המתמטיקה של הרשקוביץ

הרב פרופ‘ דניאל הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת בר אילן, לא מתגעגע לפוליטיקה בבית היהודי (אך חושב שהאיחוד עם תקומה הינו קריטי), מפרגן לבנט, רוצה להפוך את בר אילן לאוניברסיטה של העם היהודי ועדיין מתלהב ממתמטיקה. ראיון

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 17/10/13 21:30 יג בחשון התשעד

המתמטיקה של הרשקוביץ
כיפה, צילום: כיפה

מתחים ולחץ בבחירות המוניציפאליות, קרע עם ש"ס ו"בית של גויים" - בימים אחרים כל אלה היו אמורים להדיר שינה מעיניו, אך הוא כבר שייך לתקופה אחרת. הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ התיישב לא מזמן בכיסא נשיא אוניברסיטת בר אילן. אם לפני ארבע שנים הוא היה עסוק בבריחת הקולות של הבית היהודי, היום הוא עסוק בבריחת המוחות.

אני מגיע לבקר את שר המדע והטכנולוגיה ויו"ר הבית היהודי לשעבר במשרדו רחב הידיים בקומה השלישית של בניין המנהלה באוניברסיטה ומצליח לעצבן אותו כשאני מעלה את שאלת פיצול הבית היהודי ותקומה. להפתעתי אני מגלה כי הראשונים לברך אותו על תפקידו החדש היו דווקא חברי הכנסת החרדים.

הרב פרופ' הרשקוביץ, לפני שהגעתי צפיתי בכמה מהרצאות הוידאו שלך ברשת על משוואות דיפרנציאליות לינאריות מסדר ראשון וברנולי.

יופי. איך היה?

האמת, לא הבנתי כלום.

תשמע, איינשטיין אמר שכדי להבין את העולם שלנו צריך להבין את השפה שבה הוא כתוב, והעולם שלנו כתוב בשפת המתמטיקה. כל דבר מתחיל במתמטיקה. החל מחישוב משכורת והתנהלות יומיומית ועד מודלים מתמטיים גבוהים יותר כמו מטוס. כשאתה טס במטוס, אתה טס על המשוואות הדיפרנציאליות מההרצאות שלי.

קצת מלחיץ.

לא, אין סיבה. מתמטיקה זו לוגיקה במודלים מדויקים. אני מוצא במתמטיקה עניין רב. זה משהו כנראה בגנים שלי, נולדתי עם צורת חשיבה מתמטית.

אז מה שלומך בימים אלה? איך הייתה הכניסה לתפקידך החדש?

אני בא מהאקדמיה, אז זה לא זר לי. גם בטכניון הייתי בתפקידים בכירים, אבל לא בכיסא הנשיא. כחבר סגל באקדמיה אתה עושה מחקרים אבל כנשיא לצערי אין זמן למחקר, אתה עסוק בלנווט מוסד שתקציבו כמיליארד ו-40 מיליון שקל. המטלות שניצבות לפתחי הן רבות מאוד. כמו שאומרים בהתרת נדרים - אי אפשר לפורטם כי רבים הם. באמת רבים. זה קצת מלחיץ אבל זה בסדר. אני לא נרתע מזה, זה מעלה לי את האדרנלין.

בר אילן היא עדיין אוניברסיטה דתית? יש לכך בכלל ביטוי?

בוודאי שיש. אמנם רוב הסגל ורוב הסטודנטים אינם דתיים אבל יש אחוז גבוה ללא כל פרופורציה לאוניברסיטאות אחרות. יש לימודי יסוד ביהדות שכל סטודנט חייב בהם ופעילויות מיוחדות באוניברסיטה שעוסקות ביהדות. יש מכון גבוה להוראה ובית מדרש. כל זה גם קשור לחזון שלי לאוניברסיטה.

אני רוצה שבר אילן לא תהיה עוד אוניברסיטה אחת מאחרות אלא ה-אוניברסיטה של העם היהודי. אוניברסיטה שמחוברת בכל נימיה לערכי היהדות ורק היא תוכל להיות של העם היהודי כולו בשאיפה שכל יהודי העולם יראו שזה המקום לשלוח אליו את ילדיהם ואנחנו צריכים להציע להם תכניות. זה החזון שלי ואני מתחיל לעבוד על יישומו.

השאלה היא האם בכלל צריך אקדמיה דתית?

”דתית“ אין הכוונה ל“מגזרית“, ואנחנו לא עוסקים במדע מגזרי. האידיאל היהודי הוא ”יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ“ ואנחנו מיישמים ולא כדי לפתור בעיה למגזר הדתי או ליצור מקומות עבודה לדתיים לאומיים.

בראייה שלי, השילוב של חיי תורה ומדע הוא אידיאל - וזה מה שאנחנו באמת מנסים לעשות כאן. אנשים חושבים שמדע ותורה לא קשורים. יש שחושבים שיש סתירות שכמובן אין, אבל התורה קשורה לכל דבר ומבחינתי שילוב הזה הוא השילוב היהודי האמיתי. אני כאן כדי להוכיח שאין דברים סותרים ויחד אפשר ליצור ציונות יהודית גדולה. החיים שלנו לא רק של מדע וטכנולוגיה אלא של ערכים.

מה דעתך על מוסדות אקדמיים המיועדים לדתיים בלבד?

אני לא רוצה להעביר ביקורת על אחרים אז אתייחס באופן עקרוני: אי אפשר לחיות בחממה ולא בתנאי מעבדה. חממה אלה חיים לא נורמאלים והמציאות לא כזאת. בר אילן מראה מציאות נורמאלית ולא מלאכותית, מציאות שבה אין מקום לאחרים היא מציאות מלאכותית בתנאים לא אמיתיים. נכון שבשלבים מסוימים אדם נמצא בחממות מכל מיני סוגים כמו לימודים בישיבה - אבל האוניברסיטה מכינה ומכשירה את האדם לחיים מלאים ומהבחינה הזאת אני רואה במודל של בר אילן מודל שהוא באמת משקף את האידיאל הזה.

שאלה, אתה יותר רב או יותר פרופסור?

מבחינתי השאלה שלך חסרת משמעות. זה כמו לשאול אם אני יותר אבא או יותר בעל. אני מאה אחוז אבא, מאה אחוז בעל, מאה אחוז רב ומאה אחוז פרופסור.

היי, זה לא הגיוני, הגעת ל400%.

נכון. אבל זה מי שאני. התורה היא מאה אחוז מחיי וכך גם המדע ואין סתירה. כשאני רב או נותן דרשה רבנית או כשאני יושב כאן כנשיא, בשניהם אני מאה אחוז. זה גם משתלב. הנה, המעטפה כאן על השולחן זו כתובה של זוג שאני מחתן בשבוע הבא. אתה רואה, לפעמים אני רב גם בכסא הנשיא. זה שילוב.

הבנתי. אז השאלה הבאה מופנית אל ה100%- פרופסור שבך. דיברו השבוע הרבה על בריחת המוחות. עד כמה אנחנו בבעיה קשה?

צריך להעמיד את הדברים על דיוקם. מה זו בעיה קשה? הרי אין התרוקנות של אנשי מדע. מדינת ישראל היא מעצמה מדעית וטכנולוגית ויש לנו אקדמיה באמת נפלאה והיא מובילה בעולם בהרבה בחינות והיבטים ולכן לא מדובר על שבר גדול. מה שנכון זה שאנחנו משקיעים בהכשרת מדענים, ובמדעי הטבע זה מגיע להשקעה של מיליון דולר במדען, ויש תחושה של החמצה אם אותו אדם מוצא את מקומו באוניברסיטה בחו“ל. לא רק כי רוצים לחזק ולדאוג שהמדע הישראלי ימשיך להוביל, אלא גם כדי לעשות מאמץ שכל יהודי יראה את המקום הטבעי לפעולתו במדינת היהודים.

נכון שזוכי הנובל בחו"ל אבל לא מדובר בטרגדיה. הבעיה היא שגם אם מדענים היו רוצים להישאר אז זה אומר שצריך יותר כסף לתקנים ומעבדות וזו בעיה.

האקדמיה הישראלית מאוימת גם בחרמות אירופאיות, זה מדאיג אותך?

ממש ממש לא. המדע הוא פורץ גבולות ולא כפוף לפוליטיקה ולכן לא מעט אנשי מדע לא סובלים את הרעיון של חרמות. עניינו של המדע הוא ליצור שפה אולטימטיבית שמקשרת, מחברת ומגשרת על פערים בין עמים, תרבויות ודתות שונות. גם כשמנהיגים לא מדברים, אנשי מדע תמיד מדברים.

מדענים רציניים לא משחקים בחרמות ובאותם מקומות שמחרימים את ישראל, כמו האיגודים בבריטניה, זה חרב פיפיות שפגעה בהם יותר מאיתנו. בחרמות הרבה מאוד מדענים אמרו שאם כך, הם לא משתפים פעולה עם בריטניה. כך זה במדע, מי שמחרים לא עובדים איתו ולכן זה לא מדאיג אותי. האקדמיה הישראלית נחשקת בעולם ורבים רק מחפשים שיתוף פעולה איתנו. בין הצרות של מדנת היהודים זו אחת הקטנות.

השאלה הבאה מופנית אל ה100%- רב שבך. בנך הרב ד"ר צחי הרשקוביץ הוא חבר הנהלת רבני צהר ובתך הרבנית ד"ר פנינה נויבירט היא חברת הנהלת רבני בית הלל. אתה מזדהה עם הגופים הללו?

הרוח הזאת שמחפשת אחדות בעם ישראל והרוח שמחפשת את הדרך של הפלת מחיצות ולא הרמתן, היא לעניות דעתי הדרך היהודית. צהר ובית הלל עושים זאת בדרכים שונות. זה ביטוי למעורבות חברתית שאומרת שהיהדות היא לא רק איזה עיסוק אינטלקטואלי בתורה, אלא תורת חיים שמחייבת לראות את האחר ולאהוב אותו, כמו שאמר רבי עקיבא. אני גאה על כך שילדיי הולכים בדרך הזו שרואה את העם.

איך אתה רואה היום את התקופה הקודמת שלך בפוליטיקה?

זו הייתה תקופה מאוד מיוחדת וזכות גדולה להיות חבר כנסת וחבר ממשלה, להיות בין האנשים שדנים בשאלות הכי קריטיות של מדינת היהודים שמשפיעים על עם ישראל כולו. בכל פעם ששיבתי בישיבות ממשלה וקבינט ודנו בנושאים קריטיים, דמיינתי לנגד עיני את הוריי במחנות הריכוז. מי חלם במחנות הריכוז על מדינה?! כשאתה יושב סמוך לשולחן הממשלה זו זכות אדירה ואני מודה לקב"ה על כך. זה היה רגש עילאי. ממש הרגשתי את גודל השעה. בסייעתא דשמיא גם תרמנו רבות למעמד המדע הישראלי בתפוצות.

דיון ברמה אחרת. הרשקוביץ כשר (צילום: יחצ)

ספר על ישיבות הממשלה. מה אנחנו בעצם לא יודעים שקורה שם?

בדרך כלל מדברים על פוליטיקאים בזלזול, בלעג ובבוז. זה כך מפני שאנחנו תופסים באופן צר את הפוליטיקאים. הפוליטיקה המפלגתית היא לא דבר שאני יכול להגיד שזה דבר שאני מתגעגע אליו. זה באמת אספקט לא סימפטי. מלחמות ותככים ואינטריגות וזה חוצה מפלגות. זה מאוס בעיני הציבור ומתייחסים כך לכל ההתנהלות של הפוליטיקאי.

ישיבות הממשלה פתחו בפני צהר לעולם מופלא של ישיבות רציניות מאוד. דיונים ברמה מאוד מאוד גבוהה שהפתיעו אותי לטובה. אתה דן בנושא בטחוני וכלכלי ואתה רואה התייחסות רצינית של אנשים רציניים וזה שינה מבחינתי את הסטיגמה. מדובר על דיון אמיתי שהודות אליו למדתי להעריך הרבה דמויות בפוליטיקה.

גם מהשמאל?

בהחלט. הטיעונים שלהם היו מאוד רציניים. לא הסכמתי איתם ואפילו תפיסתי המדינית הפוכה משלהם, אבל התרומה שלהם לדיון היא רצינית מאוד. הדיון היה פורה ומפרה. אני מעדיף לא להגיד שמות אבל באנשי שמאל כמו מפלגת העבודה מצאתי בהם שותפים מדהימים לשולחן הממשלה. לא היו חלק מהדיונים היו לא רק בשאלות מדיניות שאנו חלוקים אלא חינוכיות וכלכליות שמצאנו שפה משותפת.

יש לי תרגיל בשבילך. נפתלי בנט + יאיר לפיד, מה התוצאה?

במידה מסוימת, אחרי הבחירות והמשא ומתן, הבית היהודי הפכה להיות מפלגת לווין של ”יש עתיד“. אני בעד קואליציה רחבה ככל שאפשר ושיתוף פעולה בין כמה שיותר גורמים בממשלה רחבה ובוודאי ששיתוף פעולה עם 'יש עתיד' הוא מבורך. יש הבדלים עקרוניים כמו דת ומדינה והרושם שהתקבל אצלי שבעת המשא ומתן הפוליטי הנושאים הללו טושטשו והתבטלנו בפני ”יש עתיד“. יכול להיות שאולי זה הכל רק טקטיקה ובכלל היה שווה לנו. ימים יגידו.

מה דעתך על מי שהחליף את מקומך, נפתלי בנט?

תוצאות הבחירות מעידות על כך שהציבור הדתי לאומי לא זנח את הבית. אני באמת מציין בהערכה רבה את נפתלי בנט, שיחד עם חבריו מצאו את הנוסחא לכך. לפני ארבע וחצי שנים לא מצאנו את הנוסחא. חזרה הביתה של הציבור יכולה להיות מנוף לכך שהציבור הדתי לאומי יקבל מקום הראוי לו בהנהגה הישראלית ואני מאחל שיזכו למנף ולמצות את ההישג הזה האדיר.

הישג שהוביל למתיחות עם ש"ס.

נכון, אני חסיד של שיתופי פעולה ובעיקר עם הציבור החרדי ואני לא חושב ש'יש עתיד' הם יותר אחים שלנו מהחרדים. לכן במידה מסוימת מה שהפריע לי זה שנסחפנו לאותו מתח מובנה בין ”יש עתיד“ לחרדים ואני לא חושב שזה היה נכון. לי אישית היו יחסים מצוינים עם ש"ס והחרדים ועד היום יש. הם היו הראשונים שהתקשרו לברך אותי על התפקיד.

השאלה מה עדיף, יש עתיד או ש"ס, חרדים או חילונים?

זו סוגיה לא פשוטה. תפקידה של הציונות הדתית להיות הדבק והקשר בין הגישות הללו. מעבר לפוליטיקה, בחיי היומיום אנחנו בסדר עם כולם, גם עם החילונים וגם עם החרדים. מטבע הדברים הפוליטיקה מקצינה אבל מי שיש לו שכן חילוני או חרדי יחסי השכנות שלו ישתנו? הריבים הגדולים הם בעיקר ברמה הפוליטית אבל לא יורדים לשטח.

אמירות כמו "בית של גויים" של הרב שלום כהן מחלחלות גם לשטח.

זה יכול לחלחל. פוליטיקאים והנהגה רוחנית צריכים להיות יותר אחראים באמירות שלהם. אבל השטח הוא יותר חזק ממנהיגים. בסופו של דבר הדברים יתיישבו ואני מאמין בקואליציה משותפת גם איתם. אומרים שאני תמים. נו, נראה. אני מאמין ברצוי ומקווה שיהפוך למצוי.

טוב, אולי קודם צריך ליישב את המחנאות בתוך הציונות הדתית.

בוודאי, השלום מתחיל מבית. צריך להגיד את זה למי שלהוט לחפש את השלום או ”שלום“ עם אויבנו מבחוץ. אסור שבריתות עם אחרים תהיינה על חשבון האחדות בבית. הציונות הדתית היא תנועה נפלאה שנושאת את עם ישראל על כתפה. באחדות אין מדובר על אחדות דעות כי אין דבר כזה. הציונות הדתית חייבת לחיות בהרמוניה עם שמירה על ייחודו של כל אחד. ברגע שנדע לעשות בתוכנו נדע לעשות עם גופים אחרים.

הרשקוביץ ואורלב, בגלגול הקודם. צילום: כיפה

אתה מעריך שהבית היהודי יתאחדו בסוף עם תקומה?

השטח מזמן רצה את זה. הפילוג בין המפד"ל לתקומה והאיחוד הלאומי היה לא טבעי. השטח רצה את האיחוד הזה והיום זה קורה. אני מקווה שזה ילך לחיבור אמיתי.

פילוג לא טבעי? יש לך את עיתון ”בשבע“ מול ”מקור ראשון“, הרבנים מלמד מול משפחתך ברבני בית הלל. אולי יש פה...

אז מה?! אז מה?! אני לא מכיר זוג ללא חילוקי דעות, אז רצים לרבנות ומתגרשים?! יש לי חמישה ילדים עם עולמות שונים ואנחנו עדיין משפחה אחת ולא חשבנו להתפצל. אז למה?! אני באמת לא מבין את זה. למה?! השונות הזאת היא חלק מהעובדה שכל אחד הוא עולם בפני עצמו. בגלל זה צריך גופים פוליטיים שונים? מדוע? אפילו אם אנחנו חלוקים בשאלות קריטיות, הוא בעד ארץ ישראל השלמה והשני מוכן לפשרה, אז מה? הרי ב95%- אחוז אנחנו אותו דבר. מתפללים באותו בית כנסת, עם אותו אורח חיים, אותם בתי ספר, אותן תנועות נוער. הדמיון והמשותף בנינו הוא ענק שאין שום סיבה שלא יהיו יחד ככוח פוליטי.

זה ממש מקומם אותך.

נכון. מאוד מקומם. זה לא נכון ולא אמיתי וזה רק פוגע בנו. ככל שאנו מפוצלים המסר הדתי לאומי שלנו נפגע.

המסר נפגע גם עם פיצול אישיות מפלגתי כשאורי אריאל תומך ברב שפירא ומשה ליאון ונפתלי בנט ברב סתיו בניר ברקת. זה לא עובד ככה.

נו, ומה אתה מציע? להיות בנפרד יהיה יותר טוב? הרי נתת דוגמא מצוינת; הם לא מסכימים על הרב הראשי אבל נמצאים יחד ודואגים לחינוך הדתי ולארץ ישראל במשותף ומה שלא מסכימים אז לא. זה לא רק גדולה שלהם אלא הוכחה שזה שהם חלוקים בסוגיות כמו הרב הראשי זה לא סיבה לפילוג. הם לא ירוויחו כלום מפילוג. אם יהיו מפלגות שונות אז הבעיה הייתה נפתרת? זה היה אחרת? גם ככה הם חולקים לפחות שישתפו פעולה. אם בקדנציה הקודמת היינו יחד עם האיחוד הלאומי היינו שבעה מנדטים כלומר שני שרים, ויותר וועדות ותקציבים. מה הרווחנו בלהיות נפרד? אז לא הסכמנו להכל, בסדר. אני אומר, עדיף לא הסכים יחד מאשר לא להסכים לחוד. זה מתמטיקה.

(צילום: יחצ)

ככה, מתמטיקה?

ואפילו מתמטיקה פשוטה. כשמסכימים פועלים יחד וכשלא מסכימים יהיה חופש הצבעה. בממשלה הקודמת היינו יכולים להיות חזקים יותר. זו הייתה טעות שלא התאחדנו. היו לנו ארבעה חבר'ה באופוזיציה שרק צעקו והצביעו כל הזמן נגד הממשלה, נו, ומה השגנו מזה? כלום. ממש שום דבר. זו לוגיקה הכי פשוטה שיש.

כיו"ר מפלגה הופעלו עליך לחצים?

בהחלט, כל הזמן. כל מי שרוצה משהו יודע איכשהו להפעיל אותך. נפתלי בנט נמצא בלחצים כבדים וזה חלק מהתמודדות של להיות איש ציבור. בכל צומת של קבלת החלטות יש לחצים. גם בכיסא שאני יושב עליו היום. זה טבעי.

ואם אלחץ עליך לסדר לחברים שלומדים בבר אילן חנייה בחינם בתוך הקמפוס?

זה לא יעזור לך. הלוואי ויכולתי לתת לכולם את כל מה שיש לי.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן