העמוקה הזאת אינה ניתנת לשינוי, לא ע"י כפייה פיזית ול א ע"י כפייה תרבותית. קטנותו של הפך המוזכרת בפירוש, באה כדי לציין את העובדה שהייתה גנוזה בו איכות גדולה שהיא השורש לכל הפיתוח הכמותי. הפך הקטן הזה, הניצוץ הנשמתי הקטן הזה לא רק מצליח לשרוד בלי להיות מושפע מכל הרע שמשתולל בחוץ, אלא יש בו כּח לפרוץ את המחיצות וליצור מהפכה תרבותית ומוסרית בדיעות ובתפיסות העולם, במידות ובמעשים, של עם שלם, משום שכאשר יש כּח שלא נותנים לו לצאת לפועל, ככל שלוחצים אותו יותר הוא מצטבר במעמקי הנשמה ביתר עוצמה. וכאשר הוא מתפרץ הוא עושה זאת ביתר שאת.

דברי הרב טאו שליט"א מובאים בספר 'אל מול פני המנורה' חלק ב עמ' רד: "גם אם ישנם אנשים שמכּח השפעות זרותֹ או אינטרסים חומריים זהותם היהודית נשחקה ונמחקה והם רוצים להדמות לגויים, גנוז בהם ניצוץ פנימי - פך שמן חתום בחותמו של הכהן הגדול - ששום יד אינה יכולה לפגוע בו, ובכוחו לשנות את חייהם לחלוטין. אחריותם של אנשי אמונה שבדור להיות מאמינים שלמים, להאמין לא רק בכוחו של הקדוש-ברוך-הוא אלא גם בכוחו של הדור, כדוגמת משה רבינו שמסר נפשו על בני דורו מפני שהאמין בהם, (ובאותה המידה מסר נפשו מתתיהו בסירובו להשתחוות לפסל מתוך האמונה בדורו, ובקריאתו "מי לה' אלי" גילה הצית והאיר את זיק נשמתם, עד שהשתחררו מכבלי ההתיוונות ואף נלחמו בהם). על הנקודה היסודית הזו, האמון בזיק הנשמתי , בנוי 'מאמר הדור' של מרן הרב.

"אמנם בזמן חנוכה עורר הקדוש-ברוך-הוא את העניין על-ידי נס, אולם אל לנו לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שנס כזה יתרחש גם בימינו, שהרי "אין סומכין על הנס". יש בידינו לפעול עם א- ל, להקדים את ביאת הטובה המתאחרת לבוא לעולם ולמנוע את הצרות והיסורים הרבים הנגרמים על-ידי איחור זה. לשם כך עלינו לסגל לעצמנו את האמונה בזיק הנשמתי. כאשר פונים לאדם שאינו שומר תורה ומצוו ת מתוך הכרה בזיק הנשמתי הקיים בו, ישנה יכולת רבה להשפיע ולקרב אותו. אולם כאשר מתבוננים על אדם כזה על-פי התנהגותו החיצונית אין יכולת לענות על התביעה הנשמתית שלו והדבר מביא להתנגשות ועימותים. עלינו להוסיף אמונה, להוסיף דעת ולהוסיף אור!" עד כאן לשונו.

ברוך השם שאלו הדברים שאנו יונקים מרבותינו, נמשיך בעזרת השם "מחיל אל חיל" לפעול מתוך אהבת חינם למען שמו, וכשם שהפך הקטן הזה הספיק לשמונה ימים (מעל הטבע כפי שראינו במאמר על סוד השמונה וסוד השמן) כך נזכה לעורר את הסגולה הפנימית של כולנו, כל ישראל קדושים, ונזכה לגאולה שלימה, במהרה בימינו אמן!

הכותב הוא רב צבאי במילואים ויו"ר עמותת 'צל"ש-צבא לשם שמיים'. ספרו, 'חנוכה בצבא', רואה אור בימים אלו וחיילים המעוניינים לקבלו בחינם מוזמנים להתקשר ל 0556654687

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן