בחמש שנים: 125 היתרים לאשה שניה, 69 מאסרים לסרבני גט

56,000 זוגות התגרשו בחמש השנים האחרונות, כך עולה מנתונים שפורסמו ע"י בתי הדין הרבניים. בכ-1.5% מתוכם קיימת תופעת סרבנות גט של גברים ונשים כאחד. 'יד לאישה': "הנתונים מסמאים את עיני הציבור"

חדשות כיפה משה ויסטוך 14/02/17 15:21 יח בשבט התשעז

בחמש שנים: 125 היתרים לאשה שניה, 69 מאסרים לסרבני גט
shutterstock, צילום: shutterstock

בשנים האחרונות נחשפנו מספר פעמים להליכי גירושין מכוערים שנבעו מסירובם של גברים לתת גט לנשותיהם, כשהמקרה הזכור ביותר הוא של עודד גז. עם זאת נתונים חדשים שמפרסמת היום (ג') הנהלת בתי הדין הרבניים מראים, שמבין מאות סירובי הגט שהיו בחמש השנים האחרונות, הנשים בפער לא משמעותי מהגברים מסרבות לגט.

56,000 זוגות התגרשו בחמש השנים האחרונות, כשברוב המקרים ההליך הסתיים בהסכמה יחסית של שני הצדדים בתיווכו של בתי הדין. בפרק זמן זה הוציאו בתי הדין 6,950 פסקי דין לגירושין, מתוכם 3,566 נגד גברים ו-3,384 נגד נשים. ע"פ הנתונים, במערכות עדיין קיימים 809 מקרים (כ-1.5% מכלל הזוגות שהתגרשו) של סרבנות גט.

על פי נתוני מערכת המידע של בתי הדין הרבניים, מספר הגברים סרבני הגט הוא 382 בעוד מספר הנשים המסרבות לגט עומד על 427. יש לציין שלפי הקריטריונים של המערכת הרבנית, סירוב גט נכנס לתוקפו במידה והגבר או האשה מסרבים לתת או לקבל גט חודש ימים מרגע שבית הדין הורה, בהתחשב בנסיבות שנפרשו לפניו, על גירושין ומתן גט.

גורמים מבית הדין אומרים ל'כיפה' שחלק גדול מהפעמים בהם סרבו מי מבני הזג למתן או קבלת גט, נבע "מרצון שני הצדדים לשפר את תנאי הגירושין". עוד עולה מהנתונים כי כמות עונשי המאסר שהושתו על סרבני גט גברים היא 69. בגזרת הנשים לא הוטל עונש מאסר על אף אחת מסרבניות הגט. תקופת המאסר הקצרה ביותר שחלה על סרבן גט עמדה על יום אחד, ואילו תקופת המאסר הארוכה ביותר עומדת נכון לעכשיו על 14 שנים.

אשר למתן היתר לשאת אישה שנייה, מדובר בתהליך מורכב - שנעשה בדרך כלל רק כשהאישה היא סרבנית גט קשה או שעקב מצבה הרפואי אינה יכולה לקבל את הגט - והוא מצריך את אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. נתון מעניין נוסף מלמד כי מספר הגברים שהוטל עליהם עונש מאסר בשל סרבנות גט (69) קטן ממספר הנשים שניתן היתר לבעליהן לשאת אישה שנייה (125).

(צילום: דוברות בתי הדין הרבניים)

מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי אמר: "הנתונים מלמדים שמספר ההיתרים לשאת אישה שנייה קטן מאוד. מדובר בקצת יותר מ-10 מקרים בשנה מול כ-11 אלף גיטין הניתנים מדי שנה. כמו כן אפשר לראות כי סרבנות גט אינה קיימת רק במגדר אחד, ומספרם של הגברים מסורבי הגט עולה על מספר הנשים מסורבות הגט".

לדבריו, "אף שבמבט רב-שנתי אחוז סרבנות הגט עומד על כ-1.5% בלבד מכלל המתגרשים, כל יום של עיכוב בסידור גט של מסורבת גט או מסורב גט הוא 'יום נוסף יותר מדי' ובלתי ראוי. סרבנות גט ראויה לגינוי. היא קשה ופוגענית. ככל שהסרבנות מתמשכת - בת-הזוג או בן-הזוג הזכאים לגט הם בבחינת עולם מלא הראוי לסיוע ולהצלה. העבודה רציפה ויום-יומית, ואיננו מזניחים שום זירה. בתי הדין הרבניים עושים לילות כימים כדי למצוא פתרונות ולהביא מקרים עגומים לידי סיום".

השר לשירותי דת, ח"כ דוד אזולאי, אמר כי הוא מברך את בתי הדין הרבניים "על עבודתם הקשה של הדיינים היושבים בקודש, ועבודתם של עובדי מערכת בתי הדין שמובילה לתוצאות הטובות כפי שמשתקפות בנתוני הטיפול בתיקים המגיעים לבתי הדין".

בהתייחס לתוצאה המפתיעה כי כיום ישנן יותר נשים סרבניות גט מאשר גברים המסרבים ליתן גט, אמר השר כי הוא משוכנע "שהעבודה העקבית והיד הקשה כלפי גברים סרבני גט מוכיחה את עצמה בכך שהביאה להפחתת שיעור מסורבות הגט בארץ".

השר אזולאי סיים בדבריו כי הוא מקווה "שמינוי הדיינים לבית הדין הגדול, וכן מינוי דיינים אזוריים נוספים ותקנים נוספים לעובדי בית הדין, יובילו להמשך מגמת היעילות בסגירת תיקים בדגש על מניעת סרבנות הגט. השר הביע תקווה כי הוועדה שהקים ראש הממשלה להשוואת תנאי בתי הדין הרבניים לבתי המשפט תסיים את עבודתה בקרוב וכי המלצותיה תיושמה במלואן".

מנכ"לית ארגון "יד לאישה" מבית אור תורה סטון פנינה עומר, הגיבו לנתונים ואמרה כי הם "מסמאים את עיני הציבור כיוון שהם אינם מספרים את הסיפור האמיתי של סרבנות הגט. בתי הדין מחשיבים כמסורבת גט רק אישה שקיבלה פסק דין לחיוב גט, והיות וברבים מהמקרים נשים יכולות להיות מסורבות שנים ארוכות ללא פסק לחיוב גט, הן לא יכנסו לסטטיסטיקה העגומה ולא יוכרו כמסורבות על ידי בתי הדין".

לדבריה, "נשים שאינן מצליחות להוכיח עילה חזקה לגירושין מוצאות עצמן במקרים רבים נגררות שנים ארוכות בבתי הדין מבלי לראות אור ומבלי שיוכרו כמסורבות. גם במקרים בהם אישה מסרבת לתנאים לא לגיטימיים שהציב בעלה בתמורה לגט (דוגמת דרישה לוויתור על זכויות ממוניות או העדר הסכמה בענייני משמורת), עלולה האישה למצוא עצמה הופכת ממסורבת לסרבנית רק מעצם עמידתה על זכויותיה וזכויות ילדיה. זאת ועוד, ידם של הדיינים לעולם תהיה קלה יותר על ההדק כשמדובר בחיוב גט שתובע הבעל, מפני שאין להם חשש לגט מעושה".

עומר טוענת בתוקף ש-"אין להשוות כלל את ההשלכות של סרבנות גט בין גבר לאישה. בעוד שחייה של אישה מסורבת עצרו מלכת, בעל מסורב יכול להמשיך בשלו. בעל מסורב גט יכול לשאת אישה שניה, עם או בלי היתר, וחופשי לחיות לפי צו מצפונו כאשר אין מכשול הלכתי לפניו, ילדיו כשרים ונשואיו שרירים וקיימים. על האישה לעומת זאת מוטל איסור הלכתי גורף לנהל מערכת יחסים עם אדם שאינו בעלה הרשמי, גם אם היא פרודה, ופתרון מתן היתר להינשא לבעל שני אינו קיים לגביה".

לסיום היא מבהירה כי "ארגון "יד לאישה" מתנגד לסרבנות גט מצד גברים ונשים כאחד", אך עם זאת היא אומרת ש-"הניסיון להראות כאילו מדובר בתופעה שאין בה אפליה מובנית כלפי האישה היהודיה, הוא מיותר ומצער ובעיקר חוטא לאמת".

מהנהלת בתי הדין נמסר: "פנינה עומר מסמאת את עיני הציבור. הנתונים כוללים לא רק חיוב לגט אלא המלצה לגט. עובדתית ומספרית תגובתה מעידה על בורותה".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן