הרב שרלו נגד רבני החרד"ל: אין דבר כזה הוראה הלכתית לפרוש מהקואליציה

הרב יובל שרלו מתייחס לנושא חוק הפונדקאות ומתנגד לעמדת רבני החרד"ל שדורשים מהבית היהודי לצאת מהקואליציה בעקבות החוק. "לא נכון לרבנים להתערב בנושאים פוליטיים"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 22/05/14 19:53 כב באייר התשעד

הרב שרלו נגד רבני החרד"ל: אין דבר כזה הוראה הלכתית לפרוש מהקואליציה
יחצ, צילום: יחצ

"אין כל ספק כי לו היינו אנו הרבנים מופקדים על חקיקת חוק הפונדקאות כלפי הציבור הנאמן להלכה הייתה עדיין קיימת מחלוקת גדולה ביחס אליו. אמנם, נראה כי ישנה הסכמה גורפת שראוי מלכתחילה שהפונדקאות תשמש אך ורק לפתרון מצוקה של זוגות, ולא ליצירת ילדים מחוץ למסגרת המשפחתית, אך לא ניתן לקבוע כי קביעה אחרת מנוגדת להלכה", כך קובע הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אמי"ת אורות שאול רעננה במכתב אותו פרסם לתלמידיו.

הרב שרלו מדגיש כי אין עמדה המקובלת על כולם בשאלות מעין אלו והדבר מוביל למציאות בלתי אפשרית ככל שהדבר נוגע בחקיקה מכיוון שהנטיה ההלכתית שמצפה מהחקיקה ללכת לחומרא לכל הכיוונים אינה מסוגלת להתמודד עם המציאות. "לא ניתן לצפות בשום אופן ממדינה כלשהי לקבל מציאות זו".

עוד הוא מוסיף כי "המערכת הפוליטית נמצאת כבר זמן רב בתהליך שינוי חוקים רבים הנוגעים לפוריות, איחודם, וקביעת עקרונות חדשים. המניע לשינויים אלה הוא שינויים תרבותיים שהתרחשו בחברה במדינת ישראל".

"רבים מאוד מבין הדוברים הטוענים שהם מייצגים את 'עמדת ההלכה' סוברים כי החוק הזה הוא חלק בלתי נפרד ממהלך אנטי-דתי ושינוי תרבותי שמתחולל בכנסת הנוכחית, ועל רקע זה יש לראות את המחלוקת הפוליטית", מאשים הרב שרלו וממשיך: "לדעתי, המניעים אינם אנטי-דתיים ואינם נובעים משנאה, אלא מאימוץ דת חדשה וגורם יחיד שיש להתחשב בו לאור הדת החדשה, והוא חופש הבחירה".

"ההתנגדות הרבנית נובעת משני כיוונים: הכיוון האחד הוא הכיוון ההלכתי - יש בו בפועל הכרה בנישואים חד מיניים, העומדים בניגוד לזהותה היהודית של מדינת ישראל, ובניגוד מוחלט לעמדת ההלכה", מסביר הרב שרלו את עמדת רבנים כגון הרב ליאור ואומר כי ישנם רבנים שטוענים כי הרווקים העשירים יוכלו לממן את האפשרות לקבל ילד ביתר קלות, כפי שטען הרב אבינר ב'כיפה' לפני מספר ימים.

"המערכת הציבורית לצערי אינה מתרשמת מטיעונים אלה, לא בגלל שהם לא נכונים, אלא בגלל שהתחושה היא שהטוענים אותם עושים מניפולציה על האתיקה. הם עצמם לא יסכימו, למשל, לקבוע בחוק שאסור ללדת למשפחה במצוקה כלכלית בגלל זכויות הילד או כל מיני טיעונים מעין אלה".

"עד היום לא נשמע קולה של ההלכה, גם לא בחוק הפונדקאות הנוכחי, בנושאים אתיים, ולכן לצערי הגדול האמון בטיב הזה של הטיעונים די מפוקפק. על כל זה כתבתי במאמריי הרבים. אימתי מתחילים להאמין לטיעונים אתיים ? משעה שאדם פוגע גם בעמדותיו שלו עצמו, כאשר הן מנוגדות לעקרונות אתיים. אז מתברר כי הוא אכן נאמן לעקרונות האתיקה. אולם כאשר הוא משתמש בטיעונים אתיים רק כאשר הדבר משרת את העמדות האחרות שלו - הוא לא זוכה לאמון רב", ממשיך הרב ותוקף את עמדת הרב אבינר.

"בפני חברי הכנסת הנאמנים להלכה עומדת שאלה פוליטית. עמדתי העקבית והשיטתית היא שיש להבחין בין העיסוק הרבני ובין העיסוק הפוליטי. עלינו כרבנים מוטלים שני תפקידים. האחד הוא לקבוע את רף המינימום שבלעדיו אין שום אפשרות הלכתית או רעיונית להתקיים במערכת הקואליציונית. בדרך כלל, מצבים קיצוניים אלה אינם מתקיימים בחקיקה, כי לרוב היא אינה כופה על מי שמבקש לשמור מצוות לחטוא לאמונתו. זוהי קביעה שרק פוסקי ההלכה מופקדים עליה, ואין הם רשאים לשתף אף אחד שאינו חלק מפסיקת ההלכה בישראל. התפקיד השני הוא להתכוונן ביחד ובשותפות עם המערכת הפוליטית, כדי לנסות ולנסח ברמה העקרונית היכן הנושא הזה נמצא בסולם הערכים והמצוות", מבהיר הרב.

"מכאן ואילך, עלינו כרבנים להותיר את הדיון למערכת הפוליטית. כאמור, המערכת הזו אינה עוסקת בשאלת הרצוי כי אם בשאלת המצוי. אני מדיר את עצמי משאלות אומנות האפשר, ומותיר אותן לפוליטיקאים. איני סובר שבכלל קיים מושג כזה הוראה הלכתית לפרוש מהקואליציה או להצטרף אליה, ועל כן לעולם איני משתמש במינוחים מעין אלה".

"לא זו בלבד", ממשיך הרב שרלו, "אלא שעמדתי ההלכתית העקבית והשיטתית היא שהמנדט של הפוליטיקאים מחייב אותם מבחינה הלכתית למה שהם הבטיחו לפני הבחירות. כיוון שהם התחייבו לקבל את ההכרעות הפוליטיות בכלים פוליטיים - הם חייבים לעשות כך מן הבחינה ההלכתית, שאם לא כן הם מועלים בשליחותם וגונבים את קולות הבוחרים. אם אכן הם התחייבו לכך - הם חייבים למלא את התחייבותם".

"אני מצפה אפוא משלוחי הציבור לשקול את השיקולים השונים, לאמץ את ההכרעה ההלכתית שניתן לחיות עימה, ולעשות מאמץ גדול מאוד כדי שחוק הפונדקאות החדש יהיה קרוב יותר למה שראוי להיות במדינה יהודית דמוקרטית", סיכם הרב שרלו את מכתבו.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן