תשלומי ההורים במגזר הדתי הלאומי הוא נושא שכולם מדברים ומתלוננים עליו בשיחות סלון, אך בפועל אין כמעט מי שמרים את הכפפה ומנסה לשנות את המציאות הקיימת. אף אחד לא מעוניין לריב עם המוסדות שמחנכים את ילדיו ולצד זה, גישתו של האזרח הפשוט למשרדים הממשלתיים רצופה בבירוקרטיה שוחקת.
עם זאת, בתקופה האחרונה יותר ויותר הורים מנסים להניע את גלגלי השינוי, תוך שהם צוללים לעומק הנתונים ומנסים להבין על מה ולמה מחייבים אותם במהלך השנה. לצדם ערכה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' מחקר בנושא, בו הם טוענים כי חלק מתשלומי ההורים בחינוך הממלכתי דתי' נובעים מ-"פערים בין הגביה המותרת לגביה בפועל".
בשנים האחרונות השיק משרד החינוך מערכת בשם 'אפיק' שנועדה, כפי שנכתב באתר האינטרנט, "לפזר את הערפל מנושא תשלומי ההורים ולהקל על ההורים. האתר פורס בפני ההורים מידע תמציתי ובהיר על סוגי התשלומים ומהותם: תשלומי חובה, תשלומי רשות ותשלומים מרצון. באתר מצוי גם מידע לגבי גובה הסכומים המירביים של תשלומי חובה ורשות".
לפי המחקר של תנועת 'נאמי תורה ועבודה', כ-25% מבתי הספר אינם עומדים בכללי הגביה של משרד החינוך. לטענת אנשי התנועה, לפחות בקרב חלק מבתי הספר האלה הגביה נמשכת ולמעשה אין אכיפה. "ההורים צריכים לעלות על בריקדות", אומר מנכ"ל התנועה שמואל שטח, "ולשאול מדוע בתי הספר גובים למרות שאין להם אישור?".
תשלומי ההורים מחולקים לארבע קטגוריות: תשלומי חובה, תשלומי רשות, תשלומים מרצון ותל"ן. תשלומי חובה הם עבור ביטוח תאונות אישיות לתלמיד והם מוגבלים ל-75 ש"ח לתלמיד לשנה. תשלומי רשות הם תשלומים עבור פעילויות רשות כגון, טיול שנתי, סיורים, הרצאות והצגות. תשלומים מרצון נעשים מרצונם החופשי בלבד של ההורים ומחייבים אישור בכתב מכל הורי התלמידים המקבלים את השירות ואת אישורו של מפקח בית הספר.
התשלום האחרון הוא תל"ן (תוכנית לימודים נוספת), תשלומים עבור שעות לימוד נוספות מעבר לשעות שמתוקצבות ע"י משרד החינוך וזהו הסעיף שלטענת התנועה וחלק מההורים, מייקר את התשלומים.
שר החינוך עם תלמידיםצילום: פלאש 90. גרשון אלינסטון
היום (שני) ב 10:30 צפוי להתקיים דיון מיוחד בועדת החינוך של הכנסת בנושא 'תשלומי הורים בבתי הספר ברבבה', אך לדברי אחד ההורים מהיישוב שדיברנו איתו, רבבה היא רק דוגמא לנעשה במקומות רבים אחרים.
"עיקר הבעיה בתשלומי ההורים היא בתל"ן", הוא אומר. לדבריו, "הורים לא יודעים על מה הם משלמים ולא תמיד הם יודעים שהם לא מקבלים תמורה על מה ששילמו". לטענתו, בלא מעט בתי ספר בחמ"ד ההורים משלמים על שעות תל"ן שנעות בין 8 ל-15 שעות שבועיות כשפועל התלמידים מקבלים הרבה פחות. לטענתו, מדובר בסכומים שנתיים גדולים שעשויים להגיע לאלפי שקלים.
"ביישוב רבבה למשל", הוא מסביר, "הורי כיתה ב' משלמים על 8 שעות תל"ן. משרד החינוך מתקצב כ 31 שעות לימוד ויחד זה מסתכם ב- 39 שעות שבועיות. איזה ילד ביסודי יכול ללמוד כל כך הרבה?". לטענתו, הילדים בכיתות הנמוכות אכן לא לומדים את כמות השעות הזו, מה שמעורר מבחינתו את השאלה, מדוע ההורים משלמים על תוספת של כל כך הרבה שעות?
בכיתה ט' של אולפנת רבבה מרשת צביה, משלמים הורי התלמידות על 8 שעות תל"ן שבועיות. לדברי אותו הורה, אם נוסיף את 38 השעות שמשרד החינוך מתקצב, הבנות אמורות ללמוד 46 שעות שבועיות. בפועל הוא אומר שהן לומדות בכל שבוע 40 שעות, כך נוצר פער בן 6 שעות שעליו האולפנה מקבלת כסף אך לא מספקת את התמורה. "אחרי הרבה פניות למשרד החינוך קיבלנו החזר של כמחצית מהסכום ששילמנו".
לדבריו, "אצלנו בציבור חושבים שככל שמשלמים יותר אז החינוך טוב יותר והכל בסדר. אנחנו לא יודעים לצעוק וכשלא צועקים על משרד החינוך דברים לא זזים. אם מישהו יקבל חיוב מהמוסך בסך אלפי ש"ח הוא מיד יבקש פירוט. אבל אם רשת זו או אחרת תגבה ממנו 4,000 שקל הוא לא ישאל כלום".
מרשת החינוך 'נעם צביה' נמסר כי "הרשת פועלת בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בכל הקשור לתשלומי התל"ן. בנוגע לאולפנת צביה רבבה, הדברים נבדקו כבר מספר פעמים בידי הגורמים והרשת פועלת ותמשיך לפעול יחד עם משרד החינוך בהתאם לחוק בנידון".
לטענתם, "לא ניתן להסביר בקצרה כיצד מתנהל תקציב בית ספרי שהינו סבוך ומורכב ולא נותר אלא להצטער שיש מי שמבקש לעשות מהומה על לא דבר".
באולפנת להבה בקדומים, המשתייכת החל משנת 2014 לרשת אמי"ת, המצב דומה. הורי תלמידות כיתה ט' משלמים 2,544 ש"ח על 12 שעות תל"ן בשנה. גם כאן משרד החינוך מתקצב את המוסד ב-38 שעות שבועיות, כשפועל הבנות לומדות 36 שעות בלבד.
כלומר, לא זו בלבד שההורים משלמים 12 שעות תל"ן בלי לקבל תמורה, אלא שהבנות לומדות שעתיים פחות ממה שמתקצב משרד החינוך. פנייתנו לבקשת תגובה מרשת אמ"ית טרם נענתה ולכשתתקבל נפרסמה.
תלמידים נכנסים לבית הספרצילום: פלאש 90. יונתן סינדל
גם ברשת בני עקיבא ניתן למצוא לפחות מוסד אחד שבו יש פער בין התשלומים לכמות השעות בפועל. באולפנית 'מבשרת' בחדרה, לומדות בנות כיתה ח' 37 שעות שבועיות, שעה יותר משעות התקצוב של משרד החינוך. עם זאת, הורי התלמידות משלמים 1,484 ש"ח על 7 שעות תל"ן, כך שנוצר פער של 6 שעות לימוד.
גורמים ברשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא אומרים כי את מוסד זה מתקצב משרד החינוך על 32 שעות בלבד. אך מעיון במתנ"ה (מארזי ניהול תכנון והיערכות), מסמך שנתי שמוציא המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, ניתן לללמוד כי משרד החינוך ממליץ על לפחות 36 שעות שבועיות
"על בית הספר", נכתב בעמוד 117, "להקדיש את השעות בראש ובראשונה ליישום כל שעות האורך ללמידה של כל מקצועות הלימוד ושל שעות החינוך המומלצות בטבלת השעות בחט“ב (לכל הפחות 36 שעות אורך שבועיות בכל אחת משכבות הגיל, או 108 שעות לימוד לשלוש שנים),כמתבקש בחוזר מנכ“ל ימי הלימודים ושעות הפעילות (תשע“ד/1"
בהמשך נכתב כי "רק לאחר יישום מלא של שעות האורך בתחומי הדעת ניתן להקדיש שעות לתכניות או לשעות רוחב.כל שעות התקן הבית ספריות יוקדשו להוראה בפועל מול תלמידים. יש לנצל את מירב השעות לשעות אורך, ורק לאחר יישום מלא של שעות האורך המומלצות בטבלאות מתנ“ה ניתן להקדיש שעות כשעות רוחב, ובכל מקרה יוקדשו כל השעות להוראה בפועל בכיתה או בקבוצת התלמידים".
לסיום אומר ההורה מרבבה, מדובר בלא מעט כסף, "אם אנחנו מדברים על 2000-4000 שקלים בשנה שנגבים על כל תלמיד או תלמידה תמורת שעות תל"ן, אז בעשרות אולפנות וישיבות זה יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים ואולי אפילו יותר מכך"
לטענתו, הורים מפחדים לפנות להנהלות ועל השאלה לאן הולך הכסף? הוא אומר: "אני לא יודע. אני רק יודע לאן הכסף העודף הזה לא הולך. הוא לא הולך לתלמידים".
מנאמני תורה ועבודה נמסר כי "אנו כהורים טועים לחשוב שישנו קשר בין גובה התשלום לבין רמת החינוך המתקבלת לילדינו. מסיבות תקציביות שונות, הקשר האמיתי קיים בעיקר במצפונם של ההורים ולא במציאות".
לדבריהם, "מחקר התנועה מצביע על פערים שבין התשלומים המאושרים לגבייה, אלו שנגבים בפועל ובין השעות התורניות המתקיימות בפועל. ההורים מחויבים להתחיל לשים לב לפערים אלו, על מנת להבין את הצורך בניסוח מחודש של מדיניות ציבורית, חברתית, כלכלית ויעילה, למוסדות החינוך הדתי".