ביום ראשון, ה-21 ביוני 2015, הגשתי לשר לביטחון פנים גלעד ארדן, נתונים בדבר מקרי דקירות במדינת ישראל שלא על רקע לאומני. זאת בעקבות מעקב ואיסוף מידע שנערכו בנושא במשך כמחצית השנה; משלהי חודש דצמבר 2014 ועד ה-20 ביוני 2015. בפרק זמן זה נדקרו למוות 11 בני אדם, ובני אדם רבים נפצעו מאירועי דקירה בדרגות שונות. מציאות זו פוגעת בבני אדם רבים החפים מפשע.
הפנייה לשר ארדן באה לאחר הרכבת הממשלה וכן גם על רקע שני מקרים בימים האחרונים, שהיו יוצאי דופן מבחינת מיקומי התרחשותם. ביום רביעי בבוקר, ה-17 ביוני 2015, התפתחה קטטה מחוץ לישיבה התיכונית בקרית שמואל, ושני תלמידי כיתה ח' נפצעו באורח קל מדקירות לאחר ששתי קבוצות נערים מהישיבה התקוטטו בשעות הבוקר במוסד והמשיכו את העימות מחוץ לכותלי הישיבה. בנוסף, ביום שישי, ה-19 ביוני, דווח כי בן זוגה של יולדת הגיע למיטת בת זוגו שהייתה במהלך לידה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ואיים לפגוע בה. שוטרים הצליחו להשתלט עליו, ובחיפוש על גופו נמצא פגיון שהוסתר.
בשלהי חודש דצמבר 2014 החילותי לעקוב אחר התופעה של מקרי דקירה במדינת ישראל, לאחר שקראתי באקראי בידיעות חדשותיות שונות על 8 מקרים שהתרחשו בפרק זמן של ימים אחדים, מה-26 בדצמבר ועד ה-30 בחודש, ובכלל זה מקרה אחד של אישה שנדקרה למוות. בליל עשרה בטבת, ה-31 בדצמבר, פורסם באתר כיפה מאמרי שהוקדש לנושא זה, "לקראת עשרה בטבת - זיכרון מעשינו", ובו עמדתי על הצורך לתת את הדעת לתופעה חברתית מצערת זו. המשכתי לעקוב אחר התגלמות חברתית זו, ומאמר נוסף בעניין זה, הנושא את הכותר "לקראת תענית אסתר - מאירועי הזמן והשעה", התפרסם באתר כיפה ב-3 במארס 2015, ערב תענית אסתר. במאמר זה דווח על 19 אירועי דקירה שהתרחשו בפרק זמן של כחודשיים, בחודשי ינואר-פברואר 2015 ועד ל-2 במארס ועד בכלל, ובכלל זה 3 בני אדם נדקרו למוות. על רקע הבחירות הקרבות כתבתי בין היתר כלהלן: "התופעה של הימצאות מקרי דקירה מרובים מגיעה לממדים כאלה, שגם הכנסת ה-20 העומדת להיבחר תצטרך להידרש אליה, ולא תוכל להתעלם מקיומה". מאמר שלישי בסדרה, "להיות עם חופשי - ממקרי דקירות", פורסם באתר כיפה כחלוף חודש וחצי, ב-22 באפריל, ליל יום העצמאות, והוא עוקב אחר הנתונים הקשורים לחודש מארס ולמרבית חודש אפריל. בחודש מארס אירעו 25 מקרי דקירה, ובחודש אפריל עד ה-22 בו אירעו 15 מקרים, ובכלל זה 3 בני אדם נדקרו למוות. את המאמר הזה חתמתי בקטע הבא: "בכוונתי להגיש את ממצאי התחקיר לרשויות המוסמכות על מנת שייבחנו ביתר שאת דרכים לפתרונה. על ארגונים חברתיים מוטלת החובה להתייחס אליה בעדיפות גבוהה, וכמו כן על הכנסת ה-20 הנבחרת להידרש לה במלוא הרצינות והדחיפות".
בינתיים עדכנתי את הנתונים הנוגעים למקרי הדקירות מה-23 באפריל ועד ל-20 ביוני, ואת הפירוט כללתי במכתב לשר ארדן. בדומה למקורות שעליהם הסתמכו שלושת המאמרים הראשונים בנושא, המידע נשאב עתה מידיעות חדשותיות, ידיעות בעיתונות ומידע באתר משטרת ישראל. בהמשך חודש אפריל 2015 נוספו עוד 4 פצועים ב-3 מקרי דקירה. בחודש מאי נדקר אדם אחד למוות ו-23 בני אדם נפצעו ב-21 אירועי דקירה. בחודש יוני 2015, עד ה-20 בחודש, נרצחו 3 בני אדם בדקירות, ויש 15 פצועים ב-13 מקרי דקירה.
* * *
במכתבי לשר ארדן עמדתי על הצורך הדחוף להתייחס לתופעה החברתית המצערת של מקרי דקירות, תופעה שהפכה למרבה הצער למכת מדינה במדינת ישראל. לקראת סיום מכתב הפנייה כתבתי: "אני סבורה שעל המשרד לביטחון פנים להידרש לתופעה הנוראה הזו בהקדם, ואולי לקיים דיון במסגרת הכנסת והממשלה. מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם איומים והתקפות על אזרחים בידי אויבינו. במקביל, התופעה של אירועי דקירה במדינת ישראל מצריכה הידרשות מיידית ועקבית, על מנת למצוא דרכים לצמצם את היקפה ולמגרה לרווחת כלל תושבי המדינה. נחוץ למצוא דרכים למנוע את התופעה בין היתר באמצעות הגברת אמצעי הענישה וחינוך מחדש".