עתירה נגד בתי ספר דתיים הפועלים ללא רישיון

כך עובדת השיטה: קודם כל רושמים תלמידים, אח"כ פותחים בית ספר, בהמשך מבקשים תקציבים ואחרי שהוא פועל תקופה מבקשים הכרה רשמית של מדינת ישראל. עתירה של 'נאמני תורה ועבודה' מבקשת לשים לזה סוף

חדשות כיפה אפרת קרסנר, כיפה 23/11/15 11:17 יא בכסלו התשעו

עתירה נגד בתי ספר דתיים הפועלים ללא רישיון
ChameleonsEye / Shutterstock.com, צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com

בימים אלו מתקיים דיון נוסף בעתירתם של חברי תנועת 'נאמני תורה ועבודה' לבג"ץ, כנגד התקצוב המתמשך של מוסדות חינוך פרטיים ללא רישיון. הרקע לעתירה, הוא תופעה פסולה המתקיימת מזה שנים, בה בתי ספר ומוסדות חינוך פרטיים מוקמים ללא קבלת רישיון ממשרד החינוך כנדרש, ולמרות זאת מתוקצבים מקופת המדינה, באמצעים ישירים ועקיפים ואף זוכים לאישור קבוע אחרי שנקבעו עובדות בשטח.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד פרופ' אביעד הכהן, נכתב כי מוסדות חינוך דתיים פרטיים, פועלים באופן לא חוקי ומתוקצבים על ידי המדינה וכי נדרשת פעולה כנגדם. "גורם מסוים עובר ביודעין על החוק, תוך שימוש במשאבים ציבוריים, ומציב בפני רשויות המדינה עובדה מוגמרת. לאחר מכן רשויות המדינה 'נאלצות', כביכול, להעניק לו תמיכה כזו או אחרת בשל העובדה כי תלמידים באים בשעריו. בחלוף מספר שנים של פעולה בדרך זו, כמה שנים לאחר מכן בית הספר קונה לו אחיזה במקום מושבו, ובשל כך מקבל גם רישיון וסמל מוסד. באופן זה 'הולבנו' בתי ספר רבים שקמו בחטא, תוך פגיעה במוסדות קיימים", כך לשון העתירה.

מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, מסביר בשיחה לכיפה כי כל בית ספר חדש שמוקם, חייב לעבור קודם דרך פיקוח של משרד החינוך, ורק לאחר בדיקה מסודרת, ניתן לפתוח אותו "מה שקורה בפועל זה שבתי ספר דתיים פרטיים חרד"ליים נפתחים על דעת עצמם, ללא רישיון, ובגלל לחץ גדול שהם מפעילים, משרד החינוך לא סוגר אותם והם זוכים לקבל רישיון".

התוצאה של פתיחת בתי הספר הלא חוקיים, לטענתו של שטח, היא פגיעה בחינוך הממלכתי דתי הרגיל בעיר, כך על פי ניסיון העבר. "בלוד למשל הוקם תלמוד תורה לבנים 'תלמוד תורה ציוני מעוז החיים' למרות שיש כאן כבר שלושה בתי ספר ממלכתיים דתיים", מספר שטח ומוסיף כי "משרד החינוך הוציא להם צו פינוי ובכל זאת הם הצליחו להתחמק מהצו כשעברו למבנה אחר".

גם בגרעין התורני בלוד התנגדו להקמת תלמוד התורה, ובעתירה נכתב מטעמם כי "בסוגיית הקמת מוסדות חינוך פרטיים אנו עקביים בדעתנו. אותה אף הבענו בפני האנשים והגורמים הרלוונטיים, כי מוסדות חינוך פרטיים אינם עולים בקנה אחד עם גישתנו החינוכית".

"הבעיה כאן היא לא ספציפית בלוד, אלא בעיה עקרונית" מציין שטח "קמה קבוצה דתית, שמעוניינת להתבדל משאר החברה, ומקימה לה מוסד נפרד על חשבון מוסדות קיימים שמעוניינים לשמר גם כן אורח חיים דתי. הדבר מביא לכך שהאיזון הדתי מופר כי באופן טבעי הורים רבים יעדיפו לשלוח את ילדיהם למקום הומוגני שאינו קולט שכבות חלשות". כתוצאה מכך הוא בתי הספר הממלכתיים דתיים בכל הארץ עלולים לרדת 'ברמתם הדתית', שכן הממ"ד נשאר לבדו לקחת אחריות על כלל הילדים שאין יד הוריהם משגת.

שטח עומד על נקודה נוספת בעניין הפגיעה בבתי הספר הממלכתיים דתיים: "בבתי הספר הממלכתיים דתיים נמצא חלק גדול מיוצאי הקהילה האתיופית, אך האינטגרציה נכשלה כי הורים דתיים חרדליים בוחרים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים נפרדים". הדברים הובאו גם בראיון מיוחד שנערך באתר כיפה עם ח"כ בן הקהילה האתיופית אברהם נגוסה לרגל חג הסיגד, בו העיד נגוסה כי החינוך הדתי נכשל באינטגרציית בני הקהילה האתיופית וכיום רוב הקהילה נמצאת בחינוך הממלכתי החילוני.

חנן מנדל, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה, אמר על הדיון בעתירה: "ככל פעולותיה של תנועת נאמני תורה ועבודה לאורך השנים, גם מטרת עתירה זו היא להביא לחיזוק החינוך הממלכתי דתי, זה הלוקח אחריות על כלל עם ישראל. מוסדות פרטיים קמים ללא שום הצדקה ומתבדלים ממערכת החינוך הממלכתי-דתי, תוך פגיעה בה". עוד הוסיף מנדל כי מי שרוצה להתבדל יעשה זאת בכספו ובכפוף לחוק. "אני קורא לשר החינוך לממש את המדיניות המוצהרת של משרדו ולהפסיק את המימון הציבורי למוסדות אלו, ולאחרים הפועלים כמותם".

ממשרד החינוך נמסר כי בעקבות העתירה נסגר תלמוד התורה בלוד בעקבות מעורבות של משרד החינוך, אם עם זאת ע"פ בקשת בית הספר הוא נפתח מחדש לאחר בקשתם לקבל רישיון. הבקשה אושרה, אך בינתיים בנאמני תורה ועבודה אומרים כי ייפתחו בתי ספר פרטיים נוספים בשיטה הנוכחית.