דיון סוער ורווי צעקות בנושא סכנת הריסת היישוב עמונה התקיים הבוקר בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. "אין כאן בעלים על הקרקע, יש תנועות שמאל. יש כאן תאווה אדירה להרוס בתים, גם במקומות שהמדינה נתנה תקציבים והובילה את ההתיישבות" אמר ח"כ ניסן סלומינקי, יו"ר הוועדה.
"גם אם הייתה טעות, אז נותנים לבעלים פיצוי כספי או קרקע חלופית. לא עולה על הדעת לפנות אנשים שגרו שם, ילדים שגדלו שם. רק כאן יש תאווה אדירה ופשוט הורסים והורסים והורסים. אני מתפלא על השלטונות. מפלגת העבודה בחיים לא הייתה עושה את זה כשעוד היו לה 40 מנדטים. לא היה מושג כזה. ועכשיו כשיש ממשלת ימין? לאיפה הגענו. אנחנו נגד להעלות במכוון על קרקע ששייכת למישהו, יהודי או ערבי. נקודה. יכול להיות שהייתה טעות, שלא ידעו, אבל אחרי 20 שנה, לא עושים בירור אפילו מי הבעלים, יש תנועות שמאל שישר הולכות לבג"ץ".
"זה לא עניין של בגץ. שהמדינה תמצא את הפתרון. אם קרה כזה דבר, פיצוי יכול להיות כספי או קרקעי, לא הורסים יישוב. אם המדינה הייתה קובעת את זה אני חושב שבג"ץ לא היה מתנגד. אני פונה לממשלה, שנקראת ממשלת ימין, אבל אני לא רוצה לערב את המונחים שלי, שתקבל החלטות ברורות.
ח"כ יהודה גליק אמר כי הפתרון לעמונה פשוט בהרבה "צוי הריסה של עמונה הם צווים מנהליים, לשר הביטחון ייקח חצי דקה לבטל את הצווים. המדינה יכולה לאשר את הטאבה ליישוב ויבוטלו צווי ההריסה. הפתרון המתבקש הנוסף הוא החלת חוק התכנון והבנייה על היישובים באיו"ש. כשהכנסת החילה את חוק ההתנתקות שאתמול חגגנו לו 11 שנה איש בכנסת לא טען שאי אפשר להחיל את החוק הישראלי מעבר לשטחי הקו הירוק. גם החוק העותמני שחל כיום באיוש מאפשר למי שנכנס לשטח של אדם אחר ובנה בו בית לפצות את בעלי הקרקע. התערבות הבג"ץ בסכסוכי מקרעקעין באיו"ש היא בלתי נסלבת. הגיע הזמן שהכנסת תפרט בחוק את סמכותה של בג"ץ ותשמר את עיקרון השיוויון בין כל האזרחים".
"הדיון כאן הוא בשאלת זכותינו על הארץ. לאן ישראל הולכת? לשתי מדינות בתוך ארץ ישראל או להתיישבות מלאה בכל חלקיה?" אמרה ח"כ לשעבר אורית סטרוק שנכחה בדיון. "הסיפור של עמונה הוא סיפור של חולה שחלה במחלה עוד לפני המציאו את התרופה. המקרה של עמונה הגיע לבג"ץ על ידי עמותות שמאל שגורמים באיחוד האירופי תמכו בהם, הוא הגיע לבית המשפט בתקופה שבה משרד המשפטים שיתף פעולה באופן מלא עם העותרים, שהם בסך הכל הזרוע הארוכה של האיחוד האירופי. משרד המשפטים הצדיק פעם אחר פעם את עתירותיהם והוביל אותם לפסקי דין שלא בג"ץ אשם בהם אלא מדינת ישראל בתשובותיה לבג"ץ אשמה בהם. המציאות השתנתה, התשובות היום של המדינה לבג"ץ הם אחרות לחלוטין. לקראת סוף דיון עמונה בבג"ץ המדינה התעשתה וניסתה להביא תשובות שונות שהיה בהם כדי להציל את עמונה אבל מבחינת זה כבר היה מאוחר מדי. זה דיון שאם היה מתקיים היום- לא זאת הייתה תוצאתו. טוב עושים חברי הכנסת שמנסים להציל את עמונה מפתרון מר שהוא תעודת עניות לכולנו".
ח"כ קסניה סבטלובה ממפלגת המחנה הציוני נכנסה באמצע הדיון בוועדה ואמרה כי "התקדים של עמונה מסוכן מאוד, כל פעם מדברים פה על זה שלא מיישבים את ארץ ישראל מספיק, אני איתכם- בנגב ובגליל. אל תסייעו לפורעי החוק להכשיר את השרץ הזה שנקרא התנחלויות בלתי חוקיות ומאחזים בלתי חוקיים"
יריב אופנהיימר, לשעבר מזכ"ל ודובר תנועת שלום עכשיו, השתתף בדיון. אומנם העתירה לבג"ץ בנושא עמונה לא הייתה מטעם תנועת שלום עכשיו, אך היא דומה מאוד לעתירות התנועה. "מטרות העתירות לבג"ץ בנושא מאחזים בלתי חוקיים הם לא לאלץ את המדינה לצאת מהשטחים ולהקים מדינה מפלשתינית, את זה נעשה בשכנוע הציבור ובהצבעות בקלפי. אנחנו עותרים לבג"ץ כי ברגע שיש לנו קבוצה של אנשים שעל דעת עצמה מחליטה להקים התנחלות ועוד עושה זאת על אדמה של אדם אחר שהוא נטול זכויות, אז אנחנו נעתור.
עמונה כמו האולפנא וכמו מיגרון הם מקומות בהם תנועת ההתנחלויות החליטה להתיישב למרות שזו אדמה פרטית ולמרות שזה 'לא תגנוב', לכן לא הייתה לנו אפשרות אלא לפנות לבג"ץ. אנחנו חשבנו שאנשים מהימין שהם חובשי כיפה ומאמינים ב'לא תגנוב' יבואו לעמוד לצידינו" אמר אופנהיימר.
"אחרי שהבינו שחוק ההסדרה לא יעבוד מנסים לפתור חטא אחד בחטא שני וללכת לטריק של נכסי נפקדים, לנשל אדמות שסמוכות למאחז ששייכות לאנשים אחרים. אי אפשר להשתמש בנכסי נפקדים לצורך שימוש קבוע בקרקע. אני ציפיתי שיהיו אנשים הגונים בצד הימני של המפה שיגידו שהם חלוקים איתנו בעניין האדיאולוגי אבל בעניין המוסרי יהיו איתנו, לא לגנוב קרקע מאנשים פרטיים כמו שלא הייתם רוצים שיגנבו קרקע מכם".
ח"כ שולי מועלם התרעמה על דבריו של אופנהיימר בדבר גניבת קרקעות ועלייה לקרקע שלא באישור המדינה "רווח פוליטי בשם זכויות אדם, שלא מצליח לכם פעם אחר פעם בבחירות. מי אלה העותרים האלה?" לאחר מספר התראות של יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי, הוצאה מועלם מהוועדה למספר דקות.
"אני לא מסתירה בשום שלב את עמדותי הפוליטיות, בשמן נבחרתי לכנסת. בתוך מסגרת החוק במדינת ישראל נכון היה להסדיר את עמונה ויש דרכים רבות להסדרי את היישוב עמונה, אז הן לא מקובלות על האיחוד האירופי, תרגעו, יש דרכים לפתרון. ביישוב עמונה ישנם יותר מ-40 משפחות ו-200 ילדים, אנחנו רואים אותם. מול ממומני האיחוד האירופי- אנחנו רואים את המשפחות והילדים. מדינת ישראל צריכה להסדיר את היישוב" אמרה מועלם לאחר ששבה לדיון.
בדיון נכחו גם חברי הכנסת אמיר אוחנה ונורית קורן מהליכוד. "כשאתה חופר באדמות יהודה ושומרון אתה לא מוצא שרידים מבית המקדש הפלשתיני הראשון, אתה מוצא שרידים לבית המקדש היהודי הראשון. אנחנו נעשה הכל, ואני מעמיד את עצמי לרשות תושבי עמונה, כדי שעמונה לא תיהרס" אמר ח"כ אוחנה.
ח"כ נורית קורן השיבה לאופנהיימר בדבריו על אדמות נכסי נפקדים "אתה יודע שנכסי נפקדים יש גם בתל אביב, הרצליה, יפו, זה לא משהו חריג. אנחנו מקימים התיישבויות במימון המדינה. ההורים שלי גם נשלחו על ידי המדינה ומתגוררים בקרית ארבע. המדינה סימנה את הקרקעות ונתנה תקציבים, אנשים מקבלים משכנתא. אי אפשר לומר שהם גונבים ושהאנשים האלה פחות מוסריים ממך. פעמים רבות מתברר בעתירות האלה שהאדמה אכן נרכשה כחוק ועדיין לא מאפשרים להיכנס לאנשים להיכנס לבתיהם. גם בעופרה יש בתים שבית המשפט ביקש שיהרסו. אנחנו צריכים לשים לב שהגל הזה לא יגרור אותנו למקום טוב או למלחמת אחים. אנשים נשלחו לשם וצריך לדאוג להם".
[embed]