"השמועות על מותי היו מוגזמות ומוקדמות מדי", כתב פעם הסופר השנון מרק טווין.
בשינויים המחויבים, ניתן לומר כך גם על כל מי שמיהר אתמול להכתיר את סגן השר ליצמן לשר הבריאות הבא, בעקבות התבטאויות השופטים במהלך הדיון בעתירה נגד מינויו כ"סגן שר במעמד שר".
בניגוד למה שקורה על בימת התיאטרון, הערות שופטים שנשמעות במהלך הדיון בבית המשפט במערכה הראשונה, אינן משקפות בהכרח את התוצאה במערכה האחרונה.
לעתים, יש בהן כדי ללמד על מגמה, הלך רוח, על תהיות ותמיהות שמציב בית המשפט בפני בעלי הדין. אך בוודאי שאין בהן כדי להעיד בהכרח על תוצאות העתירה.
למרות העתירה המרשימה שהגישו פרקליטיה של מפלגת "יש עתיד" (עתירה שנסמכת במידה רבה על דברים שכתב המשנה לנשיאה השופט רובינשטיין ב"סיבוב הקודם" בעניין מינויו של הרב ליצמן לכהונת סגן שר הבריאות לפני כשש שנים), צריך להבחין בין שתי סוגיות נפרדות: הדרישה לקבוע כי מינוי הרב ליצמן כ"סגן שר במעמד שר" היא בלתי חוקית ועולה כדי "חריגה קיצונית ממתחם הסבירות ופגיעה בתקנת הציבור", והאפשרות שאת תפקיד השר ימלא באופן פורמאלי ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
אשר לאפשרות האחרונה: כל בר דעת יבין שלנוכח העומס הרב שמוטל על שכמו, ראש הממשלה אינו יכול להקדיש את כל זמנו, או אפילו את רוב זמנו, למערכת הבריאות הענפה והחשובה, וזאת בנוסף להיותו שר התקשורת, שר החוץ והשר לשת"פ אזורי.
תיק הבריאות חשוב מדי, בשל חשיבותו, השפעתו והיקפו העצומים, מכדי שינוהל בשלט רחוק, בהפסקת הצהריים או "בין מנחה למעריב".
עם זאת, אפילו אם יקבע בית המשפט שראה"מ אינו יכול להיות גם שר הבריאות, מכאן אין להסיק כלל, כדרישת העותרת, שמינויו של ליצמן רק כסגן שר הוא "בלתי חוקי". אין מניעה שאחריות-העל על המשרד תוטל על אחד השרים האחרים, שאינו עמוס בעבודה כמו ראש הממשלה.
זה יכול להיות שר בלי תיק, או שר שכגודל האורך של תוארו כך היקפו המצומצם של המשרד שעליו הוא מופקד, כגון שר המדע או שרת המשרד לאזרחים ותיקים.
קצרם של דברים: לו הייתי הרב ליצמן, לא הייתי ממהר לשים את הקפוטה וכובע הלבד החסידי בנפתלין ולרענן את חליפת המיניסטר.
הכותב הוא דיקן המרכז האקדמי שערי משפט.