שדולת עם, דת ומדינה בראשות ח"כ ד"ר עליזה לביא, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) וח"כ יהודה גליק (ליכוד) התכנסה הבוקר (ד') לדיון בנושא מגמות מטרידות בגיור, בירורי יהדות והסכנות העולות מתזכיר החוק החדש שהפיץ משרד הפנים בחודש האחרון.
עו"ד אלעד קפלן, מעמותת עתים, הציג בדיון סקירה של מגמות בדבר בירורי יהדות, דחיית מתגיירים והרחקת יהודי העולם מישראל. מהסקירה עולה כי משנת 2010 ישנה עליה של 25% במספר הזוגות העוברים חקירה על יהדותם. מהנתונים שהוצגו עולה כי כ-40 אלף זוגות מתחתנים מדי שנה, מתוכם כ-5,000 עוברים חקירה על יהדותם. עוד ציין כי בשנה האחרונה ישנה מגמה מחמירה של חקירות יהדות יזומות גם של קרובי משפחה של מתגיירים.
נקודה נוספת שהעלה הייתה הקמת מאגר מידע ע"י משרד הדתות, בעלות של למעלה מ-10 מליון ש"ח אודות יהודים מישראל ומרחבי העולם, אותו הגדיר כספר היוחסין הגדול ביותר בתולדות העולם היהודי, כאשר יש מי שבפנים ומי שבחוץ. עוד דובר בנושא שלילת סמכותם של בכירי הרבנים בתפוצות לאשר יהדות. בשנת 2016 – 22% מהקשות לרבנות הראשית נענו בשלילה, מתוך 627 בקשות סך הכל. לבסוף התייחס קפלן לתזכיר חוק הגיור שפירסם משרד הפנים, אותו הגדיר כ"חוק עוקף בג"ץ המבקש להסדיר באופן חסר תקדים מונופול של הרבנות על שערי הכניסה לעם היהודי.
בדיון העידה לאורה, גיורת שהגיעה לארץ מקולומביה ושיתפה בסיפורה האישי: "נולדתי בקולומביה, אמא שלי התגיירה לפני 35 שנה בברוקלין אצל רב שמוכר ע"י הרבנות. גדלתי בבית יהודי, עליתי לארץ בגיל 11 ושרתתי בצבא. הכרתי בחור והתארסנו ואז ברבנות התחילו בתהליך המדובר של לברר את יהדותי.. התחילו שאלות רבות על החיים בקולומביה ועל החינוך בארץ. לא היו לנו את כל המסמכים אבל היה רב מהקהילה בארץ שנתן עדות על הטבילה שלי ושל אחי. זה לא הספיק לרבנים שרצו לדעת על בן הזוג שלי. שום דבר לא הספיק להם והתחלנו תהליך כפוי של מעין חזרה בתשובה. לא קיבלנו תשובה אם היהדות שלנו מקובלת עליהם ויום לפני החתונה היינו צריכים לשנות מקוםף להחליף רב ולהעביר את כל האורחים. כי לא יכולנו להתחתן בבית כנסת. בסוף נאלצנו להתחתן בחתונה קונסרבטיבית, בניגוד לרצוננו".
עליזה לביא התייחסה בדבריה לתזכיר החוק של משרד הפנים המבקש לחסום כל גיור מחוץ למערך הממלכתי: ״תזכיר החוק שפרסם משרד הפנים יטרוק את שעריה של מדינת ישראל בפני אלפי מתגיירים כהלכה, יהודים בכל נימי נפשם, שחולמים להיות חלק מעם ישראל בארץ ישראל. מדובר בפגיעה מיותרת נוספת בקשר עם יהודי העולם, ובשירותי הדת המקרטעים גם כך. מערך הגיור הממלכתי כיום ממילא לא מצליח לתת מענה למתגיירים רבים הבאים בשעריו, כך שהמערך הפרטי אינו פוגע אלא משלים אותו. ההצעה הפחדנית הזו שהובאה באישון לילה, יוצאת נגד מנהג קהילות ישראל מאות בשנים, ותכליתה היא הפגנת כוח ורווח פוליטי קצר טווח, דווקא על חשבון חיזוק העם היהודי והעמקת שורשיו בארץ ישראל.״
שדולת עם, דת ומדינה צילום: דוברות
ח"כ יהודה גליק: מדובר בנושא בעל חשיבות לאומית חברתית ממדרגה ראשונה. מכל מדינה שממנה יהיה קיבוץ גלויות, יגיעו יהודים ובתוכם אחוז מסוים של נישואי תערובת ונרצה שאלה יצטרפו לעם ישראל. העליתי את הנושא גם בישיבת הסיעה מול רה"מ. נעשה פה דבר גדול, נפתחות עוד כיתות גיור ודווקא לאור זאת עלינו לשים את האצבע על הבעיות. חובתנו כמדינה ששרשרת הגיור כולה, מבירור היהדות ועד בית הדין, תהיה הכי נגישה, מחבקת וידידותית. הייתי שמח שיהיו עוד אנשים שתורת ישראל ועם ישראל מתגלגלים על פיהם ישתתפו בדיון ודווקא כאשר עוסקים בנושא וכשעם ישראל נמצא על המוקד."
ח"כ אלעזר שטרן: "אנו רואים שהרבנות מערימה קשיים במקום לפתור קשיים. אין לי ספק שיהדות ברה"מ הצילה ותרמה המון למדינת ישראל. זה נס שקרה לנו שנהנו בעלייה כל כך עשירה בהיסטוריה, יכולות, ידע. לקטיה אני אומר שהיא צודקת וצריך להביא לפה כמה שיותר דוברי רוסית. לגבי נתיב, אני חושב שהוא צריך להיות קורס חובה בצבא כי הוא מקרב וחושף אנשים לאפשרות שכלל לא ידעו עליה. פגשתי אנשים שהחליטו להכנס לגיור רק בגלל נתיב".
הרב שאול פרבר, יו"ר עתים: "העתיד של המדינה שלנו תלוי בזה. יש פתרונות, אבל צריך לעשות מאמץ, במיוחד בשביל הילדים של העולים. יש מחקר שמראה שרוב העולים יוצאי ברה"מ עוזבים בגלל סוגיית הזהות היהודית וחוסר ההכרה. וחשוב להבין שבלי העולים הללו אנו בבעיה דמוגרפית, ביטחונית כלכלית. ואני שומע אנשים ברבנות אומרים עליהם שחבל שהם הגיעו (!). אנשים כאלו אחראים על עתידו של העם היהודי? חייבים לשנות את כללי בירור היהודית כדי שסיפורים כאלו לא יחזרו".
הרב אמסלם: "מי שמכיר את הפסיקה של עובדיה יוסף, יודע שבירורי היהדות לרוב אינם נחוצים. זאת פסיקה שלא ממומשת בפועל. יש זעקה בעולם היהודי על מה שקורה פה בארץ. אני נמצא בקשר עם רבני קהילות שלא מצליחים להמשיך את המסורות שלהם בגלל ההקצנה של הרבנות. זה מפרק את הקהילות.הרבנות כבר לא הולכת עם ההלכה אלא מחמירה ממנה, ומי שמחמיר בגיור מקל בהתבוללות. היא גורמת נזק לעם היהודי ומחזקת קהילות חוץ הלכתיות. הרבנות כורתת את הענף שהיא יושבת עליו ותביא לחיסולה.. אני מברך את ראשי השדולה על המאמצים בנושא, ולא להתייאש ולהמשיך להאבק עד שהאזניים האטומות יפתחו".
ד"ר שוקי פרידמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כולם רוצים לשתף פעולה. הסיפורים האנושיים מספרים סיפור אחד גדול. הרבנות הראשית רואה עצמה כמי שאחראית על העם היהודי כולו ולא רק על ישראל. הם פוגעים בזכויות, והם פוגעים בפרטיות של אדם עם מאגרי מידע לא חוקיים שהם מחזיקים".
יעל רוקמן, מנכ"לית קולך: "מדובר במנגנון שכולו על טהרת הגברים. אנחנו מדברים בעיקר על נשים שנחקרות על ידי גברים בחקירות פולשניות. חס וחלילה שאישה תקח חלק בעבודתם של הדיינים. זה מכעיס, לא יהודי ופוגע בנשים".
ח"כ לביא סיכמה: "אני רוצה לסכם באופטימיות. אני מודה לכולם על השותפות בדרך ואנחנו חייבים להתעלות מעל התחושות הלא נוחות שלנו בשביל למצוא פתרון ולהעיף את התזכיר הממשלתי הזה מסדר היום, שהועלה על ידי כאלו שלא מבינים מה זאת ציונות 2017. אנחנו חייבים להתחיל להציף את נושא, להתחיל להעיר את חברי הכנסת ואת הארגונים היהודים בעולם, ולהפעיל לחץ בכל דרך".