פוגע במשילות? היועמ"ש מקדם זכות וטו על הצעות חוק ממשלתיות

מחלוקת בקרב משפטנים ופוליטיקאים מהימין לגבי יוזמתו משרד היועץ המשפטי לממשלה שתעניק זכות ווטו להצעות חוק ממשלתיות ליועמ"שים. ארדן: "פוגע בעצמאות השרים". סמוטריץ': "שינוי מבורך. ייבחן במבחן המציאות"

חדשות כיפה 27/04/17 10:51 א באייר התשעז

פוגע במשילות? היועמ"ש מקדם זכות וטו על הצעות חוק ממשלתיות
Emil Salman, צילום: Emil Salman

המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, שלח לאחרונה לכל משרדי הממשלה טיוטת נוהל טיפול בהצעות חוק ממשלתיות שהיועמ"ש מנדלבליט מעוניין להעביר. כך מפרסם היום אבישי גרינצייג ב'בשבע'.

לפי המסמך, ליועמ"ש ולמשניו תישמר הזכות להטיל וטו על קידום הצעות חוק אשר קיימת בעניינם מניעה משפטית: "הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה משפטית להגשת טיוטת החוק, אין להגישה לוועדת השרים לענייני חקיקה, ועל היועץ המשפטי של המשרד היוזם לתקן את הטיוטה, כך שהמניעה המשפטית תוסר". 

עוד נקבע במסמך כי יש צורך לקבל את אישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר לטיוטת החוק, גם כאשר לא קיים כלל היבט תקציבי להצעה. טיוטת הצעת החוק תישלח לראש היחידה להבניית החקיקה במשרד המשפטים לשם ניסוח הצעת החוק והוספת דברי הסבר להצעה, כל זאת טרם הגשת ההצעה לדיון בוועדת השרים לחקיקה.

בקרב הפוליטקאים בימין השר ארדן הביע התנגדות לנוהל. במכתב תגובה ששלח למנדלבליט, בו הוא טען כי "מדרג האישורים יוצר ביורוקרטיה מיותרת, מסרבל את עבודתם של משרדי הממשלה, ובעיקר – פוגע בעצמאותם של שרי הממשלה וביכולתם לפעול לקידום מדיניות שבתחום אחריותם וסמכותם".

חיזוק לעמדתו מקבל ארדן מעו"ד שמחה רוטמן מ'התנועה למשילות ודמוקרטיה' שאמר בתגובה ליוזמת היועץ המשפטי לממשלה: "שינוי שכזה ייתן ליועצים המשפטיים סמכות עדיפה על שרים בתחום החקיקה. שיקול הדעת בקידום חקיקה ממשלתית אמור להיות של השר שמשרדו יוזם את ההצעה וכן של ועדת השרים לחקיקה והממשלה כולה", אומר רוטמן. "חשוב לזכור שאין כל תועלת בהגבלת התערבותו של היועץ למקרים שבהם קיימת 'מניעה משפטית'. הביטוי 'מניעה משפטית' הוא כחומר ביד היוצר, ופעמים רבות קרה בעבר שפעולות ממשלתיות, ואף הצעות חוק שאושרו, נחקקו ועמדו במבחן בג"ץ, נתקלו בדרך בטענה של היועץ המשפטי או אחד ממשניו שקיימת 'מניעה משפטית' בעניינן".

רוטמן דוחק בחברי הכנסת שמרבים לדבר על היעדר המשילות לדאוג שהצעתו של מנדלבליט לא תאושר: "כאשר נבחרי הציבור שלנו מתרעמים על היעדר משילות, עליהם לעמוד כחומה בצורה כנגד ניסיונות של גורמים לא נבחרים ליטול מהם את היכולת להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות, בייחוד כשמדובר באפשרות ליזום חקיקה".

מנגד ח"כ בצלאל סמוטריץ' ואיילת שקד דווקא רואים בנהלים התקדמות יחסית מהמצב שהיה קיים עד היום. 

"באופן שבו המזכר מנוסח היועץ צודק, והשינוי בטרמינולוגיה מבורך", אומר סמוטריץ' ומסביר: "בעבר היועמ"שים בלמו הצעות חוק בשל טענות של אי סבירות. כל מה שלא היה נראה להם פשוט היה נבלם. היועמ"ש הנוכחי חלוק על גישה זו, וסבור שיש בכוחו לבלום מהלכים של הדרג המדיני רק אם ישנה 'מניעה משפטית' לקידומם" הסייג היחידי לדברי סמוטריץ' הוא הפרשנות לנהלים החדשים: "הכול ייבחן במבחן המציאות, האם ייבלמו חוקים כאשר קיימת מניעה משפטית אמיתית או שמא שכל הצעת חוק שלא תמצא חן בעיני פקידי משרד המשפטים תיבלם בשל מניעה משפטית כביכול".

בלשכת שרת המשפטים איילת שקד מסרבים להיבהל מן הביקורת של המשרד לביטחון פנים, ורואים בנוסח המוצע שיפור מן המצב הקיים. מלשכתה של שקד נמסר כי "הפרקטיקה הנוהגת עד היום בכל הנוגע לחוקים ממשלתיים הייתה כי הייעוץ המשפטי לממשלה היה צריך לסמוך את ידיו על הצעת החוק. ללא סמיכה זו לא הייתה עולה ההצעה לוועדת השרים כלל. שרת המשפטים הנהיגה שמעתה לא תהיה רלוונטיות לעמדת היועץ בכל הנוגע לשאלת העלתה של ההצעה לוועדת השרים לחקיקה, אלא אם כן מדובר בהצעה לא חוקתית, דבר הקורה בנסיבות חריגות ביותר. יש לציין שמעבר לשינוי זה הובילה השרה לשינויים חיוביים נוספים בכל הנוגע למערכת היחסים שבין הייעוץ המשפטי לממשלה והממשלה, ובניהם לדוגמה הצורך להתייחס בכל הצעת חוק ממשלתית למשפט העברי".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן