ח“כ אלעזר שטרן מנסה בשנית לקדם את ”חוק שטרן“ המבקש לשנות את אופי מינויים של הרבנים הראשיים לישראל, זאת לאחר היבחרם של רבנים הראשיים בישראל ולאור הבחירות הצפויות להתקיים בעוד תשעה ימים לחברי מועצת הרבנות הראשית שנבחרים על ידי האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים.
שטרן שיגר היום (ג‘) מכתב ליו“ר סיעת ״הבית היהודי״, ח"כ איילת שקד, בו הוא מבקש להסיר את הוטו שהוטל על המשך חקיקת חוק הרבנות הראשית.
כזכור, הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק אשר יזם ח״כ אלעזר שטרן וחמישה ימים לאחר מכן, ח״כ שקד העבירה מכתב ליו״ר הקואליציה בו דרשה להפסיק את קידום החוק מכח סעיף 37 בהסכמים הקואליציונים לפיו, חקיקה בנושאי דת ומדינה מותנית בהסכמת כל סיעות הקואליציה.
ההצעה קובעת כי רק מי שרכש ניסיון כדיין ובנוסף, עבר בחינות הסמכה לרב עיר או שרכש ניסיון כרב עיר ועבר בחינות הסמכה לדיינות, יוכל לכהן כרב ראשי לישראל.
כמו כן, מי שכיהן כדיין, כרב עיר או רב מועצה מקומית יוכל להיות חבר במועצת הרבנות. באשר לאסיפה הבוחרת, מוצע להגדיל את מספרם הכולל של חברי האסיפה ב-50 חברים נוספים, כך שתמנה 200 חברים, ולקבוע חובת ייצוג הולם לנשים, רבני קיבוצים ורבני מושבים באסיפה. במקום בו נדרש מינוי רבנים לוועדה הבוחרת על ידי הרבנים הראשיים ובאותה עת לא מכהנים רבנים ראשיים נבחרים, ימונו הרבנים לוועדה הבוחרת על ידי הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים וראש הממשלה. כנציגי ציבור מכוח תפקיד יכהנו רק נציגים מכוח בחירה ולא מכוח מינוי. לבסוף, מוצע כי גם שר המשפטים יהיה ממונה על ביצוע החוק, בנוסף לראש הממשלה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הרבנים הראשיים לישראל נושאים בתפקיד כפול: התפקיד הראשון, הממונה על רבני הערים ושירותי הדת המקומיים, והתפקיד השני, נשיא בית הדין הגדול. לפיכך, ראוי שרב ראשי לישראל יהיה בעל ידע וניסיון הדרושים להתמודדות עם תפקידים מורכבים אלה“. עוד נכתב כי ”מאז נחקק חוק הרבנות הראשית בשנת 1980 גדלה האוכלוסייה במדינת ישראל באופן ניכר. בשל כך, מוצע להגדיל את מספרם הכולל של חברי האסיפה הבוחרת“.
שטרן ציין בהצעת החוק כי ”בעבר לא זכו הנשים לכל ייצוג באסיפה הבוחרת וגם כיום מספרן קטן ביותר, כ-2% בלבד, בעוד שחלקן באוכלוסייה הוא כ-50%. מעבר לעקרון היסוד של השוויון המגדרי, קיימת באסיפה הבוחרת בהרכבה הנוכחי אפליה מובנית של נשים, כיוון שלמעלה מ-50% מהאסיפה מורכבת מרבנים, ונשים מודרות באופן גורף מחלק זה באסיפה. בית המשפט העליון חוזר בעקביות על החובה לעשות מאמץ להביא למצב בו יהיה ייצוג הולם לנשים, כשהדבר אינו נוגד את הדין הדתי. כך ראוי לעשות גם במקרה דנן“.