המפקחת על רישום המקרקעין בנתניה פסקה לאחרונה בעתירה שהגישו שני דיירים בעיר והורתה לנציגות הבית המשותף לעצור את התפילות עד לקבלת הסכמתם של רוב בעלי הדירות.
מאז שנת 2013 פועל באולם הכניסה בבניין בנתניה, בית כנסת המופעל על ידי עמותת "הקהילה האשכנזית של דרום נתניה" . תושבי הבניין והבניינים הסמוכים מגיעים אליו ומתפללים בו במשך כל ימי החול ובשבתות. על פי פסק הדין בשבתות חורפיות, לאחר התפילה, עוברים המתפללים לחדר הכושר בבניין ועורכים שם קידוש המלווה בכיבוד.
שני דיירים מהקומה ה-17, שלא היו אהבו את הסידור, עתרו לפני כשנתיים למפקחת על רישום המקרקעין בעיר בבקשה לאסור על נציגות הבית להפעיל את הבית כנסת ולערוך את הקידוש בחדר הכושר. לטענתם, הוועד השתלט על אולם הדיירים והשכיר אותו לעמותה ומאחר שמדובר ברכוש משותף נדרשת הסכמת כל בעלי הדירות לשימוש זה.
אנשי נציגות הבניין טענו להגנתם שהתובעים הם "אנשי ריב ומדון" שניהלו מהלכים שונים נגד בעלי הדירות בבניין וכן בבתים אחרים בהם התגוררו בעבר. לטענתם, האולם המשמש כיום את בית הכנסת מהווה רכוש משותף והשימוש בו נעשה על דעת רוב בעלי הדירות בבית שנתנו את הסכמתם לכך באסיפה הכללית. לדבריהם, בית הכנסת משמש בעיקר את בעלי הדירות ולעיתים את אורחיהם ושכנים מבניינים סמוכים ומדובר בשימוש זמני עד להקמת בית כנסת בקרבת מקום. הנתבעים הדגישו שדמי השכירות משולמים ישירות לקופת נציגות הבית לטובת כלל בעלי הדירות.
המפקחת על רישום המקרקעין בנתניה אסתי שחל דחתה את טענת התובעים שהשימוש באולם לצרכי בית כנסת מחייב את הסכמת כל בעלי הדירות. היא הסבירה שמחומר הראיות עולה שהאולם אינו משמש רק את העמותה ובזמנים שאין תפילות המקום משמש לצרכים אחרים כמו הרצאות, לימוד תורה ואירועים פרטיים. השופטת ציינה שהיא ביקרה במקום וראתה שציוד בית הכנסת אינו מקובע וניתן להזזה בקלות. למרות זאת, ציינה כי לא קיבלה הוכחה שאכן רוב הדיירים מסכימים לתפילות בשטח המשותף ולכן קבעה כי יופסקו עד אשר תהיה החלטה ברורה בעניין של דיירי הבית.
המפקחת הוסיפה כי להבדיל מאולם הדיירים שמיועד לשימושים רב תכליתיים, חדר הכושר בבניין מיועד אך ורק לפעילות ספורטיבית ולכן אסור לוועד להשתמש במקום לצורך עריכת קידוש.