בדיון של וועדת העלייה והקליטה חשף אתמול שר שלום ג'רבי, מנכ"ל השירות האזרחי-לאומי, כי ישנם מוסדות שמסרבים לקבל את בנות העדה האתיופית לשירות לאומי אצלם אך לא חשף את שמות המוסדות. בראיון לכיפה מסביר ג'רבי את חוסר הוודאות בנוגע למוסדות המפלים ואת התוצאות הצפויות למוסד שיתגלה ככזה.
"זה לא שיש עמותה מסויימת שאומרת שהיא לא מקבלת מישהי בגלל שהיא אתיופית, לכן אני קורא לזה גזענות סמויה" אומר ג'רבי. "אין לי את השמות של המקומות ואמרתי את זה בוועדה, אבל אני יודע שבסוף יש עשרות בנות שמחפשות את עצמן ולא מוצאות מקום שירות, והן מהעדה האתיופית. למה דווקא מעדה האתיופית? כי יש גזענות".
"החלטתי להציף את זה, כדי שמוסדות שלא מקבלים בנות מהעדה האתיופית יצאו במוצהר ויגידו שהם כן רוצים בנות מהעדה האתיופית וכן מקבלים, שמוסדות יזהרו מאוד לא לקבל בנות בגלל המוצא שלהן" מסביר ג'רבי. "אם אני אוכיח ואתפוס בלשונה עמותה שאומרת שהיא לא מקבלת בנות מהעדה האתיופית, באותה שנייה אותה עמותה תיסגר ולא תוכל לקבל כל ימיה בנות שירות לאומי. אני אפעל בכל האמצעים, אנחנו נוציא השמצות נגדם ונפרסם הודעות נגדם ונעשה הכל כדי להכחיד את התופעה המכוערת הזאת שקיימת".
מה קורה עם בנות מהעדה האתיופית שלא מתקבלות פעם אחר פעם למקומות שירות?
"אנחנו דואגים שלא יהיה מצב שילדה מהעדה האתיופית בסוף לא תעשה שירות לאומי בגלל זה וב"ה אין דבר כזה. לפני שש שנים הייתה תופעה שבנות מהעדה האתיופית רצו לשרת ולא היה להם מקום שירות והיום זה לא קורה. אנחנו מוצאים להם מקומות שירות ויותר מזה- אנחנו פשוט פשוט מממנים בשלושה מיליון שקלים תקנים לעידוד וקליטת עלייה, בתוכם תקנים לבנות העדה האתיופית, כדי שאותן בנות יוכלו לשרת במקומות בהם הם רוצות לשרת".
"מדובר בעשרות בנות בשנה, לא במאות" אומר ג'רבי, אך מדגיש כי באופן חד משמעית אחוזי הדחייה של כלל הבנות נמוכים בהרבה מאחוזי הדחייה של בנות העדה האתיופית.
"החיים היו הרבה יותר קלים אם הייתי יודע לומר שבעמותה מסויימת לא מקבלים. התופעה היא קיימת, אי אפשר להיתמם. אנחנו לא ניתן יד לגופים שלא יקבלו אתיופיות ואנחנו לא נאפשר מצב שבו ילדה אתיופית מחפשת מקום שירות ובסוף לא תשרת בגלל גזענות. לכן אנחנו נפעל בכל האמצעים שלנו כדי שמצד אחד הבנות ישרתו במקומות שהן רוצות ומצד שני שכמה שיותר עמותות יפתחו את שעריהן כדי לתת הזדמנות לבנות מהעדה האתיופית. אגב, זה מה שקורה הבוקר, יש התעוררות של עמותות שפונות ואומרות 'אנחנו רוצים לקבל בנות מהעדה האתיופית' ולזה בדיוק אני רציתי להגיע".
כדי שהתופעה תיפסק צריך לטפל בה, מה הצעדים שתנקוט?
"אנחנו נתחיל לשים דגש ולחפש מקומות שבצורה שיטתית לא מקבלים בנות מהעדה האתיופית, אם נמצא עמותה שבצורה עקבית לא מקבלת בנות מהעדה האתיופית שעומדות בקריטריונים של השירות אנחנו ננקוט באמצעים עד כדי הפסקה של השירות הלאומי בכלל באותו מקום".
יש סיכוי שבעקבות הדברים שלך כל בת מהעדה האתיופית שלא התקבלה לשירות תחשוב שזה בגלל גזענות?
"כמו שכל בת לא תתקבל לכל המקומות שהיא רוצה גם בת אתיופית לא תתקבל לכל מקום וזה בסדר. אנחנו צריכים לדאוג שהתופעה של אי קבלה בשל גזענות לא תקרה. אם עמותה מסויימת מחפשת בחורה שלמדה חמש יחידות פיזיקה גרעינית ועשר יחידות מחשבים לצורך התפקיד ותגיע בחורה אתיופית שלא קיבלו אותה זה בגלל שמן הסתם היא לא עומדת בקריטריונים" ג'רבי מדגיש שיש לשמור על פרופורציה, אך יקבל ברצינות כל פנייה בנושא. "כל טלפון וכל אחד שיפנה אלי, אנחנו נבדוק את העניין לגופו ונטפל בו. אני לא חושב שהתופעה הזו היא גדולה ורווחת, בסופו של דבר כולן מוצאות מקום שירות. אבל אם בת מסויימת מרגישה מקופחת היא מוזמנת להתקשר ונברר את המקרה".