נצר למשפחת אדמו"רים שהקים את קיבוץ רשפון המשתייך לשומר הצעיר. זאת תמצית חייו המורכבים של הרב ישראל פרידמן-בן שלום שנפטר היום (שני) סמוך לכניסת יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל. הלוויתו תתקיים הלילה (שני) בשעה 23:30 בבית העלמין 'נחלת יצחק' בחלקת אדמו''רי רוז'ין.
הרב בן שלום נולד בשנת 1923 ברומניה כבן למשפחת אדמו"רים ענפה. הוא עלה בגיל 23 לישראל עם רעייתו לעתיד ציפורה, אותה הכיר שנתיים קודם לכן. לאחר שהתחתנו הם נמנו עם מייסדי קיבוץ רשפון שבעמק בית שאן, קיבוץ המשתייך לשומר הצעיר.
הם גרו במקום כ-18 שנה. במהלך מלחמת העצמאות ישראל השתתף בלחימה שבלמה את הכוחות העיראקיים שבאו מירדן. עבד ברפת ומאוחר יותר כרועה צאן בקיבוץ עין חרוד. בשלב מסוים, החל להדריך קבוצות של עליית הנוער, ועיקר עיסוקו היה בתחום החינוכי. ישראל וצפורה שימשו שניהם כמזכירי הקיבוץ בשלבים שונים. באותה תקופה קיימו מצוות "בהסתר" וישראל המשיך להתפלל וללמוד תורה בתוך ביתו. בכל אותו הזמן הוא הקפיד לשמור על קשר עם אביו ודודו שגרו בתל אביב.
בשנות ה-60 אביו של אשתו והיא עברה להתגורר עמו בבני ברק, יחד עם שני ילדיהם הקטנים. לאחר כחצי שנה הודיע ציפורה לרב בן שלום כי היא לא מעוניינת יותר לחזור לקיבוץ החילוני. ישראל החליט בכל זאת להישאר שם ובכל שבת התאחדה המשפחה בקיבוץ סעד שבדרום.
ישראל החל ללמוד לימודים אקדמיים בשנות הארבעים לחייו. קיבל את הדוקטורט בשנת תשמ"א 1981, שאותו עשה בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת הדוקטורט: "בית שמאי ומקומו בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של ארץ-ישראל במאה הראשונה לספירה". מנחיו היו הפרופסורים יהושע אפרון ושמואל ספראי. הוא לימד מספר שנים באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך עבר להורות באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, שם לימד תולדות עם ישראל: תקופת בית שני, משנה ותלמוד. הוא המשיך ללמד אף לאחר צאתו לגמלאות. במקביל הורה גם בשלוחה שבמכללת ספיר שעל-יד שדרות. לבסוף הוא עמד בראש ישיבת ההסדר נתיבות.
לישראל וציפורה יש ארבעה בנים. אחד מהם הוא תא"ל הושע פרידמן בן שלום, המשמש כקצין המילואים הראשי מאז ינואר 2013 וראש המכינה הקדם-צבאית בקיבוץ העירוני "בית ישראל"