עתירה לבג"ץ: בטלו את מונופול הרבנות הראשית בנושאי כשרות

בהתאחדות המלונות, הצטרפו לעתירה לבית המשפט, בטענה שהנחיות הכשרות של הרבנות שרירותיות ולא תמיד עולות בקנה אחד עם ההלכה. הרבנות הראשית: "העותרים הם גורם בעל אינטרס עסקי"

חדשות כיפה משה ויסטוך 15/02/17 10:09 יט בשבט התשעז

עתירה לבג"ץ: בטלו את מונופול הרבנות הראשית בנושאי כשרות
shutterstock, צילום: shutterstock

התאחדות המלונות, אגוד המסעדות ותנועת נאמני תורה ועבודה, פנו אתמול (ג') לבג"ץ וביקשו להימנות כ'ידידות בית המשפט' בעתירה כנגד הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת והמועצה הדתית ירושלים. זאת בטענה שהמצב הנוכחי מהווה מונופול שמזיק לכל הנוגעים בדבר ובראשם בציבור הלקוחות.

השלושה מצטרפים לעתירה קיימת שהגישו שני בעלי מסעדות בירושלים, בדרישה לאפשר לגופים נוספים, מלבד הרבנות, להעניק כשרות.

לטענת העותרים רבים מבתי המלון והמסעדות מעוניינים בתעודת כשרות, אך לטענתם התנהלותה של הרבנות בנושא, רק מרחיקה בעלי עסקים שאינם מעוניינים לקחת חלק בהליך המוסרבל ואינם רוצים שיציבו להם כל מיני תנאים שלעתים, כך הם טוענים, אין להם כל קשר לנושא כשרותי קלאסי.

לדבריהם, הבלעדיות שיש לרבנות הראשית בנושא הכשרות היא "מונופול רע. רע למסורת, רע לכשרות, ורע לציבור, שמצביע ברגליו ומבכר לנפוש בחו"ל במקומות לא כשרים. יש צורך בשינוי מהותי וברפורמה יסודית שתקודם ותנוהל באופן מיידי".

(צילום: יחצ מלון יערים)

אחד הקשיים המרכזיים המוזכר בפנייה הוא עניין אי הסדרים והשחיתות בו לוקה מונופול הרבנות, בין אם מדובר בדרישות להעסקת משגיחים מסוימים, בקשיים בסיום העסקת משגיחים שאינם מתאימים לתפקידם, בחיוב מלונות לעבוד עם משגיחים המקורבים לממונים במועצה הדתית, בדרישה להקצות חדרי אירוח בפנסיון מלא למשגיחים ולבני משפחותיהם בסופי שבוע ובחגים וכיו"ב.

בנוסף לכך נכתב כי הרבנות הראשית פועלת על פי נהלים מחמירים, שלטענת העותרים אינה עולה בקנה אחד עם דרישות ההלכה. למשל, כך נטען, הרבנות אוסרת על הגשת תותים, תאנים ודבלים, מתירה להגיש פטריות רק מתוצרת מסויימת, מאשרת לרכוש עלי מאכל כדוגת חסה ופטרוזילה רק מחברה ספציפית ובחלק מבתי המלון היא אף אסרה להגיש ביצים.

עקרון אחר, שמוזכר בפנייה לבית המשפט, הוא ערבוב דרישות "אווירה" שאינן קשורות לדיני כשרות, שבהן נאלצים בתי המלון לעמוד כדי לשמור על תעודות הכשרות. בין הדוגמאות המוזכרות: איסור הגשת אוכל חלבי בחדרי האוכל, או בשטחים ציבוריים, אלא אם כן חלפו משעת סיום הארוחה הבשרית 6 שעות; חיוב סגירת חדרי כביסה וגיהוץ יהיו סגורים בשבתות וחגי ישראל, או איסור הצבת עצי אשוח בלובי מלונות במהלך חג המולד, אף כשמדובר בבתי מלון המארחים אורחים נוצרים.

עוד נטען בפנייה לבית המשפט כי שיקולים של אינטרסים כלכליים, עומדים מאחורי חלק מההנחיות, וכי אלו משתנים מרבנות מקומית אחת לאחרת. לדבריהם, הכללים הנוקשים מובילים לעלויות גבוהות שפוגעות הן בבעלי העסקים והן בלקוחותיהם. יש לציין שהעתירה הוגשה יחד עם תנועת נאמני תורה ועבודה, לה נרשמו בעבר עימותים רבים עם הרבנות בפקט והמשרד לשירות דת בכלל.

לדברי מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר: "רוב בתי המלון חפצים להגיש לאורחיהם מזון כשר לפי ההלכה, והם מבינים את הצורך בהשגחה על אופן הכנתו. אלא שהדרך השרירותית שבה כופה מערך הכשרות של הרבנות את נהליו והוראותיו מרחיק רבים מן הכשרות. מדובר בסטנדרט מחמיר, שלא כמתחייב על פי ההלכה, בין אם באמצעות נהלי הרבנות הראשית, ובין אם באמצעות הוראות שרירותיות של משגיחי הכשרות".

יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה ד"ר חנן מנדל אומר כי "הביקורת שהטיח השופט רובינשטיין במערך הכשרות, על כשליו ובעיותיו, מהווה רוח גבית ליוזמתנו לתקן את מערך הכשרות ולשפר את איכות ההשגחה על הכשרות בישראל. עם זאת, אנו סבורים כי הונאת הכשרות האמתית מתרחשת במערך הכשרות הנוכחי, ולא על ידי הגופים הפרטיים. על כן החלטנו להצטרף לדיון הנוסף בבג"ץ הכשרות ולהשמיע את קולם של צרכני הכשרות, הקהל השבוי, שאין זה ראוי שניתן לו להמתין שנתיים לתיקון הכשלים הרבים במערך הכשרות כפי שמציע היועמ״ש ד״ר אביחי מנדלבליט בעמדתו החדשה".

(צילום: דובר הרב לאו)

מהרבנות נמסר בתגובה: "נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית הם נהלים מקצועיים המשלבים עמדה הלכתית ברורה בנוגע למותר והאסור מחד, ומאידך עמדה מקצועית ביחס לאופן קיום ההלכות בבתי האוכל השונים העומדים תחת פיקוח כשרותי. קביעת האסור והמותר בנהלים נעשתה לאחר בחינה מדוקדקת של אפשרויות קיום ההלכה בבתי העסק, כשטובת הכשרות עומדת לנגד עיני חברי מועצת הרבנות שקובעים את הנהלים. נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית מעולם לא קבעו, ואף אוסרים להתנות כשרות בבית עסק בדרישה לרכישת מוצרים מיצרן ספציפי או כשרות ספציפית. נוהלי הכשרות של הרבנות קובעים כי בערב שבת יוקצה חדר אורחים הולם למשגיח. ככל שישנם מקרים ספציפיים שבהם משגיח מתנה את נוכחותו בתנאים מעבר לנוהלי הכשרות של הרבנות הראשית, הרבנות תמצה את הדין עם המשגיח".

לטענת הרבנות, "התאחדות המלונות היא גורם בעל אינטרס עסקי מסחרי המונע ממטרות המנוגדות לאינטרס הכשרותי, ואילו הרבנות הראשית לישראל - בראש מעייניה טובת הכשרות והצרכן שומר הכשרות. הטענות העולות מוכיחות כי מנהלי בתי המלון, שכבודם במקומם מונח, מבינים טוב יותר בניהול בתי המלון ולא בכשרות המזון".

"הטענות בדבר עלויות מיותרות הגורמות ליוקר המחיה לא הוכחו. ככל שהטענה כי הציבור מעדיף נופש בחו"ל על פני נופש בישראל ראוי שתיבדק מזוויות אחרות. הרבנות מחויבת לטובת הציבור שומר ודורש הכשרות ותמשיך לפעול ללא מורא וללא משוא פנים להבטיח את כשרות המזון לצרכן שומר הכשרות.

"עם זאת, הקים הרב ראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרה"ג, הרב דוד לאו, ועדה שמטרתה לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות בישראל, ולהציע דרכים לשפר ולייעל את ההסדרים הקיימים במערך זה. מיום הקמת הוועדה, יושבת הוועדה על המדוכה וקיימה מספר רב של ישיבות במהלכן נפגשה עם גורמים שונים מהמגזר העסקי ואחרים, הרלוונטיים לתחום הכשרות, על מנת לשמוע את עמדתם בסוגיה זו לרבות נציגי התאחדות המלונות. הוועדה צפויה לסיים את עבודתה בשבועות הקרובים ולגבש את המלצותיה".