קביעה תמוהה של דיינים בבית הדין הרבני בירושלים אישרה את יהדותה של אישה, כשבין הטיעונים שהעלו על ידי הדיינים נאמר כי "חזות מראה פניה היא יהודייה מובהקת".
האישה, עולה מברי המועצות בשנות החמישים לחייה, עלתה לארץ עם בעליה ושני ילדיה, והייצה ריכה לעבור בירור יהדות. בתעודת הלידה שלה נרשם ששני הוריה יהודיים, אך כשרצתה לעזוב את ברית המועצות היא נאלצה להפקיד את תעודות הלידה המקוריות ולקבל תעודות לידה אחרות, כשבאחת מהם נכתב בלאום ובדת 'לא רשום', כשבסעיף הלאום נמחקו המילים ומעליהן נכתב 'רוסי'.
בבית הדין העמיקו את הבדיקה בעקבות סתירה בין שני מומחים שבדקו את יהדותה, ולאחר שבדקו את הוריה גילו שהאב יהודי, והאם הוגדרה כ'צ'רנוגורית' - אזור מונטנגרו.
המבקשת הסבירה כי אמה ניסתה להתקבל ללימודי רפואה במוסקבה, דבר שהיה חסר סיכוי אם שני הוריה יהודים, ולכן הוציאה תעודה משוחזרת בה נרשם לאום אמה, דבר המסביר את העובדה שהתעודה אינה תעודה מקורית.
כמו כן, הביאה המבקשת לדיינים תמונות רבות של סבתה עם בתה ועם המבקשת ושם קובעים הדיינים בפסק הדין כי "חזות מראה פניה היא יהודייה מובהקת ולא יכול להיות שנולדה בצ'רנוגוריה, שאם כן ודאי ששני הוריה צ'רנוגורים (שהרי נולדה בתחילת המאה ה־20 כשלא הייתה אפשרות לנישואי תערובת), וחזות פניה היתה צריכה להיות סלאבית, ולא יכול להיות שתהיה לה חזות יהודית" נכתב בפסק הדין.
עוד נאמר במסמך בית הדין שהגיע לידי 'כיפה', "לפיכך יש לסמוך על המסמך המורה על יהדותו של מיכאל, האח של [א'] וחזות פניה היהודית של האם בכדי לקבוע שאינה מצ'רנוגוריה".
קצת קשה יהיה להסביר מה היא "חזות פנים יהודית" בעיני הדיינים, האם הם הסתמכו על האף הארוך או על הקרניים של המבקשת. למרות שנראה שמדובר כחלק מהמגמה הכוללת של הפסק כולו להקל ולתלות כי מדובר ביהודיה כשרה ו"חזות הפנים" היא רק חלק קטן ממארג הראיות שמובא במסמך בית הדין הרבני האזורי בירושלים.