השבוע נערכה פגישה נוספת במשרד ראש הממשלה במטרה לקדם את חוק הגיוס החדש. במהלך הפגישה העלו שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) ושר הביטחון משה יעלון (הליכוד) שתי הצעות באשר למה שיקרה בשנת 2020 במידה והחרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס.
מדובר בפגישת המשך לפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין ראשי הסיעות החרדיות לשרת המשפטים שקד, לאחר שבמשרד המשפטים התנגדו למתווה שהוצע לחרדים, שצפוי היה שלא יעבור את מבחן בג"ץ. זהו ניסיון נוסף, מתוך ניסיונות רבים שהיו בעבר להתוות חוק גיוס שיהיה מוסכם על החברה החרדית.
כזכור, הניסיונות להחיל את חוק הגיוס על האוכלוסייה החרדית, החלו בשנות ה-80. בשנת 99' הוקמה "ועדת טל" שלא הצליחה לגבש הצעת תיקון לחוק הגיוס, ונתקלה באתגרים ומורכבויות רבות. ועדת טל המליצה על הסדרים ומסלולים מיוחדים עבור הציבור החרדי (כגון הנח"ל החרדי), אך הסדר "תורתו אומנותו" נשמר במקביל. בשנת 2011 הגיע מספר המצטרפים החדשים להסדר "תורתו אומנותו" לכ-8000 מועמדים לגיוס.
גיוס ללא סנקציות פליליות
לפי ההסכמות המסתמנות, תקופת ההסתגלות לחוק תוארך עד 2020, כאשר הסנקציות הפליליות לא יחולו אוטומטית במידה והחרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס. השאלה העומדת על הפרק כעת היא בידי מי תופקד ההחלטה האם להפעיל את החוק, האם בידיו של שר הביטחון או בידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
שרת המשפטים איילת שקד הציעה כי אם עד שנת 2020 לא יעמדו החרדים ביעדי הגיוס הרי שהסמכות תועבר לשר הביטחון, שיוכל להחליט האם הוא מכיל את חוק שירות ביטחון או שהוא דוחה את החוק פעם נוספת. הצעתה של השרה שקד בעצם נותנת פתח נוסף לדחייה במידה לא יימצא פיתרון כוללני לחוק החדש.
מנגד, שר הביטחון בוגי יעלון הציע כי אם בשנת 2020 לא יעמדו החרדים ביעדי הגיוס הרי שהסוגיה תגיע לוועדת חוץ וביטחון ותידחה בשנה נוספת, כשבסיכומו של דבר ידחו את כל החוק ב-3 שנים נוספות.
הסיבה לשינויים הדרסטיים בהצעת חוק הגיוס היא כינון הממשלה הנוכחית שעמדה בסימן צירוף המפלגות החרדיות על חשבון מפלגת "יש עתיד" לממשלה, מה שהביא להסכם קואליציוני המקל משמעותית על החרדים, שנתקלו בחוק גיוס נוקשה בכנסת הקודמת. ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה הבהיר כי בכל מקרה, ההוראה היא לגייס את כל מי שלא לומד, ורק לומדי התורה יישארו בישיבות ויקבלו פטור מלא משירות צבאי.