רוב היהודים בישראל סבורים כי היהדות חשובה מהדמוקרטיה

כך עולה ממחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה. עוד עולה כי רוב אזרחי ישראל היהודים סבורים כי מעמד המשפט העברי חייב להיות משמעותי יותר וכי העם היהודי הוא בעיניהם "העם הנבחר"

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 09/10/13 16:43 ה בחשון התשעד

רוב היהודים בישראל סבורים כי היהדות חשובה מהדמוקרטיה

מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם השבוע, מצביע על כך שרוב יהודי המדינה סבורים כי היהדות חשובה יותר מהדמוקרטיה וכי מעמדו של המשפט העברי, במערכת המשפטית בישראל, חייב להיות משמעותי יותר.

המחקר נערך על בסיס 852 מרואיינים יהודיים, שהתייחסו לקשר בין יהדות לדמוקרטיה בחברה הישראלית.

המרואיינים נשאלו, בין היתר: "ישראל מוגדרת גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית. באופן אישי, איזה חלק מההגדרה חשוב לך יותר?". בתשובותיהם טענו 37% השיבו ששני הרכיבים חשובים באותה המידה, 32.3% השיבו שהרכיב היהודי חשוב יותר ואילו 29.2 השיבו כי הרכיב הדמוקרטי חשוב יותר.

בשנים האחרונות נתגלעו פערים בין הוראות רבנים לבין הוראות המשטר, במכון שאלו את המרואיינים: "במקרה של סתירה בין עקרונות הדמוקרטיה לבין ההלכה היהודית, האם יש להעדיף את השמירה על עקרונות הדמוקרטיה או שיש להעדיף את השמירה על ציוויי ההלכה היהודית?". בניגוד לממצא הקודם, לפיו הרכיב היהודי חשוב יותר מן הרכיב הדמוקרטי, כאן מגלים שינוי מגמה: 42% השיבו שיש להעדיף את עקרונות הדמוקרטיה במקרה של סתירה בינם ובין ציוויי ההלכה. לעומתם רק 28.2% מחזיקים בדעה שיש להעדיף את ציוויי ההלכה. 21.1% חושבים שהנסיבות הן שקובעות איזו משתי מערכות הערכים תגבר.

נוכח ממצאים אלה מציינים במכון כי "יש לשים לב לקבוצה הקטנה (21.1%) שאמרו בסקר, ביוזמתם, כי אין כלל סתירה בין ערכי הדמוקרטיה לבין ציוויי ההלכה. פרשנות פחות אופטימית של הנתונים תאמר כי אם מצרפים את מי שגורסים שציוויי ההלכה גוברים למי שאומרים שתלוי במקרה או שאין כלל סתירה ( %51.4) אזי אין רוב למי שעקרונות הדמוקרטיה חשובים בעיניהם ללא כל התניה או סיוג".

במכון בדקו את הקשר בין עמדת המרואיינים למידת הדתיות שלהם ומצאו כי ככל שמידת הדתיות עולה כך גם העדפת הרכיב היהודי וההלכה. נתון מעניין הוא כי רוב הציבור המסורתי במדינת ישראל חושב כי יש להישמע דווקא להלכה על פני הדמוקרטיה. מרבית הציבור המסורתי מעדיף מדינה יהודית דמוקרטית אולם 35% מעדיפים מדינה יהודית על פני 16% בלבד המעדיפים מדינה דמוקרטית.

למרות האמור לעיל, עדיין השילוב "יהודית ודמוקרטית" נראה לרוב המשיבים היהודים ישׂים. "האם, לדעתך, מדינת ישראל יכולה או לא יכולה להיות באותו הזמן גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית במלוא מובן המילה?" שאלו במכון את המרואיינים וגילו כי 75% מהיהודים במידנת ישראל מאמינים כי ניתן לקיים מדינה במתכון של יהדות ודמוקרטיה. מעניין לציין כי מידת האמונה הרבה ביותר באפשרות זו היא דווקא בשתי הקבוצות המסורתיות: המסורתיים הלא דתיים 80% ועוד יותר - המסורתיים הדתיים 85%. 67% מהחרבים, 67% מהדתיים ו-69% מהחילוניים מאמינים בדגם מדינה יהודית דמוקרטית.

בנוסף שאלו במכון את המרואיינים לגבי אמונתם בכך שהעם היהודי הוא ”העם הנבחר מכל העמים“. על פי הממצאים, 64% מהנשאלים הודו כי הם מאמינים מאוד או די מאמינים כי העם היהודי הוא העם הנבחר, ואילו 33% אינם סבורים כך.

ממצא מעניין הוא כי התומכים בתפיסת העם הנבחר מוכנים פחות להעניק "קול" ללא יהודים בנושא הכרעה בדבר הסכם שלום. השיעור הגבוה ביותר בקרב המאמינים מאוד ברעיון העם הנבחר 39% תומכים ברעיון של משאל בקרב יהודים בלבד כאשר החזרת שטחים תעלה על הפרק. עוד מספרים הממצאים שכצפוי, ככל שמידת הדתיות עולה גך גם האמונה בתפיסת העם הנבחר. מעניין לציין כי האחוזים בציבור החילוני בתומכים בעמדה כי העם ההיהודי הוא העם הנבחר עומד על 42%.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il