החל מראש חודש אב ועד לאחר צום ט' באב, נמנעים רבים מאכילת בשר כחלק ממנהגי האבלות על חורבן בית המקדש. את מקום הבשר תופסים לרוב מוצרי החלב אך כמה באמת אנחנו יודעים על התנהלות משקי החלב בהיבט הכשרותי ביחס לפעילות בשבת?
בישראל פועלים כ- 600 משקי חלב המספקים תוצרת למחלבות הגדולות. אולם, רק מעטות מהרפתות מקבלות חותמת כשרות מהודרת. אותה כשרות שעוזרת למשקי החלב לחדור לפלחים גדולים יותר בציבור מסתמכת על דבר מרכזי אחד- אופן שמירת השבת של משק החלב.
משקים שומרי שבת ובכשרות של בד"ץ העדה החרדית שייכים בעיקר לקיבוצים והמושבים הדתיים כדוגמת חפץ חיים, סעד, לביא, משואות יצחק, ניר גלים, כפר חסידים ועוד. משקי החלב שמקפידים לשמור שבת מניבים כ- 15% מכלל תוצרת החלב בישראל.
גורמים המעורים בהלכות כשרות הסבירו שמכיוון שרפת היא מפעל שחייב לעבוד סביב השעון ומכיוון שמלאכת החליבה חייבת להיעשות גם בשבת, ישנן 2 דרכים שמאפשרות חליבה גם ביום המנוחה- לאבד את הטיפות הראשונות של החליבה אל הרצפה או להעסיק בשבת גוי שיבצע את מלאכת החליבה.
אבל ההבדלים היותר מהותיים בין משקי החלב בעלי הכשרות המהודרת, לבין האחרים, לא קשורים רק בחליבה אלא בשאר המלאכות הקשורות בניהול הרפת: הזרעה, הכנת אוכל טרי לפרות מדי יום (אוכל שאינו טרי פוגע באיכות התוצרת), באספקת שירותים ווטרינריים ועוד.
במגזר החרדי הנטייה הטבעית היא לסמוך על משקי חלב ששומרים שבת בלבד. למשל, ידוע הסיפור על מפעל מלט שמכר תוצרת בשבת והחזון אי"ש פסק שאין לקנות ממנו גם בימי חול- כדי לחזק את המפעלים שומרי השבת. במגזר החרדי מאמינים שיש לתגמל את משקי החלב הדתיים כדי לגרום לכך שתהיה יותר שמירת שבת. ומי שאינו שומר שבת- אולי ישנה את דרכו".
למה משקים שומרי שבת למעשה מפסידים? גורמים בוועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית מסבירים:
"ברפת תמיד צצות בעיות כדבר שבשגרה, כי מדובר בסופו של דבר בבעלי חיים. לפעמים פרה זקוקה לטיפול וטרינרי דחוף ואין בשבת מי שייתן לה והיא פשוט מתה. מה לעשות? אין פיקוח נפש בשבת לגבי בעלי חיים. או למשל, פרה נותנת חלב רק כאשר היא מעוברת או מיניקה ולכן מדי יום מבצעים הזרעה במשק. אבל במשקים הדתיים אין הזרעה בשבתות ולא פעם מפספסים פרה שהיא פורייה ומפסידים את החלב שלה למשך החודש הבא. גם ככה מצב החקלאות בישראל אינו בשיאו והאפליה שנוצרת מסבה נזק רב למשקים הדתיים. לא בגלל שהם שומרים שבת, אלא בגלל שאחרים אינם שומרים ובכך נוצרת פגיעה בתחרות. גם אם ישנו ציבור שומר כשרות שההקפדה על כשרויות מהודרות אינה בנפשו, אולי יש מקום להקפיד על כשרות מהודרת ולו בכדי לחזק את המשקים שומרי השבת. גם ככה מצב החקלאות בישראל אינו בשיאו, ויש כאן הזדמנות לחזק את מי שזקוק לחיזוק".
יאיר בר- עזר, רפתן מכפר חסידים מספר: "בעבר היינו חולבים עם שעון שבת. מאבדים את הטיפות הראשונות של החלב והשאר שומרים. בסוף החלטנו להביא גוי של שבת. לבסוף ראינו שקיבלנו מזה ברכה. ככה גם הפסקנו לעבוד בשבת, גם קיבלנו את כל ההיתרים הכי גבוהים ואת כל העלויות בחזרה, עלינו דרגה בכשרות. להיות אדם אמוני זה כל הזמן אתגר, אבל אתגר משתלם".
למה משקים שומרי שבת למעשה מפסידים? גורמים בוועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית מסבירים:
"ברפת תמיד צצות בעיות כדבר שבשגרה, כי מדובר בסופו של דבר בבעלי חיים. לפעמים פרה זקוקה לטיפול וטרינרי דחוף ואין בשבת מי שייתן לה והיא פשוט מתה. מה לעשות? אין פיקוח נפש בשבת לגבי בעלי חיים. או למשל, פרה נותנת חלב רק כאשר היא מעוברת או מיניקה ולכן מדי יום מבצעים הזרעה במשק. אבל במשקים הדתיים אין הזרעה בשבתות ולא פעם מפספסים פרה שהיא פורייה ומפסידים את החלב שלה למשך החודש הבא. גם ככה מצב החקלאות בישראל אינו בשיאו והאפליה שנוצרת מסבה נזק רב למשקים הדתיים. לא בגלל שהם שומרים שבת, אלא בגלל שאחרים אינם שומרים ובכך נוצרת פגיעה בתחרות. גם אם ישנו ציבור שומר כשרות שההקפדה על כשרויות מהודרות אינה בנפשו, אולי יש מקום להקפיד על כשרות מהודרת ולו בכדי לחזק את המשקים שומרי השבת. גם ככה מצב החקלאות בישראל אינו בשיאו, ויש כאן הזדמנות לחזק את מי שזקוק לחיזוק".