במכתב ששלחו בימים האחרונים ראשי ארבע המכינות הקדם צבאיות הגדולות בתפוצות מייל לאלפי בוגריהם, הם מבקשים להזכיר להם שיש איסור חמור להיכנס לכל שטח הר הבית, עד ביאת המשיח. הרבנים מציינים ש"כך פסקו הרב קוק והרב צבי יהודה זצ"ל, כך הכריעו גדולי הפוסקים, וכך הכריעה הרבנות הראשית לישראל לדורותיה".
על המכתב חתומים הרב אלי סדן – ראש מכינת 'בני דוד' בעלי, הרב משה הגר – ראש המכינה ביתיר, הרב רפי פרץ והרב חיים ברוך – ראשי מכינת "עוצם" שבישוב נווה, והרב יעקב פייגנבוים והרב בן ציון המאירי – ראשי מכינת קשת (בעבר ובהווה).
"אנו, ראשי מכינות קדם צבאיות, באים בזה לעורר ולהזכיר לתלמידינו ובוגרינו כי ישנו איסור חמור להיכנס לכל שטח הר הבית בזמן הזה, מפני שאין לנו מסורת ברורה בדבר מיקום המקדש והעזרות. כך פסקו מרן הרב קוק והרב צבי יהודה זצ"ל, כך הכריעו גדולי הפוסקים וכך הכריעה הרבנות הראשית לישראל לדורותיה", כתבו הרבנים.
"כמי שמאמינים בקץ המגולה ובתהליך שיבת ציון וכמי שמכירים בצורך החשוב לפעול עם א-ל בקידום תהליך הגאולה, מקובלים אנו מרבותינו שאת השייכות למקום המקדש קונים דווקא על ידי יחס של יראה ורוממות ולא על ידי 'כיבוש' ברגליים ופריצת גבולות חלילה", הוסיפו.
עוד ציינו הרבנים את פסק הרבות הראשית לדורותיה, האוסר כניסה לכל שטח ההר: "מקובלים אנו עוד, שענייני הלכה הנוגעים לכלל האומה צריכים להיות מוכרעים אך ורק על פי הרבנות הראשית לישראל, שהיא הפוסקת הבלעדית בענייני כלל ישראל. וזו לשון החלטת הרבנות הראשית לישראל: 'אסור לכל אדם להיכנס לשטח הר הבית כיוון שלא נתבררו הגבולות של השטח המקודש ואין לנו טהרה בימינו, והוא מהאיסורים החמורים הקיים עד ביאת משיח צדקנו' [החלטה משנת תשמ"ו בראשות הרב שפירא והרב אליהו זצ"ל].
"הצטרפו להחלטה זו כל הרבנים הראשיים עד ימינו אלה והוסיפו: 'לנוכח ההזנחה בימינו הננו לחזור ולהזהיר ששום דבר לא השתנה והאיסור החמור במקומו עומד בכל שטח הר הבית'. מובן שפגיעה בסמכות הרבנות בעניין חמור זה עלולה להוביל, חלילה, לפגיעה בסמכותה גם בעניינים חשובים אחרים, ואחריתה מי ישורנו.
"לכן, באנו בזאת להחזיק בשיפולי גלימתם של גדולי ישראל ולעורר מחדש על האיסור החמור הזה, שלצערנו נפרץ לאחרונה", כתבו
הרבנים הוסיפו שהשמירה מלהיכנס להר הבית לא מרחיקה אותנו מבית המקדש, אלא אדרבה מקרבת אותנו לבניינו: "נוסיף ונדגיש, שדווקא הערצתנו למקום קדוש זה, כמרכז הופעת הקדושה בעולמנו, היא המביאה אותנו להתייחס אליו ביראת כבוד ובשמירת מרחק והיא שתביא בסופו של דבר לבניינו השלם, וכדברי מרן הרב קוק זצ"ל כי 'דוקא על ידי הריחוק ייכנס הגודל והמורא בלב'. ודווקא 'על ידי מה שאנו נזהרים מלהתקרב בהיותנו טמאים אל המקום הקדוש הרי אנו מקיימים מצוות מורא מקדש, והוא יותר יקר מהיראה הבאה דרך קירוב בעת שאין אנו מוכשרים לה' [משפט כהן סימן צ"ו]".
הרבנים חותמים את מכתבם בתפילה לבניין המקדש במהרה: "ובזכות מצוות מורא מקדש יאיר לנו ה' בקרוב באור של גאולה שלמה וייבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נעלה ונראה ונשתחווה ונזכה לעובדו ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות".