חדשות כיפה

רפורמת הכשרות של הרבנות הראשית: תכנית מהפכנית או ממוחזרת?

מועצת הרבנות הראשית אישרה את הרפורמה במערך הכשרות שתביא לדבריהם "לתיקון הכשלים הקיימים". 'כושרות': "מברכים על כל שינוי שיביא לאמון במערך הכשרות"

אלי קובין

אלי קוביןצילום: אלי קובין

מועצת הרבנות הראשית אישרה היום (רביעי) את המלצות ועדת הכשרות שהקים הרב הראשי הרב דודל או. ברבנות מכנים את הרפורמה, שפורסמה בשבוע שעבר, כ-"מהפך היסטורי בנושא הכשרות בישראל". בארגון 'השגחה פרטית' לעומת זאת, טוענים כי מדובר באותה הצעה שעלתה מצד הרבנות כבר לפני שלוש שנים כש-"בפועל כלום לא השתנה ואף רפורמה לא יושמה".

ברבנות תולים תקוות רבות בהצעות הועדה. הרב לאו אמר בדיון שנערך היום במועצת הרבנות הראשית כי "ההמלצות של הוועדה המייעצת, יביאו פיתרון גם לתיקון הכשלים והליקויים הקיימים כיום, גם יעלו בראש ובראשונה את רמת הכשרות וגם יוזילו את העלויות באופן משמעותי לבעלי העסקים".

גולת הכותרת מבחינת הרבנות הראשית, זו האפשרות שתינתן במסגרת הרפורמה לבעלי עסקים קטנים לבחור באפשרות של מודל השגחה אלקטרונית. לפי המודל, בתי העסק ירושתו במצלמות, בזמן שנאמני כשרות מתוך העסק יעסקו בפעולות חיוניות כדוגמת ברירת אורז, הפרדת ביצים, ניפוי קמח וכדומה. אחריות הרבנות הראשית במקרה כזה תהיה בהפעלת בקרי כשרות ומפקחים שיעקבו אחר הנעשה מרחוק ומידי פעם יגיעו פיזית למקום.

במסגרת הועדה שיזם הרב לאו ובה היו חברים בין היתר רב העיר פתח תקוה רב מיכה הלוי ומנכ"ל הרבנות הראשית הרב משה דגן, הציעו גם לנתק את הקשר התעסוקתי בין המשגיח למושגח, כשמי שתשלם למשגיחים את שכרם תהינה המועצות הדתיות. בנוסף לכך הוחלט על גיבוש נהלי כשרות אחידים בכל הארץ ויצירת מערך דירוג בעלי עסקים על ידי המשגיחים, שידרג את רמת הכשרות ואף ישלול תעודות כשרות במקרה הצורך.

בארגון 'השגחה פרטית', המעניקה שירותי השגחה וכשרות שלא מטעם הרבנות הראשית, פחות התרגשו מהרפורמה המוצעת וטענו כי אין בה כל חדש ביחס להצעות שעלו מצד הרבנות בשנים עברו. מנכ"לית הארגון אילה פלק, אומרת ל'כיפה' כי "גם הפעם, רגע לפני פרסום דו"ח חמור של מבקר המדינה וימים ספורים לפני שבג"ץ מכריע בנוגע לאופן העסקתם של אלפי משגיחים, שוב יוצאים ברבנות עם הצהרות על מתווה כשרות "חדש" ורפורמות שיתקנו את כשלי מערך הכשרות הממלכתי בישראל".

לדבריה, מדובר על אותה תכנית שהרבנות הציעה בשנת 2014, "כאילו שלא חלפו שלוש שנים, וכאילו שאין אפשרויות חיפוש בגוגל שיאפשרו להפריך את ה"חדשנות" שברבנות מתיימרים להציג במתווה הכשרות שפורסם בשבוע שעבר". פלק מציינת כי "כל שיפור מהמצב הקיים הוא מבורך והלוואי והפעם באמת ינסו ברבנות גם ליישם, אבל לא רק שההיסטוריה מלמדת שהסיכוי לכך קלוש, אלא גם פרטי המתווה עצמם מעלים תהיות רבות".

(צילום: השגחה פרטית) במרכז: אילה פאלק, מנכ"לית הארגון 

את הבעיות עם המתווה המוצע היא פורטת לארבעה חלקים. בנוגע ל-"נהלי כשרות אחידים בכל רחבי הארץ" היא שואלת "האם ברבנות מיתממים, או שהם באמת לא מכירים את מה שקורה בשטח? הבעיה הרי מעולם לא היתה נהלים שונים, אלא הבדלים מהותיים באכיפת הנהלים. למשל, לפי הנהלים הקיימים אסור למלונות להגיש קלחי תירס. אולם, יש מועצות דתיות שמעלימות עין מהנוהל הזה, בעוד מועצות דתיות אחרות, כמו באילת, דווקא בוחרות לאכוף אותו. אז איפה בדיוק הפתרון פה?".

התעודה היא כלי לסחיטה

על הכוונה לנתק את הקשר התעסוקתי בין בעלי העסקים למשגיחים היא טוענת כי "המצב הקיים בו יש יחסי מעסיק-מועסק בין המושגח והמשגיח, פוגע קשות באיכות ההשגחה. אך גם כאן, נדמה שברבנות פשוט שלפו מהמותן פיתרון שאינו ריאלי ליישום". לטענתה, "מדובר בהוספת אלפי משגיחים למצבת עובדי המדינה בישראל. נראה שברבנות לא טרחו להתייעץ על כך עם משרד האוצר שמתנגד בכל תוקף, וגם אם האוצר לא היה מתנגד, הרי שאין לכך את המימון הדרוש. כל בר דעת מבין שללא מימון לא תיושם הרפורמה, ומדובר בהכרזה ריקה ותו לא".

פלק מתייחסת גם בחשדנות לכוונה ליצור מערך השגחה מרושת ע"י מצלמות בשילוב 'נאמני כשרות'. "אחרי שבמשך שנים", היא טוענת, "פסלו ברבנות מכל וכל את השימוש בנאמני כשרות, מעניין מה שינה את דעתם. צריך לשאול: מי ישלם את עלות הכשרת הנאמנים? מה יקרה בעסק בו אין מי שיכול לשמש כנאמן? ואיך בדיוק תזהה המצלמה אם המוצר שמכניסים למחסן כשר או אם יש תולעת באורז? את השאלות הללו, אגב, שואלים גורמים בכירים בתוך הרבנות, ולא רק הספקנים מבחוץ". 

 על מערך דירוג הכשרות שהרבנות הציעה ליצור, במטרה להגביר את אכיפת השמירה על כללי הכשרות, היא אומרת ש-"הפעם הרבנות באמת התעלתה על עצמה. היעדר סמכות? ברצינות? לרבנות יש מונופול על תעודות כשרות, אז מי בדיוק מנע מהם עד היום לשלול תעודה מעסק שפעל שלא כהלכה?".

לשיטת מנכ"לית 'השגחה פרטית', "הבעיה היא הפוכה, איום בשימוש ביכולת שלילת התעודה ככלי לסחיטת בעלי העסקים להעלות את שכר המשגיחים, וכאמצעי פסול לאסור על בעלי עסקים לבצע פעולות שלא קשורות כהוא זה לענייני כשרות (כמו שלילת תעודה למלון שהציב בשטחו עץ אשוח לכבוד אורחיו החוגגים את חג המולד)". לדבריה, "בערים רבות הרבנות לא מסתפקת בכוח העצום שיש לה, וכאחרון הבריונים - היא מוסיפה עליו פרסום מופרז ומבזה של עסקים שהוסרה מהם הכשרות ללא סיבה מוצדקת. כשדברים מתבררים והכשרות חוזרת, העסק עוד מתמודד עם השם הרע לתקופות ארוכות".

ישנם גופים שונים המעוניינים להתחרות ברבנות

בארגון 'כושרות' מסכימים כי הרפורמה הנוכחית התגלגלה כבר מספר שנים במערכת: "הצורך בשדרוג מערך הכשרות הועלה לדיון כבר לפני כעשר שנים בדו"חות מבקרי המדינה והיועצים המשפטיים לממשלה, בוועדות של משרד הדתות ובדיונים בתוך הרבנות הראשית. אולם, מסיבות שונות ההצעות והפתרונות שהועלו לא יושמו בפועל, וכיום אנו נמצאים במצב שבו מערך הכשרות הנוכחי לא מתאים למציאות הקיימת בתעשיית המזון". 

"חשוב לדעת", מדגישים בכושרות, "כי מערך הכשרות של הרבנות הראשית מפעיל למעלה מ-5,000 משגיחים שתחת ידם עומדים עשרות אלפי עסקים מסוגים שונים. הפעלת מערך בסדר גודל כזה דורשת תקציבים משמעותיים וחייבת להיות מלווה במערך ביקורת מסודר שיפעל ללא הפסקה לתיקון ולייעול כל הגורמים הפועלים, כדי להביא את המערכת לפעולה טובה ונאותה".

"הרפורמה הנוכחית מציגה ביסודה כמה מן הנושאים שנידונו כבר בעבר. חלק מהדברים כבר הוצגו על ידנו בוועדת הכלכלה של הכנסת ואף זכו להסכמה של ח"כים שאינם שומרי מצוות בהגדרתם". מסבירים בארגון ומפרטים מהם עיקרי התוכנית: 

"בבסיס הרפורמה מדובר על: א. נהלים אחידים בכל הארץ. ב. ניתוק קשרי התשלום שבין המשגיח לבין העסק המושגח. ג. הפעלת מערך כשרות אלקטרוני מקוון. פרטי הרפורמה המלאה לא התפרסמו במלואם, ובעיקר כלפי שני הסעיפים האחרונים לא ברור כיצד תתבצע הפרדת תלותו של המשגיח מן המושגח, וכיצד יופעל מערך הכשרות המקוון".

"כדאי גם להכיר בכך, שישנם גופים שונים המעוניינים להתחרות ברבנות. חשוב להבין שהפעלת מערך כשרות עבור כמה עשרות עסקים המבוסס על נתינת אמון בבעל העסק - תוך עבירה על חוק איסור הונאה בכשרות - אינה יכולה להוות אלטרנטיבה או להגדיר עצמה כייעול של מערך הכשרות הארצי".

לסיכום אומרים בארגון 'כושרות': "אנו מברכים על כל שינוי, שיפור והתקדמות של מערך הכשרות הממלכתי ברחבי הארץ, ואנו מקווים ששינויים אלו ואחרים יחזירו את האמון במערך הכשרות מתוך החזרת השקיפות והיעילות".

(צילום: פלאש 90, למצולם אין קשר לכתבה)

ההצעה לקלוט אלפי משגיחי כשרות בשירות המדינה לא ריאלית

בארגון נאמני תורה ועבודה חוששים כי הצעדים אינם מספקים את השינויים שדרשו בבג"ץ ולא יביאו לשיפור כלפי צרכני האוכל הכשר. בתגובה שהוציאו לפרסום אישור הרפורמה נכתב: "אנו מברכים על פרסום מסקנות ועדת הכשרות ועל חלק מהשינויים המוצעים, שיצאו לאחר סחבת של חודשים רבים ובלחץ בג"ץ. לצערנו, קולו של ציבור צרכני הכשרות לא נשמע, והצעדים אינם מספקים את הצורך לשינויים כפי שהגדיר זאת בג״צ ומבקר המדינה. אין כאן בשורה של ממש לציבור צרכני הכשרות בישראל; ההצעה לקלוט אלפי משגיחי כשרות בשירות המדינה לא ריאלית ומהווה זריית חול בעיני הציבור.

"חמור מכך", הדגישו נאמני תו"ע כי "הוועדה לא מוציאה מתחת ידיה פתרון כלשהו לבעיות שיוצר המונופול ולא נראה שום שינוי מבחינת תחרותיות השוק. אנו קוראים לרבנות להכליל בתוך המסקנות הצעה להפרטת מערך הכשרות, תוך הפיכת הרבנות לרגולטור, ברוח הצעת התנועה".

אילה פלק  מארגון 'השגחה פרטית' בוחרת לחזור ולהצביע על מועד פרסום מסקנות הועדה שהוקמה על ידי הרב לאו, "האדם הסביר, ובוודאי שהאדם הסביר שמקפיד על כשרות, צריך לשאול את עצמו למה הרבנות עושה קולות של התייעלות רק כשאין לה ברירה, ולמה תמיד עם שוך המהומה ואחרי פרסום המחדלים בכשרות – אנחנו מגלים שבפועל כלום לא השתנה ואף רפורמה לא יושמה".

"בסופו של דבר", היא ממשיכה, "כל עוד לרבנות אין תחרות – גם אין לה תמריץ אמיתי להתייעל. רק פירוק המונופול ופתיחת השוק לתחרות כמו אצל תאגידי הכשרות המצוינים בחו"ל - יצליחו להעלות את איכות ההשגחה ורמת השירותיות בכשרות בישראל, ולזה המתווה החדש של הרבנות אפילו לא מתייחס".

לבסוף היא עוקצת את אנשי הרבנות הראשית ואומרת כי "אם ברבנות בכל זאת יבקשו ליישם את המעט עליו הצהירו במתווה ה"חדש", הם מוזמנים לבוא להשתלמות מקצועית ב'השגחה פרטית'. אצלנו, כבר מהיום הראשון בו התחלנו לפעול המשגיחים מועסקים על-ידי הארגון ולא על-ידי העסק, יש נהלים אחידים לכל העסקים, והשקיפות לגבי הסטנדרטים שלנו מוחלטת והם נגישים לכולם באתר שלנו.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב חיים ישעיהו הדרי צילום: ישיבת הכותל

נשיא ישיבת הכותל הלך לעולמו

קרא עוד