הרב בני לאו קורא לסגור את הר הבית לתקופת זמן למוסלמים ויהודים כאחד, על מנת ליצור מעין 'נקודת אפס' חדשה וסטטוס קוו משופר.
לדבריו, הוא התבקש לחתום על עצומה הקוראת למנוע עידוד מצד יהודים לעלות להר הבית, 'כדי למנוע שפיכות דמים בארץ המדממת שלנו', אך הבהיר כי "איני מוכן לוותר על הר הבית כמוקד החלום של השראת שכינה בישראל".
"העמדה ההלכתית שאוסרת את העלייה לכל מקום בהר - אין לה כלל על מה לסמוך, מעבר לפסיקה פוליטית שמפחדת להתגרות בגויים (שזו פסיקה לגיטימית אך תלויה בהשקפה מוקדמת)", ציין הרב לאו, אך הוסיף: "למרות זאת - מעולם לא עליתי להר הבית. בעיני ההר מוכרח להיות מושא להשתוקקות אך הוא נמצא בנקודת גובה שיש כמה מדרגות לפניו. על פי הפסוק בתהילים אומר שלפני "למען בית ה' אלוקינו" יש מדרגה של "למען אחי ורעי". הגיבוש של הזהות הישראלית על בסיס יהדות מתחדשת בארץ הוא תנאי להמשך מימוש חלומות של טיפוס להר".
"אני מבין ומכבד אנשים העולים להר מתוך רצון לחוש את הקרבה אל הקודש. אני בוער מכאב וכעס על אנשים שברגל גסה עולים להר כדי להראות שהם הריבון. גם אם יש כיפה על ראשם הם מחללי קודש באופן הנורא ביותר", כתב. "בעיני חילול המקום החל כשמוטה גור הכריז "הר הבית בידינו". הר הבית כמקום קודש לעולם לא יהיה בידי בשר ודם. כמו במעמד הסנה הכניסה אליו מותנית ב"של נעליך מעל רגליך". אנחנו, כל המאמינים בבורא עולם, בידיו. לכן אי אפשר לכבוש את הר הבית אלא לעלות אליו מפורקים מעמדת כוח ושלטון. הכמיהה של גרשון סלומון ואחריו קבוצות מן הציונות הדתית נובעות בודאי מהמאבק על הריבונות. דבר אין לזה עם עבודת ה'".
"הדבר נכון לא רק כלפי יהודים אלא גם כלפי מוסלמים. במציאות הפוליטית שלנו הפכו המוסלמים את ההר לזירה מרכזית של שליטה על מוקד הארץ המסוכסכת הזו", ציין הרב לאו ואמר כי לפיכך, "אני סבור שמדינת ישראל צריכה לסגור את ההר לחלוטין לתקופת זמן לכל אדם. זה כמובן יעורר זעם עצום בעולם המוסלמי אך רק כך נוכל להתחיל מנקודת זינוק חדשה. הנקודה היא של הסכמה בין אנשי דת שההר חוזר לתיפקודו המקורי ואנשי כל הדתות יעלו בהסכמה להתפלל בו. כל עוד לא ייעשה התיקון הזה ימשיך ההר להיות זירת קרב ובערה שאחריתו מי ישורנו".