כש"הרב והחזן" הגיעו לסבסטיה

"כשיבוא המשיח הוא יקח את כל הבתים של עם ישראל מהארץ וחו"ל ויביא אותם לירושלים והם יהיו חלק מבית המקדש. בלי ח"ו להגיד שום דבר... אני לא בטוח שכל הבתים בתל אביב וחיפה יהיו חלק מבית המקדש, אבל דבר אחד אני יודע שכל הבתים של חברינו קדושי עליון, המתנחלים, יהיו חלק מבית המקדש השלישי", כך אמר לפני 22 שנה הרבי המרקד-שלמה קרליבך במופע גדול שהתקיים בגן סאקר.

"לצערי ולצערכם יהיו הרבה גדולי עולם שחושבים על עצמם שהם גדולים, כשיבוא המשיח אני לא בטוח אם אפילו יסתכל עליהם הוא ישאל מי ומה הם אבל החבר'ה הקדושים המתנחלים הם ילכו ראשונה, אין שום ספק בליבי", אמר קרליבך והוסיף, "יש חבר'ה בארץ שרואים שהם קודש קודשים, אנחנו מתגאים בהם, יושבים ראשונה במלכות עומדים על המשמר, שומרים הפקד לעירך, היו זמנים שחשבתי שהמשטרה שומרת עלינו שהחיילים שומרים עלינו, עכשיו אני יודע שרק המתנחלים הקדושים שיש להם דעה בשמים הם שומרים עלינו", פרש קרליבך את משנתו על המתנחלים.

"ר' שלמה אהב מאד את המתנחלים והופיע רבות ביישובים השונים", מספר ל'כיפה' תלמידו המוזיקאי יהודה כץ, "בשנה האחרונה לחייו, לאחר הסכם אוסלו, הופעתי איתו בארץ 40 פעם לפחות והופענו בהתנחלויות רבות, בין היתר בשילה, אפרת, שכם בקבר יוסף הצדיק ההופעה הרשמית האחרונה שלו בארץ הייתה בבית אל", מספר כץ בגעגוע.

אך הקשר של הרבי המרקד עם ההתנחלויות ומפעל ההתיישבות התחיל לפחות 20 שנה קודם לכן כפי שמספר ל'כיפה' בראיון חג מיוחד, הרב הראשי לישראל לשעבר, ואביו של הרב הראשי כיום, הרב ישראל מאיר לאו המשמש כיום כרב הראשי לתל אביב תפקיד אותו נשא עוד טרם היותו הרב הראשי. הרב לאו מספר על חוויותיו המרתקות מאירועי העלייה לסבסטיה לפני 41 שנה ועל הגעתו המשותפת עם ר' שלמה קרליבך לסבסטיה, למרות העוצר הכבד שהוטל על האיזור.

"זה היה בחנוכה כאשר האלפים הרבים היו כבר מרוכזים בסבסטיה והמונים נהרו מכל העברים מסביב כדי להתקבץ לשם לתחנת הרכבת. זה הביא לכך שמשרד הביטחון וצה"ל החליטו לחסום את כל הכניסות לסבסטיה כך שאם יוחלט על פינוי אותם אנשים שאז עדיין לא קראו להם מתנחלים או אפילו מתיישבים אלא מפגינים יהיה יותר קל לפזר אותם כדי לא לבוא ח"ו לידי שפיכות דמים. היו מחסומים של צה"ל מסביב לסבסטיה מכל הכיוונים האפשריים שניסו למנוע מההמונים להגיע.

באותה עת טסו מעל במסוק מי שהיה שר הביטחון, שמעון פרס ויד ימינו, נפתלי לביא לאו, אחי ז"ל, שהיה איתו במסוק כמדומני עם האלוף שלמה גזית שהיה הממונה על השטחים. ואז אמר גזית "תראו את המון הצעירים עם תרמילים ודובונים מטפסים על כל הג'בלאות והכיוונים כדי להגיע לתחנת הרכבת בסבסטיה".

"אני רוצה לומר לכם שבהחלט סביר ששניים מבניי ביניהם", אמר נפתלי לפרס וגזית והתכוון לבניו - שי שהיה במצפה הושעיה ובני, לימים הרב בני לאו. פרס שמע את הדברים והפטיר שלוש מילים "ירבו כמותם בישראל".

"ירבו כמותם בישראל"- פרס מעניק לרב לאו את עיטור הנשיא (צילום: מארק ניימן לעמ)

לא היה לי אז נהג. היה לי 'פיג'ו 404' ואני נהגתי בו בעצמי, כך נסענו רק אני והוא לכיוון סבסטיה. הגענו למחסום ראשון איך שראה אותי איש המילואים הוא אמר (חיקוי צרפתי) "אתה הרב מהטלוויזיה תעבור, תעבור".

באותם ימי חנוכה, קיבלתי טלפון מידידי שלמה קרליבך שהתאכסן במלון בתל אביב והוא רצה להיפגש איתי. אמרתי לו שאני רוצה לנסוע לסבסטיה שם נמצאים רבים מידידי והוא שאל מיד אם יוכל להצטרף אליי.

הגענו למחסום השני, אמרתי לחייל ששמר, שיש לי פה ידידים ואני רוצה לעבור לבקרם. "אה אתה הרב שמדבר בטלוויזיה...", הוא אפילו לא הכיר את שמי, אז (1975) עוד לא הייתי רב ראשי אפילו של נתניה, הייתי רב שכונה בתל אביב, אך הוא זיהה את פניי מהטלוויזיה. לאחר התייעצות עם הממונה שלו שאמר "הוא מהטלוויזיה תן לו לעבור", עברנו גם את המחסום הזה.

אז הגענו למחסום השלישי שהוא היה הכבד מכולם ושם כבר לא נתנו לעבור. הממונה שאל אותי מה מטרת הנסיעה וכאן הבזיק במוחי רעיון אמרתי לו "פתח את הבגאז'", בתא המטען שלי היו ארבע מוטות צבועים בכחול לבן ופרוכת בצבע בורדו עם מגן דוד רקום עם הפסוק "עוד ישמע וכו". אמרתי לו "תשמע אני צריך להגיע לחתונה, אני הרב וזה החזן שלי, בטח שמעת על הרב המרקד-שלמה קרליבך ". היה אכן אחד במחסום שהכיר את קרליבך והם ראו את החופה ואישרו לנו לעבור - "הרב והחזן".

הגענו לשם חברנו לידידיי חנן פורת והרב משה לוינגר וייבדל לחיים בני קצובר ומנחם פליקס ועוד חברים נוספים ואז כדי שאני שלא אהיה דובר שקרים, הרי אמרנו שאנחנו הולכים לחתונה אז אמרתי להם שצריך לחתן את עם ישראל עם ארץ ישראל. משהו נתן לי את המגאפון וסיפרתי לכולם את הסיפור והכרזתי: "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'".

ואז שלמה לקח את המגאפון מידי והתחיל לשיר "עוד ישמע", במנגינה שאותה כתב לצמד רעים שזכה איתה במקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי", מספר הרב לאו בהתרגשות ופוצח בשירה שניכר ממנה שהמופע של קרליבך על ההר בסבסטיה עדיין חי בזכרונו כאילו לא קרה לפני 41 שנה.