"אסור לאפשר לבעלי להמשיך להתעלל בי"

ב-17 השנים האחרונות הפכה צביה גורודצקי כל אבן בניסיון למצוא פתרון לעגינותה. בכל התקופה הזאת יושב בעלה בכלא ודבק בסירובו לשחררה לחופשי. הצעת חוק הפקעת קידושין, שתגיע ביום ראשון הקרוב לפתחה של ועדת שרים לחקיקה, מהווה עבורה פתח קטן לתקווה והשבוע היא אף החליטה לפתוח בשביתת רעב עד להתכנסות הועדה. עם זאת לצד תומך אחד מובהק מעולם הרבנות, יש להצעה גם לא מעט מתנגדים.

צביה עלתה לארץ מאוקראינה, התחתנה עם מאיר ויחד הם הביאו לעולם ארבעה ילדים. לפני כ-17 שנה עלו הנישואין על שרטון ושני הצדדים פנו לבית הדין הרבני במטרה להתגרש. לאחר שהדיינים פסקו כי על מאיר לתת גט לאשתו, הוא סירב ולבסוף אף הוכנס לכלא. מאז הוא ממשיך בסירובו וצביה נותרה חסרת אונים.

לפני מספר שנים נערך כנס מיוחד בכנסת שעסק בנושא עגינות. אחד הנואמים היה רב מועצת אפרת, הרב שלמה ריסקין, שהציע להקים בית דין מיוחד שיוכל להפקיע קידושין של סרבן גט. זהבה פישר, פעילה למען מסורבות גט, מספרת כי מיד לאחר שהרב ריסקין סיים לדבר, קפצה גורודצקי ממקומה וניסתה להבין את כוונתו של הרב והאם מה שהציע עשוי לעזור לה.

"שם פגשתי אותה לראשונה", מספרת זהבה על נסיבות היכרותה עם צביה, "זה היה לפני לא מעט שנים ומאז החלטתי לנסות ולעזור כמה שיותר למסורבות גט". לדבריה, "צביה כבר מותשת וטוענת שמצבה הוא בלתי נסבל ומה שיכול בהחלט לעזור לה זו הצעת חוק הפקעת קידושין שאמורה לעלות לדיון ביום ראשון הקרוב בועדת שרים לחקיקה".

הפקעת קידושין או בשמה בארמית 'אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה', הוא יסוד הלכתי המאפשר לחכמים לבחור במקרים מסויימים, האם להפקיע קידושין ובכך לבטל את תוקף הנישואים של בני זוג. את הצעת החוק הנוכחית, כמו גם הצעות דומות שעלו בעשור האחרון, ניסח פרופסור ברכיהו ליפשיץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בהסכמתו של הרב ריסקין.

"הצעת החוק הזו הונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ יעל כהן פארן", אומרת פישר ומסבירה את מהותה, "יש שלב שבו בית הדין הרבני משתמש בכל הסנקציות שמותיר לו החוק והוא מגיע למצב שאין לו יותר מה לעשות. כאן נכנסת הצעת החוק לתמונה. חשוב לי לציין שאין כאן שום ערעור על סמכותם של בתי הדין הרבניים,, אלא שהוא מגיע כמעין הוצאה לפועל לאחר שבית הדין נתן את פסיקתו הסופית". בנוסף לכך היא טוענת כי "יש כמה חברי כנסת מהקואליציה שתומכים בהצעת החוק, אך הם כפופים למשמעת קואליציונית".

צביה עצמה אומרת ל'כיפה' כי היא משוכנעת שהצעת החוק תפתור לה את הבעיה, "אני בן אדם מאמין ואני יודעת שברבנות עשו כל מה שהם יכולים וחוץ מלאסור אותו, הם אף לקחו לו את התפילין ואת החפצים האישיים". למרות זאת היא טוענת כי היא "לא מוכנה להישאר במצב הזה יותר ובמידה והחוק הזה יעבור זה יפתור לי את הבעיה".

לדבריה, "אי אפשר להשאיר בן אדם 17 שנה בלי פתרון. שמעתי ששרת המשפטים איילת שקד אמרה פעם שלא צריך לחוקק יותר מידי חוקים ושצריך להשתמש גם בחוקי התורה. במקרה שלי זה לא עזר. בפעמים הקודמות שהצעת החוק נפלה הרבה אנשים אמרו לי שהם תומכים אך לא יכלו להצביע בגלל הסכמים קואליציונים. אני הייתי מבקשת שכל אחד יצביע לפי המצפון שלו".

(צילום: Shutterstock)

הצעת החוק, בה תומכים בעיקר ח"כים מהאופוזיציה, עברה כמה גלגולים ובעבר היא הוגשה על ידי מספר חברי כנסת כדוגמת אורית נוקד וח"כ דב חנין. בהצעה הנוכחית נכתב כי היא "באה לתת מענה לצורך החברתי, המוסכם על הכל, לסילוק העוול הנעשה לנשים המעוכבות ומסורבות גט ולחייב את בתי הדין הרבניים להפעיל את סמכותם כדי להביא למימושש החלטתם לתת גט". בהמשך נכתב כי "במצב בו ציווה בית דין רבני בפסק דין סופי לכפות אוו לחייב איש לתת גט פיטורין לאשתו, והגט לא ניתן כתום שנה מיום מתן הצו, יופקעו למפרע הזכויות בכסף, או בשווה כסף, שבו קידש הבעל את אישתו".

יש לציין כי המצדדים בהצעת החוק נתלים בתקדימים שונים כדוגמת פסיקתם של רבני קהיר ואלכסנדריה, שהתירו הפקעת קידושין. במאה התשע-עשרה במצרים, פשטה תופעה של בחורים יהודים צרפתים שהתחתנו עם נערות יהודיות ממשפחות מסורתיות עשירות בנות המקום, ודרשו כופר כספי גבוה על מנת לשחררן בגט. בעקבות הישנות המקרים ובעקבות חוסר היכולת של הקהילה היהודית במצרים להטיל עליהם סנקציות שונות, החליטו רבני מצרים להשתמש בכלי הפקעת הקידושין.

המתנגדים לעומת זאת טוענים כי בעבר גם במקרה עיגון גמור, כמו למשל בעל שטבע בים ולא נמצאה גופתו, בכל זאת לא השתמשו חז"ל בדרך של הפקעת הקידושין להתירה. הדיין הרב דוד מלכא אף כתב בעבר באתר 'דעת' כתגובה להצעת פרופ' ליפשיץ כי "אפילו במקום שהקידושין נעשו שלא כדין, כגון בפסולי עדות דרבנן או שהמקדש עבר על חרם דרבנו גרשום ובכל זאת נקבע בראשונים שאין להחיל כלל זה".

בנוסף לכך טוענים המתנגדים כי תופעת העגינות 'הקשה' היא תופעה שולית שאינה עולה בקנה אחד עם המימדים שמנסים לשוות לה גורמים שונים. כמו כן הם מוסיפים כי אם הצעת החוק תעבור, מדובר יהיה במדרון חלקלק ובפתיחת פתח לפגימה בקדושת הקידושין.

(צילום: נתנאל תבל סטודיו צילום)

הסמכות הרוחנית שעליה נשענת הצעת החוק, היא של הרב שלמה ריסקין שאומר ל'כיפה' כי "בהיסטוריה של עם ישראל יש גדולי תורה ורבנים שפסקו על הפקעת קידושין". גם הוא מודה שאין מדובר במציאות רצויה שכן "אנו רואים את הנישואין כמשהו קדוש, אך אם האיש מתנהג כבעל ולא רוצה לתת לאישה שמגיע לה, את החופש שלה אז אפשר להפקיע את הקידושין". לדבריו, "יש 5 מקומות שבהם הפקיעו את הקידושין. אמנם יש מחלוקת גדולה בנושא וכמובן שעדיף להשתמש בדרכים אחרות, אך כשאין ברירה יש לנצל את כלי הפקעת הקידושין". 

הרב ריסקין מבסס את קביעתו לא מעט על עניין 'תקנת קהל', תקנה התקפה לתחומי הקהילה בלבד, שאחד היסודות החשובים שלה הוא ההכרה של השלטונות המקומיים בסמכותן של הקהילות לנהל את חייהן באופן עצמאי מבחינות רבות. הכרה זו גם הפכה את הקהילות לבעלות סמכות אכיפה של התקנות על העבריינים, וקיים תיעוד בהיסטוריה של ההלכה על מקרים בהם הופעלה סמכות זו, לעתים גם עד כדי עונשים קיצוניים.

"הכוח של הפקעת הקידושין", הוא אומר, "זה מתקנת קהל. אם הבעל מתנהג כמנוול, ניתן להפעיל עליו סנקציות קיצוניות". הרב ריסקין נתלה בפסיקתו על הרמב"ם, "שהיה פוסק כל כך חשוב ומשמעותי והוא הבין היטב שאם אנחנו רוצים להיות נאמנים לתורה וערכיה, אנו מוכרחים למצוא פתרון כדי לשחרר אשה מעגינותה כאשר מגיע לאשה גט והבעל לא מוכן לתת לה אותו". לסיכום הוא אומר, "חובה להלכה למצוא פיתרון לנושא ואם אין דרך אחרת כדאי לבחור בהפקעת קידושין".

(צילום: יחצ)

לעומתו, ראש ישיבת אורות שאול ומראשי ארגון צהר, הרב יובל שרלו, לא כל כך מתלהב מהצעת החוק. "אני מסכים", הוא אומר, "שהמצב הקיים בתחום העגינות הוא שערוריה. עוד לפני שנים רבות טענתי שאם אנחנו בעולם הרבנות והדיינות נמשיך כך זה יביא לאסון גדול". עם זאת הוא מציין כי לדעתו, "האחריות להתמודדות עם הבעיה הזאת מוטלת על העולם הרבני ולא על הכנסת. אני לא רוצה שהכנסת תתעסק בעניינים הלכתיים. לכן אני מתנגד להצעת החוק באופן עקרוני".

לטענתו, לממסד הרבני יש ארסנל כלים גדול לפתור את בעית העגינות ובנוסף לכך הוא אומר כי "צריך להשתמש כמה שפחות בטריקים הלכתיים. אני לא משלה את עצמי, גם אני משתמש בהיתרי מכירה וכדומה, אך עושים זאת כמוצא אחרון ולא כחוק מדינה".

את גורודצקי, הויכוחים ההלכתיים והפוליטיים קצת פחות מעניינים. היא נחושה לשים את התקופה הארוכה והקשה מאחוריה ומבקשת ממדינת ישראל לעזור לה. "אנחנו כמשפחה תרמנו למדינה", היא מציינת, "יש לי ארבעה בנים, שניים לאחר שירות צבאי ושניים משרתים היום, אחד מהם הוא אף קצין מצטיין בחטיבת כפיר".

"אנחנו מבחינתנו עושים הכל למען למדינה", היא אומרת, "ואני רוצה שמצד שני המדינה תקח אחריות על החיים שלי. אני חושבת שאסור לאפשר לבעלי להמשיך ולהתעלל בי והמדינה חייבת לעזור לי".