סא"ל עמונאל מורנו הי"ד, נהרג ב-2006 בפאתי מלחמת לבנון השניה והפך לדמות אגדתית ועלומה. סיפורי גבורה ועלילה נקשרו לראשו ומעל לכל נישא שמו כעניו, עדין וצנוע.בשבוע שעבר התקיימה מסיבת העיתונאים של הורי החייל אלאור אזריה. דן מורנו, אחיו של עמנואל, צפה בדבריו המרגשים של האב ולא נותר אדיש. הוא חש מזה זמן שהמפקדים הפקירו את החייל מתוך פחדנות ציבורית: "התפעלתי מהעיקשות של המשפחה לדרוש את הצדק, למרות הלחץ לוותר, להרפות, כולל של עורכי דינם. המשפחה הזו לימדה אותנו שגבורה אמיתית היא ללכת באומץ כנגד המערכת. להילחם למען האמת שלך".
מיד אחרי מסיבת העיתונאים כתב מורנו להורי החייל: "ככל שעובר הזמן מתבררת מידת הגבורה הנחוצה בדור זה. כשבמהלך המשפט נידונה הסוגיה הצבאית, עמדו מנגד שני גיבורים (או יותר....) עם תעודות, בוגי יעלון והמג"ד שפירא. אבל ככל שעובר הזמן מתבררת הגבורה האמיתית שנדרשת היום, מול בית המשפט, התקשורת. הדילמה האם אלחם על האמת ואערער? אפילו במחיר אישי? או, שאמכור את האמת ואת עמי תמורת דרגותיי..
"שני סיפורים קצרים על גבורת עמנואל. לעמנואל היו שתי תקופות בצבא. לאחר הראשונה, למד משפטים ובמקביל עבד בשירות. בסוף לימודיו, התלבט מה חשוב יותר לעם ישראל, תרומה במערכת המשפט? חזרה לצבא? שאל את רבניו מעלי והחל בקריירת עריכת דין.
"ביום הראשון לעבודתו הייתה ישיבת צוות במשרד בסוגית גירושין. הזוג רצה לעשות שלום בית ודבר זה נגד את "המשימה" של המשרד. עמנואל הבין ש'הכל דילים', אין צדק ואמת ועזב בו ביום. הוא חזר לצבא עם תובנות ותעצומות והוביל פרויקט שהיו לו מתנגדים בתוך הצבא כשכיום הוא מהווה תשתית משודרגת לכל מערך המודיעין.
"סיפור שני - באחד המבצעים העלומים שהתפרסמו, היחידה, עמנואל ועוד קצין שלימים הפך לבכיר היו בעורף האויב, במקום רגיש, שחשיפת הכוח עלולה היתה להוביל למלחמה. הכוח נחשף וזקיף היה בדרכו אליהם. התקבלה פקודה ישירות מהבור, ומהרמטכ"ל, לירות. עמנואל חדל את הכוח. לא יורים ולא נחשפים וכך נמנעה מלחמה. כפשוטו.
"הרב אלי סדן מביא זאת כדוגמא לגבורת האיפוק. אלא, שאת חלקו השני של הסיפור הוא לא הכיר. כשחזר הכוח לארץ, עמנואל נשאל על ידי הרמטכ"ל:
א. מה ראית שאני מהבור, עם כל האינדקציות של התצפיתנים, לא ראינו?
ב. אני הרמטכ"ל, נתתי פקודה, מדוע לא ביצעת?
עמנואל ענה: ראיתי את המבט של הזקיף, הוא צעד לעברנו, אך מבטו הופנה לכיוון אחר. לקחתי סיכון, כי בשטח אני הרמטכ"ל.
כשיצא מהתחקיר שאלו אותו, איך דיברת כך לרמטכ"ל? הוא ענה להם, זה ההבדל בינינו, אתם כפופים לבשר ודם, ואני למי שברא אותו, לבורא עולם. משם אני מקבל את העוז והאומץ.
"כשרואים איך ה"גיבורים הגדולים", במבחן האזרחות, התקשורת והמשפט, הופכים לנמושות, ומאידך, את משפחת אזריה עומדת בחוד החנית של המערכה בעם ישראל, כנגד הריקבון של הצדק, מבחינתי זו מידת הגבורה היותר גדולה והנחוצה.
"אצל עמנואל רואים את הרוח שנובעת ממוסר עמוק וממידת האמת שנובעת מהענווה. חשוב לי שמשפחת אזריה תדע שהיותנו פה בארץ, היא בזכות אומץ הלב ותחושת הצדק.
“'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה'. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה'. השבת המשפט, ושפיטת המינים, המקופלים בפסוקים אלה, רומזים לשני מהלכי הגאולה שאנו מצויים בהם, שתלויים בהשבת הצדק למשפט.
והגבורה הזו של משפחתכם עומדת בחוד חנית מערכות אלו.
יישר כוחכם. עם ישראל לדורותיו עומד מאחוריכם"
המאמר יתפרסם בשבת הקרובה העתון שביעי