בתום מהומה הממשלה אישרה את חוק הלאום

לאחר חילופי דברים קשים, אישרה הממשלה את חוק הלאום. על פי החוק תוגדר מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואופייה הדמוקרטי יוכפף לזהותה היהודית

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 23/11/14 15:03 א בכסלו התשעה

בתום מהומה הממשלה אישרה את חוק הלאום
פלאש 90, צילום: פלאש 90

בתום חילופי דברים קשים, אישרה הממשלה היום (א) את הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, אותו יזם יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין. החוק עבר ברוב של 15 תומכים לעומת שבעה מתנגדים. שלושת שרי הבית היהודי הצביעו בעד החוק.

הצעת החוק הובאה כבר לפני שבוע בוועדת שרים לענייני חקיקה, אולם יו"ר הוועדה, השרה ציפי לבני החליטה שלא להצביע על החוק ואף לא לדון בו בוועדה. בתגובה לצעד החריג של לבני, הצהיר רה"מ שיביא את החוק, ביחד עם חוק הלאום של ח"כ איילת שקד וח"כ יריב לוין לאישור הממשלה בישיבתה הבאה. החוק יאושר בטרומית ברביעי הקרוב בכנסת ויותאם לחוק הממשלתי שינוסח ויאושר בקרוב בממשלה.

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין: "אני מברך את ממשלת ישראל על אישור חוק מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומודה לראש הממשלה על הגיבוי. לא יעזרו שום תרגילים וניסיונות של אלה שרצים להקים מדינת לאום פלסטינית אבל לא מוכנים להגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הרוב הברור בממשלה ובעם יעמוד על כך שחוק הלאום יאושר וייכנס לספר החוקים. אני גאה בכך שאני אזרח במדינת היהודים ובכך שאני ציוני ושום מתקפות של פוליטיקאים או התקשורת לא ישנו את זה. אמשיך את המאבק יחד עם חבריי למען האינטרסים של העם היהודי ומדינת ישראל".

מדובר בהצעת חוק המעגנת בחוק יסוד את מעמדה היהודי של מדינת ישראל. עד כה עסקו רוב חוקי היסוד בעיגון הזכויות האזרחיות שמבססות את העקרונות הדמוקרטיים של המדינה. כעת, ישנו רצון לבסס במעמד של חוק יסוד גם את עקרונות היהודיים עליהם מושתתת מדינת ישראל, הצעת החוק למעשה מבקשת שחוקי המדינה יפורשו לפי חוק יסוד זה, במקביל לשאר חוקי היסוד הקיימים.

במסגרת החוק יעוגנו סמלי המדינה: ההמנון, הדגל והשפה העברית, וכמו כן יעוגנו ימי השבתון, חוק השבות, קיבוץ גלויות, התיישבות יהודית, הקשר עם יהודי התפוצות, מורשת יהודית, לוח השנה העברי והמקומות הקדושים.

בדברי ההסבר אף מובא ציטוט של אותו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק: "ערכיה של ישראל כמדינה יהודית הם בעלי מעמד חוקתי-על-חוקי. הם משפיעים על פירושם של כל חוקי היסוד ומשפיעים בכך על חוקתיותם של כל החוקים. הם משפיעים על פירושם של כל הטקסטים המשפטיים, שכן יש לראות בהם חלק מערכי היסוד של מדינת ישראל ובכך גם חלק מהתכלית הכללית המונחת ביסוד כל טקסט משפטי בישראל. כך למשל, חזקה היא כי כל חוק של הכנסת וכל צו של הממשלה נועדו להגשים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית"

בישיבת הממשלה נוצרה סערה, כאשר שרת המשפטים ציפי לבני טענה כי החוק נועד להתנקם בה. "אם כל הקשקוש הזה היה כדי להתנקם בי, ניצחתם. עכשיו נראה אותך מדבר על המהות לפני שאתם הורסים פה את המדינה".

"הנאום שלך הבוקר והמילים היפות על מגילת העצמאות, על ז'בוטינסקי ועל שוויון לא מכסים על ערוותו של חוק אלקין, שאין בינו לבין הנאום שלך דבר וחצי דבר. האם בחסות המצב הביטחוני אתה הולך להביא נושא כל כך חשוב למדינת ישראל ככיסוי לדיל פוליטי? האם חוק הלאום הוא כיסוי לתרגיל פוליטי? אם לא - אז תואיל ותדחה את הדיון ליום רביעי ותקיים איתנו דיון אמיתי על התוכן לפני שאתם הורסים את המדינה", זעמה לבני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צעק על המתנגדים לחוק כי "זה לא יכול להיות שערבים יכולים לחיות בכל היישובים ויהודים לא יכולים לגור ביישובים של ערבים. מתפתחת פה מדינה בתוך מדינה".

הבוקר, לפני אישור החוק, התייחס לנושא יו"ר האיחוד הלאומי השר אורי אריאל. "החוק הזה צריך להיות ברור וחד, כי אם לא - הוא יהיה נתון לפרשנות של בית המשפט העליון". בהתייחסו לאפשרות של פסילת החוק על ידי בג"צ הבהיר: "הוא צריך להיות ברור כדי שהעליון לא יפרש אותו כמו שהוא מבין אלא כמו שאנחנו מבינים. לכן כל מילה חשובה. אנחנו רוצים להעביר קודם כול את החוקים של איילת שקד ויריב לוין בטרומית, אם ראש הממשלה יביא חוק - בוודאי יאחדו ביניהם". אריאל הבהיר כי החוק לא מפלה בין ערבים ישראלים ליהודים. "אין קיפוח לאף אחד. לערבים שחושבים שהם מקופחים יש את בית המשפט העליון שנותן להם סעד בכל זמן".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן