חדשות כיפה

"שילכו לכותל המערבי ושם נאמר 'שהחיינו' ו'בשוב ה' את שיבת ציון'"

לרגל ציון 50 שנה למלחמת ששת הימים, חושף ארכיון המדינה פרוטוקולים מישיבות הממשלה בזמן המלחמה. אשכול: "הניצחון הצבאי הנו ללא תקדים במערכות ישראל וייתכן כי אין לו אח ודוגמה בתולדות העולם".

הרב גורן לאחר שחרור הכותל

צילום: צילום מסך מיוטיובהרב גורן לאחר שחרור הכותל

50 שנה לאחר מלחמת ששת הימים, בסיומה שחררה ישראל חבלי מולדת שלא היו ברשותה 2000 שנה, נחשפים חלק מהפרוטוקולים של ישיבות הממשלה וחומרים נוספים. ההתחבטויות לפני, העדכונים במהלך הלחימה, נזיפתו של ראש הממשלה אשכול בשר הביטחון דיין, סירובו של אשכול לצירוף בן-גוריון לממשלה ועוד.

כשבוע וחצי לפני המלחמה, כהמתח במדינה גאה, לחצו שרי ממשלתו של לוי אשכול שיצרף מפלגות נוספות לממשלה, לרבות את ראש הממשלה המיתולוגי כבר דוד בן-גוריון.

אשכול סירב בכל תוקף ואמר: "אפילו אם יאמר בן-גוריון אישית, לא נהיה בממשלה אחת. אני לא אהיה קיים יחד איתו בממשלה". עם זאת, לבסוף הוא התרצה באופן חלקי והסכים לצרף לממשלת האחדות הלאומית את מנחםבגין כשר בלי תיק ואת משה דיין כשר הביטחון.

מתוך ישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון ביום כ"ה באייר תשכ"ז (4.6.67), יום לפני תחילת התקיפה.

שר המשפטים יעקב שמשון שפירא: "מה ההערכה ביחס לאפשרויות של אמברגו עלינו לגבי אספקת נשק מצרפת, אנגליה ואמריקה, ומה מידת החשיבות הצבאית של הדבר?"

שר החוץ אבא אבן:
"בצרפת יש כבר הפסקה של אספקה הם אומרים שזו הפסקה ארעית של כמה משלוחים. ההנמקה היא, שהייתה פרסומת בולטת ורועשת בעיתונות פריז וניו יורק על ידי סופרים שביקרו בנמלי התעופה בצרפת, צילמו ותיארו טעינת ארגזי נשק לישראל".

ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול:
"במברקים האחרונים מדובר על כך, שזה לפי שעה, עד שיתברר מי הפותח".

אבן:
"עד שיתברר מי הפותח או לא פותח, אם תהיה מלחמה או לא תהיה מלחמה. הם מודים כי הדליפות בעניין זה לא היו ישראליות. עכשיו יש הודעה ששר הצבאות בצרפת קרא לראש משלחת האספקה שלנו ואמר לו שהאיסור כבר בוטל".

אבן: "אני חושב שההחלטה צריכה להיות שהממשלה מסמיכה את ועדת השרים לענייני בטחון להחליט על הפעולה הנחוצה כדי להחליש ולרסק את כוח האויב. הזמן ייקבע לפי הצרכים הצבאיים בלבד. זה נחוץ, חיוני ולדעתי אפשרי, בייחוד כשנופיע כמגיבים לא רק על מצב כללי, אלא גם על התגרות מיידית, אולם אינני סבור שזה צריך לעכב את ההכרעה או את הביצוע. יש לי כמה הצעות בנדון, שאביא אותן לפני ועדת השרים לעניני ביטחון. הדבר כאן חשוב, כי יש כמה גורמים שאולי רוצים לעזור לנו, ומתחננים בין השורות, שלא נודיע או שלא נופיע, או שלא יהיה ודאי שאנחנו פתחנו באש, ודבר זה מחייב אותנו לתכסיס מסוים".

השר מנחם בגין: "אני הייתי מבקש את שר החוץ שיורה במשרד החוץ למצוא את נאומו של קנדי בימי משבר קובה. אני זוכר שבין השאר הייתה שם פסקה כזו, אינני מצטט אותה באופן מילולי, אבל בעיקרה היא אמרה: In our time, with the quick weapons the maximum national peril does not with actual shooting "אני מציע שאנחנו נודיע לנשיא שאנחנו מרגישים שהגענו to the maximum national peril".

אבן: "הקטע הזה הוא פגז רטורי חשוב, ואשתמש בו, אבל זה לא אסון אם הכותרות הראשונות בעיתונות העולם תהיינה, שמצרים התקיפה את ישראל, ואם אפשר, רצוי ליצור בלבול, זה ענין תכסיסי, לא אכנס כאן לפרטים… לגבי יחסי הגומלין בין מצבנו הביטחוני והמדיני, מתקרבת השעה שבה הזמן לא יפעל לטובתנו גם במישור המדיני. מאלפת העובדה שבין כל התגובות שהגיעו אלינו מכמה ארצות, ביניהן ידידותיות, יש שתיים שאומרות דבר כזה: הבינונו מדוע המתנתם עד עכשיו, עכשיו לא מבינים. אחד מהם הוא כתב ה'וושינגטון פוסט' ושגרירנו רמז אמר שזה המאמר הראשי הראשון שג'ונסון יקרא. השני גם כן אומר את הדברים הללו, חצי שעה אחרי שהוא היה שם. אני בטוח שמצבנו המדיני יהיה קשה בעיקר לטווח קצר, אבל אם הפעולה הצבאית תהיה מוצלחת, אני חושב שאחרי מחץ ההתקפה הראשון יכול גם מצבנו המדיני להתבסס.

"לא הבאתי את כל הפרטים על מה שקרה בטיפולים המדיניים שלנו. לאחר שנשתרש הרושם שיד מצרים על העליונה, התחילו ידידים רבים להתרחק מאיתנו, ואז התחילו ידידים בפריז לומר: בידכם המפתח עכשיו. ובין השאר גם הנשיא טאבמן הציע איזו הצעה שיש בה כדי לסבך יותר את האמריקנים. אני חושב שסיבכנו אותם יותר, והשבוע אחריותם המדינית יותר גדולה מאשר אז, בעיני העם, וגם בעיני הנשיא, וההתלבטויות קשות. אולי לא ירצו לדבר איתנו. אני לא כל כך בטוח שכזה יהיה המצב, ונצטרך למצוא דרך מהירה להגיד גם לו וגם לדה גול. אני מסופק אם נצטרך לעשות איזה דבר במישור זה לפני הפעולה.גם בשדר האחרון של הנשיא ג'ונסון הוא מגדיר שני דברים שהוא רואה אותם כאינטרסים חיוניים של ארה"ב. קודם כל, השלמות הטריטוריאלית של המדינות. יש המבינים מזה שכוונתו לומר כי איננו יוצאים לכיבושים טריטוריאליים. שנית, שמירת השלום באזור. אלה העמדות שלו ולא שלנו. על כל פנים, צריך לקבל קו מדיני מיידי לשיקול בדבר שהוא הרבה פחות מסוכן מאשר סיכון עצם קיומנו. אני מציע שתיפול הכרעה עקרונית, והעיתוי והתכסיס להצגת העניין, כל אלה יידונו בוועדת השרים לענייני ביטחון".

בסיום הישיבה, ברוב של 18 שרים, החליטה הממשלה "לנקוט פעולה צבאית שתביא לשחרור ישראל מטבעת החנק הצבאית המתהדקת והולכת סביבה. הממשלה מסמיכה את ראש הממשלה ושר הביטחון לאשר למטה הכללי של צה"ל את מועד הפעולה".

בבוקר שלמחרת בחמישי ליוני, פתח צה"ל במתקפה משולבת של חיל האוויר, שחיסל כמעט את כל חילות האוויר של צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועירק, ובמקביל פלשו כוחות יבשתיים לסיני, יהודה ושומרון וירושלים.

לוחמים במלחמת ששת הימים

לוחמים במלחמת ששת הימים לע"מ

מתוך ישיבה נוספת שנערכה בכ"ז אייר תשכ"ז (6.6.67), יממה לאחר פתיחת המלחמה.

שר העבודה יגאל אלון: "אינך חושש מהתערבות לא צבאית מצד גורמים שונים?"

דיין: "אפילו אם נשב פה בחוץ, אין לי ספק ספקא, שענין זה מבחינה צבאית לא יילקח מאיתנו. אבל כפי שאמרתי, אם הממשלה תחליט אחרת, נעשה זאת. אם יהיה זמן נחליט מתי ואיך, אם נרגיש מבחינת ההתפתחות הצבאית שם שיש למהר לעשות זאת, נעשה זאת. איני רוצה להמר, אבל אני בטוח שאם נשב שם כך למעלה על הר הצופים ובשייח' ג'ראח, תוך יום או יומיים, או אפילו עד מחר בערב, יבואו הערבים עם דגל לבן מהעיר ויבקשו מאיתנו להיכנס. אין להם מזון, הם מנותקים, הצבא בורח כי הוא יכול לברוח. אנשי העיר העתיקה יבואו עם דגל לבן ויבקשו שניכנס, ואז זה יהיה בלי ירייה ובלי קרבות. יהיה להם יום אחד בלי שלטון ואז יתחילו לשאול עצמם מה עושים, ולדעתי יעשו כן. אחר כך ישנה השאלה היסודית, אבל אם אנחנו הולכים לעניין זה כמהלך צבאי ולא ככיבוש עם מגמות מדיניות, אין לנו חילוקי דעות מבחינת השאיפות, אבל מבחינת החזקת העניין מתוך אופרציה צבאית, זה ישנו כי אנחנו עומדים שם. צריך לתת לעניין זה להתייצב. כך אנחנו נהיה במצב יותר טוב לפי דעתי מאשר אם נעורר קולות, שברגע שלקחנו זאת, נעשה מעשה זאב בעור של כבש".

אלון: "על מנת שמלוא ערוץ הירדן וחופה (המזרחי) של הכנרת יהיו כלולים אצלנו, אלא למעלה מזה, בין אם יהיה זה לצורך קלף למשא ומתן". בדומה לאשכול אלון סבור שהמלחמה צריכה להוביל להסדר שלום ולא להסתפק שוב בהסדרי שביתת נשק. ועד שיהיה הסדר שלום, "נחזיק בחלקים שישוחררו כל עוד לא בא פתרון מדיני לעניין, אפילו ימשך הדבר שנים או חודשים".

דיין מציין כי ניתן לכבוש את סיני, הגדה המערבית ולהגיע עד לגדת הירד ועד לנהר הליטני בלבנון. בהמשך הוא מציע להעביר ללבנונים מסר תקיף שלא יעזו לפגוע ביהודי ביירות מכיוון ש-"אם כך, תוך כמה שעות נהיה בביירות ומוטב שיזהרו".

שר הדתות, זרח ורהפטיג: "כאילו אנחנו שולטים בכל. לא צריכים כבר להגיד שאנחנו חובקים זרועות עולם. הייתי קצת מהסס והייתי אומר שנציב לנו איזה גבולות".

בגין: "ומה עם חברון ובית לחם?".

ורהפטיג: "הכל שלנו. השאלה אם לא נצטרך לעשות מחר מה שעשינו אחרי מבצע סיני (נסיגה לגבול הבינלאומי, מ"ו).

בגין: "תמה על הפקפוקים והספקות. על הצבא לשחרר את החלק המזרחי של ארץ ישראל המערבית. מתי תהיה לנו עוד הזדמנות כזאת?"

שר הבריאות ברזילי: "מדוע לא את שתי גדות הירדן?"

בגין עם הפנים לכיבוש העיר העתיקה אומר שעם כיבושה ראש הממשלה, ביחד עם השרים והרבנים הראשיים "ילכו לכותל המערבי ושם נאמר 'שהחיינו' ו'בשוב ה' את שיבת ציון' וכל מה שצריך לומר".

חיילים משקיפים על העיר העתיקה

חיילים משקיפים על העיר העתיקה לע"מ

מתוך ישיבת הממשלה שנערכה ב-כ"ח אייר (7.6.67)

הרמטכ"ל יצחק רבין: "הבעיה היא הגבול הצפוני וסוריה. היום שוב הפגיזו שם. בצד זה עוד לא תקפנו. אנחנו מסוגלים לטפל גם בסוריה".

מנכ"ל משרד החוץ, אריה לבבי: "אם אנחנו רוצים להסתבך עם רוסיה עד הסוף, זה בפעולה נגד סוריה".

רבין: "לגמור מלחמה כזאת בלי שהסורים יקבלו מכה, זה חבל. הם עוד היום תקפו כמה פעמים". מנהיגי מפ"ם תומכים בפעולה זו; דיין אומר לשרים כי "ביחס לסוריה יש שתי פעולות. פעולה של המינימליסטים וזה כיבוש תל עזזיאת, ותכננו פעולה לפי דרישת האקטיביסטים, חברי הכנסת (מאיר) יערי ו(יעקב) חזן, של כיבוש הרמה".

מתוך ישיבת הממשלה שנערכה ב-א' סיון תשכ"ז (9.6.67).

שר הביטחון משה דיין: "באישור ראש הממשלה, נתתי הוראה לצבא לצאת לפעולה של כיבוש הרמה כולה. לא רק החלק הצפוני כי אם גם החלק הדרומי".

שר הפנים שפירא מבקש לבטל את הפעולה מחשש לקורבנות נוספות ומציין שדיין "אמר אתמול שהוא חושב שלא צריך לעשות זאת ונתן נימוקים משכנעים ביותר. איך תוך רגעים זה התהפך ואנחנו עוברים להתקפה? קשה לי לתפוס את זה".

בגין פונה לאשכול ומבקש ממנו להגיב לדברים.

אשכול: "אין לי כרגע מה להגיד".

למרות שבזמן הישיבה אשכול בחר שלא להתעמת עם שר הביטחון שלו, כשבועיים לאחר מכן, ב-25 ביוני 1967, הוא נזף בדיין ובמכתב שסומן כסודי ביותר כתב לו כי "בעקבות השתלשלות המאורעות לגבי כיבוש הרמה הסורית, אני מבקש להימנע מנוהג של מתן הוראות בעניינים הטעונים הסכמתי לפני בירור יסודי איתי…לא היה כל קושי לשוחח איתי חצי שעה קודם, ולא לעשות זאת על ידי חילופי טלפונים ופתקאות בעלי פירושים שונים של מזכירים".

הפלת החומה בין מזרח ירושלים למערב

הפלת החומה בין מזרח ירושלים למערב ארכיון המדינה

סיכום הניצחון במלחמה של ראש הממשלה לוי אשכול, מתוך ישיבת הממשלה שנערכה ב-ג' סיון תשכ"ז (11.6.67)

אשכול: "רבותי, תרשו לי לפתוח בכמה משפטים, שהם בוודאי אינם ממצים את העניין לפי הצעתו של שר הביטחון ימסור אחר כך הרמטכ"ל פרטים לעצם העניין. הישיבה הזאת היא בעיני, ואני בטוח שגם בעיניכם, מכובדת מהרבה ישיבות של הממשלה שהיו לנו במשך שנים. לא היה לי פנאי לעיין עכשיו בפרוטוקולים של הימים הגדולים במשך תשע עשרה השנה של המדינה, של ימי הכיבוש, המאבק והקמת המדינה. אבל נראה לי כי לאור מה שקרה במשך שבוע ימים זה בחיי המדינה הזאת, מותר לי להגיד שזו הישיבה המכובדת מכל הישיבות. בימים אלה ראיתי באיזה מקום שמישהו אמר על המדינה שהיא נולדה מחדש. אינני יודע אם אפשר להיוולד מחדש, אבל בוודאי שאפשר לצמוח, לגדול ולהתרחב, וזה יותר קרוב למציאות הגורלית שבה אנחנו נתונים…
"בדיוק לפני שבוע, אם אתם זוכרים, בדיוק בשעות אלו קיבלה הממשלה החלטה שההיסטוריון יציין אותה בוודאי כאחת מן ההחלטות הגורליות של העם היהודי בכל הדורות…"

"הניצחון הצבאי הנו ללא תקדים במערכות ישראל וייתכן כי אין לו אח ודוגמה בתולדות העולם".

"לגבי אבדותינו, פה אני מתקשה לומר, עוד אינני יודע את המספרים המדויקים, אבל אם לומר שהן היו קלות יחסית, אולי זה גם כן חילול הקודש, כי מאות הרוגים זה מאות עולמות, כל אדם הוא עולם בפני עצמו. ויש לנו בוודאי יותר מאשר מאות פצועים".

"נקודה נוספת, זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה אוחדה ירושלים ויהודים יכולים להתפלל ליד הכותל המערבי, ליד קבר רחל ולבקר במערת המכפלה.
"בפעם הראשונה מאז קום המדינה הוסר האיום הביטחוני על ישראל מצד הגדה המערבית, וכאן אני נזכר בלטרון, שהייתה בשבילנו מושג, כי בזמן עלה לנו השטח הזה בדמים רבים, אם כי הוא נשאר בצד השני. בפעם הראשונה מאז קום המדינה הוסר האיום עלביטחון ישראל מצד הרמה הסורית. וכאן אינני יכול שלא להזכיר את השליטה על רשת המעיינות, כאשר התקרבנו לבאניאס וברגל אחת היינו ליד מוחייבה, ליד מאגר המים הגדול של הירדן".

"אולי כאן אגיד עוד איזה דבר, כי המלחמה הוכיחה, כי מי שהתנבא על אופיו של הדור הצעיר בישראל, כאשר הגיעה שעת מבחן, הוא הוכיח את עצמו…
"ברצוני להגיד לכם, חברי הממשלה, כל ימי שירותי כראש הממשלה וכשר הביטחון, אודה ולא אבוש, חששתי שנגיע ליום בו ניאלץ להילחם טנק מול טנק ואדם מול אדם, על כל אויבינו יחד. יעיד הרמטכ"ל, ואני חייב להודות פה, לא אגיד ניצחוני בני, ניצחוני הרמטכ"ל, ואלפי המפקדים שניסו להוכיח באותות ובמופתים, במפות ובהסברים חלק מהחברים כאן היה במטה וראה זאת, הייתה נכונות והייתה הכנה לכך, שיכול לקרות כי ביום אחד, אחת ממדינות ערב תתחיל ואז כולם יקפצו על העגלה…."

"היה זה יומו הגדול של צה"ל, צבא העם. וכפי שאמרתי, עוד ידובר ויסופר. כיום מותר להגיד, ניצחנו במלחמה ועכשיו בעצם מתחילות דאגות השלום, דאגות השלום הקבוע. מי ייתננו תושייה, חכמה ובינה איך להסתדר עם כל הרכוש הזה, ואינני מתכוון רק לרכוש דלא ניידי. עם כל ההצלחה בשדות הקרב יש צורך בהרבה חוכמה ובינה, כי גם בעיות השלום מלוות בהרבה שאלות קשות. ואנחנו לא "עם לבדד ישכון", אם כי בשעה קשה וברגע קשה בכל זאת נוכחנו שאנחנו לבדנו. אינני מבטל בזה את כל העזרה שקיבלנו במשך כל השנים טיפין טיפין, אבל בשנים האחרונות קצת יותר, כדי להיות מה שהננו".

לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
    תגובה חדשה

    האימייל לא יוצג באתר.

    המשך באמצעות

    שכחתי סיסמה
    אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

    יצירת חשבון חדש

    אני מאשר את תנאי השימוש באתר

    שכחת את הסיסמה? לא נורא!

    הכנס את כתובת המייל שלך ונשלח לך קישור ליצירת סיסמה חדשה