אל תתני להם לבלבל אותך, הם יציעו לך מימוש עצמי, תרומה משמעותית לעם ישראל וביטחונו, ליווי, עזרה וסיוע, ואולי אף יעמדו בהבטחתם, אך דעי לך שמאחורי המילים היפות עומדות מגמות רדיקליות המשתמשות בתמימות ובאידאליזם שלך, אך מנסות לשנות אותם.
ואם תשאלי מהיכן אני יודע זאת, אולי דבריי הם קונספירציה בלבד?
אנסה להסביר כמיטב יכולתי:
1. נתחיל מאמיתה של תורה והלכה - 'דעת תורה': הרבנות הראשית לדורותיה אוסרת על בנות דתיות לשרת בצבא. זו גם דעתם של הרוב המוחלט של רבני הציונות הדתית והגדולים שבהם.
2. התורה כפלסטלינה: יש הטוענים שהבנות היום לא שומעות לרבנים והעיקר הוא המשיכה שלהן לעצמן. כך טוענת הגברת יפעת סלע, מנכ"לית ארגון "אלומה", המעודדת בנות להתגייס. היא אומרת בראיון שנערך עמה ע"י יניב מגל בעיתון "גלובס" (13/10/16) שהרבנים צריכים לשנות את פסקיהם כדי לא להתרחק מן הציבור. האם לדרך חיים זו, שאת העיקר ואילו התורה ודבר ה' טפלים ומשתנים, את רוצה להשתייך?
ואם תקשי עליי קושייה - הרי שנתיים בצבא לא ישנו אותי, ובינתיים אתרום תרומה משמעותית למדינה? אענה לך:
3. לא מעט בנות הנחשפות לערכים החילוניים מושפעות מהם, ושאיפותיהן משתנות. במקום לחשוב על תרומה לעם ישראל ע"י הקמת משפחה גדולה, מגורים ביישובים מרוחקים או גרעינים תורניים, השפעה על עם ישראל בתורה, חינוך, טהרה וקדושה, הן מתחילות לדבר ב'ניגון' אחר לגמרי. הן שואפות להתקדם דווקא באוניברסיטאות חילוניות, להגיע לקריירה אישית ולחיות חיי נוחות. האווירה הכללית פשוט חודרת עמוק לנשמותיהן, ומסלול חייהן משתנה.
4. לאחרונה שינה הצבא את פקודת השירות במטרה להטמיע ערכים שונים מבעבר:
בפקודה החדשה נאמר כך: "יישום מדיניות השירות המשותף ככל האפשר, לא בדרך של הפרדה בין חיילים לחיילות". "המפקדים יישמו את פקודת השירות המשותף ככל האפשר, לא בדרך של הפרדה בין חיילים לחיילות, אלא אם כן נקבע הדבר במפורש בפקודה". כלומר, בשונה מבעבר, שהייתה הפרדה בין חיילים וחיילות אלא אם כן היה צורך מבצעי, כעת רוח הפקודה החדשה היא לערבב בשם השוויון כמה שיותר, אלא אם כן ייאמר אחרת. סעיף ט"ו 2 בפקודה החדשה אומר כך: "מדיניות השירות המשותף נועדה למלא את ייעודו המבצעי של צה"ל, לשמור על לכידות המסגרת הצבאית, והיא מושתתת על היותו של צה"ל צבאה של מדינה יהודית דמוקרטית, ועל תפיסת צבא העם, ולפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות. המדיניות קמה מתוך תפיסה ממלכתית-שוויונית וסובלנות, המעוגנת בערכי כבוד האדם וברוח צה"ל".
דבר נוסף השתנה במצב החדש לעומת מה שהיה עד היום. בעבר כחיילת דתייה הייתה לך הזכות לדרוש לא להיות ביחידה מעורבת, אפילו אם יש בה מסגרת נפרדת בשבילך. בפקודה החדשה הושווה מעמדך למעמד החייל, ולא תוכלי לדרוש זאת, אלא תהיי חייבת לשרת ביחידה מעורבת אם תשובצי אליה, גם אם אינך מעוניינת בכך.
בפקודה החדשה נקבע כי "במצבי סכנה תהיה אפשרות לשכן חיילים וחיילות במקום מגורים אחד, עם הפרדה של חייץ אטום בגובה שני מטרים באישור מפקד זרוע היבשה לשבוע ימים עם אפשרות הארכה". בפועל יש לנו עדויות ממקומות רבים שישנים כבר בנים ובנות יחד באוהלים ופילבוקסים. בבה"ד 1 מתאמנים יחד בנים ובנות כהכנה לקצונה, גם במגמות הקרביות ביותר. הבנים צריכים לסחוב על גבם בנות. שירותים משותפים לבנים ולבנות נמצאים כבר בבסיסים רבים בצה"ל, כולל במטכ"ל.
המגמה ו'רוח המפקד' ברורות - שוויון, סובלנות ופלורליזם, ערבוב בנים ובנות. הצבא משתדל כיום להקים יותר ויותר גדודים מעורבים ברוח הפקודה החדשה. מעדויות רבות עולה תמונה עגומה של ירידה ברף הדרישות באימונים, כדי להתאימן ליכולות של הבנות. ירידה בלכידות היחידה ובריכוז במשימה משום שמתפתחים יחסים רומנטיים בין חיילים לחיילות, בין מפקדים לחיילות, וקיום יחסי מין נפוץ מאוד במוצבים עצמם. ועוד לא דיברנו על העדויות המזעזעות של חיילות על הפגיעות הפיזיות בגופן, כולל צניחת רחמן ואיבוד המחזור, ועל הפגיעות הנפשיות מהמתח והחספוס הצבאי.
סיפורים ודוגמאות מהנעשה בשטח מעלים תמונה עגומה:
סיפרה בת דתייה שהתגייסה, שנאלצה לישון בבקו"ם יומיים באוהל עם בנים. כשאמרה למפקדה שזה לא נעים לה, ענה המפקד: אני מבין לרגשותייך, אבל אין מה לעשות, זה רק יומיים. בת אחרת הונפה כלפי מעלה על ידי אחד הבנים, לעיני שאר הבנים המצחקקים.
ראש אכ"א שלח מכתב בערב ר"ה לפיקודיו בו התריע שכמות ההטרדות המיניות בצה"ל הולכת ועולה כל הזמן. ברור, מה הפלא, הצבא במכוון מוליך לכיוון הזה. האם גם לזה את רוצה, ח"ו, להיכנס?
ואם תאמרי - הרי אני לא מתכוונת ללכת לקרבי, אם כן אני מוגנת. לצערי, המציאות הפוכה - דווקא ביחידות אלו הסגורות, הקרבה בין בנים לבנות גדולה מאוד עקב העבודה המשותפת והאינטנסיבית. ק"ו אחר שעות העבודה ובערבים כשנפגשים, מדברים ומבלים ביחד. אולי יקרה לך מה שקרה לאותה בת תורנית, שהכירה קיבוצניק במהלך שירותה הצבאי והתאהבה בו. רק אחר זמן רב גילה לה שאימו מתנדבת גויה באחד הקיבוצים, והוא בכלל לא יהודי. לזה היא לא ציפתה כשהלכה לצבא, שתיקרע בין יהדותה לבין אהובה! או אולי את תהיי כמו הבת ששירתה ביב"א (תצפיתניות בחיל האוויר), שידעה מה קורה במגורים אחר שעות העבודה, וכל שירותה לא ירדה לישון במגורים אלא על כיסא בחמ"ל או בפינה אחרת, כדי שלא תיכשל עם בנים. לזה את רוצה להכניס את עצמך? ועוד לא דיברנו על האווירה החילונית, על האידאות האזרחיות והפוסט-מודרניות שתיחשפי להן לפחות שנתיים, וודאי וודאי שיחדרו עמוק לנפשך.
5. מדוע חותר לכך הצבא?
התשובה נחשפה במסמך הממלכתיות שהוציא מכון הרטמן, והוצג למטכ"ל כמה שבועות לפני פסח תשע"ו. המסמך אמנם נגנז בעקבות חשיפתו בתקשורת, אך הרוח הנושבת ממנו ברורה. במסמך זה הוגדרה המדינה כמדינה אזרחית: "ישראל היא מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי על כל גווניה, ובה בעת היא מדינת כל אזרחיה". לא עוד מדינה לאומית ויהודית. הצבא עשוי להיות כלי השינוי התרבותי במדינה כולה, ואכן כל הפקודה 'המשותפת' נכתבה ברוח מסמך הממלכתיות, וב'סדנאות מחצבים' של הפיקוד הבכיר אומרים זאת במפורש. נאמר שם למפקדים שהם יהיו "סוכני השינוי". מסמך הממלכתיות מגדיר את המדינה כ"מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי". לא מדינה יהודית אלא דמוקרטית לכל היהודים - ההבדל ברור! המדינה היא מדינה 'כל אזרחיה', ומתוך כך כל סממן יהודי במובנו המסורתי עלול להתפרש כדתי, ולכך אין הצדקה לקיומו בתוך צבא ממלכתי, משום הפגיעה בעיקרון הניטרליות. "דמוקרטיה היא שיטת ממשל וסדרי שלטון, אך גם תפיסת עולם ערכית... בהתאם לכך המחויבות לזכויות האדם והאזרח היא עיקרון מרכזי בכל משטר דמוקרטי". בגיוסך את מסייעת למגמה זו. ואכן הצבא מתפאר כל הזמן בריבוי הבנות בתפקידים שונים בצבא.
אם כן, הצבא משתנה כל הזמן, אך מתרחק מאוד מכל הערכים שאת, הבת הדתייה, גדלת עליהם. בהתגייסותך את שותפה גם למהפכה זו שמגמתה להפוך את המדינה היהודית למדינה אזרחית. האם לזה את מודעת?
6. כרטיס לכיוון אחד: ולסיום - החמור מכול - שמהצבא אי אפשר לצאת אחר שמתגייסים, גם אם לא טוב. בנות רבות מגיעות לרבנים ובוכות שינסו להוציא אותן מהצבא אחר שנחשפו והבינו למה הן נכנסו, אך הרבנים כבר לא יכולים לעשות דבר. חלקן נחשפות לאווירה הגסה ולחילוניות, לאווירת הליברליות והאזרחות. יש בנות לא מעטות המתגייסות לחיילות קרביים וחוזרות עם פגיעות גופניות ונפשיות. את כל זה הצבא מעלים ממך. בנות מספרות שפנו לארגון 'אלומה' אחר שהתגייסו וביקשו עזרה, או שלחו אחרים שיפנו ל'אלומה', ונאמר להם שבאלומה לא מטפלים בבעיות אלו שלאחר הגיוס.
צר לי שחלק מדבריי לא נעימים לשמיעה, אך צריך לומר את האמת על מנת שלא תישלל ממך הבחירה החופשית. עלייך לבחור מתוך ידיעת העובדות במלואן.
דווקא כיום את הכוחות האידאליסטים שלך צריך להפנות למדינה היהודית על פי התורה, לא לליברליזם ופמיניזם. בזכות הגבורה ומסירות הנפש, נזכה לסייעתא דשמיא. בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל. בימים ההם-בזמן הזה.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מצפה רמון