עיתונאית מקור ראשון הוטרדה מינית

העיתונאית כתבה על הטרדה מינית שעברה ועל החלטתה שלא לחשוף את המטריד ובתגובה קיבלה תגובות זועמות ובוטות. "שוחרות השיימינג שמטיפות שלכל אישה יש את הזכות להחליט כיצד תתמודד עם הטרדה מינית, לא מוכנות לכבד את ההחלטה שלי"

חדשות כיפה אביטל טרקיאלטאוב 30/10/16 10:43 כח בתשרי התשעז

עיתונאית מקור ראשון הוטרדה מינית
Shutterstock, צילום: Shutterstock

עיתונאית מקור ראשון, רחלי מלק בודה, פירסמה אמש פוסט בעמוד הפייסבוק שלה, בו סיפרה כיצד הוטרדה מינית על ידי עיתונאי בכיר ומדוע לא תחשוף את שמו של המטריד. בתגובה קיבלה מלק בודה מאות תגובות זועמות, האשמות בוטות על שתיקתה ולא מעט קללות, חלקן מפמיניסטיות ברשת.

"זכיתי לתגובות שיפוטיות בסטטוס ובפרטי על ההחלטה התמוהה שלי" כתבה מלק בודה הבוקר בפוסט נוסף, כחצי יממה בלבד לאחר ששיתפה בהטרדה המינית שעברה. "זה היה כמעט מדהים, לראות את שוחרות השיימינג שמטיפות שלכל אישה יש אתה הזכות להחליט כיצד היא מתמודדת עם הטרדה מינית שקרתה לה, לא מוכנות לכבד את ההחלטה הפרטית שלי שלא לערוך שיימינג ולא להתלונן" מלק בודה הוסיפה כי "זה היה כמעט מדהים, לגלות איך ציבור מסוים שמטיף לחופש תגובה ולחופש מחשבה, מתקשה לקבל את החלטתי האינדיבידואלית ומנסה לזרוע בי רגשות אשם".

מלק בודה שיתפה מספר תגובות בוטות, מיניות ומכוערות שנכתבו עליה ברשתות החברתיות. "למשך חצי שעה יכולתי להתנסות במה שמרגישה בחורה שבוחרת לצאת החוצה ולהתלונן. לא עמדתי בזה" כתבה מלק בודה. " לומר לכם את האמת? כמויות העלבון שרצו שם היו הרבה יותר פוגעות ומכאיבות מההטרדה המינית שעברתי. הן דווקא כן הדירו שינה מעיני וגרמו לביטחון העצמי שלי לצנוח ברגע".

"הסיפור הזה יכול להיות מקרה בוחן מעניין לאופן שבו נשים וארגונים פמיניסטים דוחקים בנשים להיכנס לגוב האריות ולהתלונן. האם הדבר אכן משרת אותן? האם כל אישה בנויה מנטלית לעמוד בכמויות הרפש וההכפשות שצעד כזה גורר אחריו? ממש לא. למה, בשם אלוהים, כל כך קשה לכן לכבד *את זה*? ויודעים מה? אני גם לא בטוחה שמאחורי העידוד האינטנסיבי הזה, לחשוף ולשתף כמה שיותר סיפורי טריגר בפייסבוק עומדים רק מניעים טהורים. לפעמים זה מרגיש לי כאילו מאחורי האידאל הנשגב מסתתרת גם סקרנות גרידא, סוג של הנאה מסבלו של האחר ורצון עז להפיג את השעמום על ידי סימון גבר נוסף והעמדתו על עמוד הקלון". מלק בודה הדגישה כי "לא לכולן מתאים לעמוד בחזית המאבק נגד ההטרדות המיניות".

"אני יודעת שזה יישמע מוזר. אבל לא חוויתי את אותו אדם כסוטה או כמופרע בנפשו. זה לא מישהו שהייתי מפחדת שיאנוס אותי בפינה חשוכה, ואני מהמרת שיש, באמת, מאות אלפי גברים כמוהו. אז מה, נשים את כולם בכלא? לא. נעמיד להם גבולות. בדרך פרופורציונית לחומרת המעשה. מבחינתי זו הדרך הפרופורציונית. אם יש אישה שחושבת שצריך לעשות יותר ולפרק את המשפחה שלו, שיבושם לה. לא מעוניינת להיות האישה הזאת. בבקשה תכבדו את זה".

"יום לאחר שפרשת ינון מגל התפוצצה הרמתי לו טלפון ואמרתי: מחר זה יכול להיות אתה"

את הפוסט המקורי אודות ההטרדה המינית שעברה, פירסמה אמש מלק בודה סמוך לשעה 23:00 בלילה. מלק בודה כתבה את הדברים כתגובה לפרשת ההטרדה המינית של עיתונאי הארץ ארי שביט. לפני כשבוע פירסמה העיתונאית האמריקנית דניאל ברין את סיפור התקיפה המינית שעברה על ידי שביט כאשר ראיינה אותו אודות ספר שכתב.

מלק בודה כתבה כי היא לעולם לא תעשה שיימינג למישהו שהטריד אותה מינית. "אין לי אלא להודות - אם מישהו כמו ארי שביט היה מנסה להטריד אותי באותו האופן, עם כל הכאב וההשפלה שבדבר, לא הייתי פונה למחוזות השיימינג. יש פמיניסטיות שעשויות לחשוב בטעות שאם אני מצהירה הצהרה כזאת אין לי מושג מה זו הטרדה מינית וכמה היא דבר חמור".

"אבל האמת היא שדווקא יש לי מושג. לכל אישה יש את הארי שביט שלה, וגם לי יש את הארי שביט שלי. איש תקשורת מהשורה הראשונה שפגשתי במהלך אירוע מסוים והטריד אותי מינית. אפילו אפשר לומר שהטריד באופן בוטה. אל תנסו לנחש מי זה כי לא אגיד".

"יש בידי היכולת להרוס לאיש הזה קריירה של שנים. אם הייתי נוקבת בשמו הפייסבוק היה רועש. כותרות העיתונים היו מתמלאות ואולי גם עוד נשים היו יוצאות מהארון ומספרות עליו סיפורים דומים. ובכל זאת אין לי שום כוונה לעשות זאת. למה? כי אני חושבת על אשתו. כי אני חושבת על הילדים שלו, שיצטרכו לקום בבוקר ולראות את אבא שלהם נסקל על ידי ההמון הזועם, ושום דבר ממה שעשה לא מגיע להם. אני חושבת על העליהום נגדי ונגדו, על אלו שיקראו לו סוטה ועל אלו שיגידו שאני זונה ושבטח הזמנתי את זה. אני חושבת על הסיפורים וההמצאות שיצוצו עלי ברשת, ואני חושבת על רחלי רוטנר, ולא בא לי להיות שם. פשוט לא בא לי".

"ובעיקר, אני יודעת את האמת. אני יודעת שכמה שהאירוע הזה היה לא נעים עבורי, לא באמת נפגעתי עד עמקי נשמתי והוא לא מדיר שינה מעיני. בעיקר חשתי רחמים על אותו גבר, ועל האופן הפתטי שבו הוא מנסה לחזר אחרי בחורות. אבל בכל זאת הרגשתי צורך לא לשתוק. יום לאחר שפרשת ינון מגל התפוצצה הרמתי לו טלפון ואמרתי לו בשיא הכנות: שתדע לך שמחר זה יכול להיות אתה. אם אתה מתנהג ככה לעוד נשים, לא רחוק היום שבו תמצא את עצמך מרוח על גבי הכותרות ותשאל את עצמך איך זה קרה לי. הוא אמר לי תודה ושהוא מעריך את הכנות ושהוא לוקח את הדברים לתשומת הלב".

"יש פמיניסטיות שיקראו את הסיפור ויחשבו על האישה המוקטנת וחסרת האומץ, שנוצחה על ידי מנגנון ההחפצה. ואני אומרת - לזה קוראים פרופורציה" חתמה מלק בודה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן