אחד הנושאים שלא מרבים לדבר עליהם בציבור הכללי ובפרט בציונות הדתית, הוא נושא מחלות הנפש בדגש על נטיות אובדניות וניסיונות התאבדות. השבוע נערכו שני כנסים בנושא מטעם שני ארגוני רבנים, שבהם ניסו לשפוך מעט אור על דבר שבעבר אף אחד כמעט לא רצה להתעסק בו למרות שהוא נמצא בסביבת כולם.
"מעשה אובדני הוא לא בהכרח ניסיון התאבדות, הוא למשל להתפלל בלילה שלא אקום בבוקר, ואיך אני יכולה להגיד מודה אני ככה!?", כך תיאר אחד המשתתפים בכנס 'בית הלל' בנושא מחלות נפש בפאנל מיוחד שעסק בנטיות אובדניות.
לדבריו צריך לדעת להבחין בין הקושי להתמודד עם מחלה פיזית לעומת נפשית, "למחלה רגילה יש תג מחיר ואפשר להתמודד עם זה, אבל רגש קשה לאמוד. אנו לא מספיק לוקחים רגש נפשי לתוך המשוואה כי הפחד הוא שכל אחד חווה סוג של דיכאון, אז כולם יקלו על עצמם ויוותרו לעצמם במקומות שההלכה לא נראית להם".
דובר נוסף, שמתמודד עם מחלה נפשית הדגיש כי יש לשים לב למצבם העדין והמיוחד של פגועי הנפש וכדוגמא הוא נתן את נושא התפילות בראש השנה. "אנשים מגיעים לראש השנה עם ספר סליחות עבה ואז הם צריכים להגיד על עצמם כמה הם לא טובים, 'אשמנו בגדנו' וכדומה. לנו, האנשים שמתמודדים עם זה ביומיום, הפגיעה האישית מהתוכן היא קשה. המקום הזה הוא מקום שצריך לתת לו התייחסות בעולם הדתי. המקום הזה של האשמה בתהליך התשובה הוא מקום שדורש שיח הלכתי. שינוי נוסח התפילה זה דבר מורכב, אבל אולי נתינת אינטרפרטציה חדשה של 'על מה אני אמור לחשוב"
במושב המיוחד שוחחו אנשים שמשמשים כמטפלים ולצדם אנשים עם מחלות נפשיות על המתח הדתי שנוצר לפגועי נפש דתיים, "גם כשצועקים על אלוקים שהוא נטש אותי - הוא עדיין אלוקים, אני עדיין מכיר בו. זה מתח מובנה".
הכנס של ארגון בית הללצילום: בית הלל
ביחס להתערות בקהילה וביחס הציבור אליהם, אמרו הנוכחים כי "אם זה היה שבר ברגל כולם היו יודעים, ולכן קהילות צריכות להתייחס לזה ככל מחלה. הקהילה צריכה להיות קשובה ולהבין מה המשפחה רוצה ומה מתאים לה, אולי לא מתאים לה יחס בכלל. אנו צריכים לראות איך נוכל להיות שם בשביל המשפחה ולא רק בשביל המתמודד שצריך מענה טיפולי".
לדבריהם, "יש כל הזמן מתח בין צרכי החברה והיחיד, וכאן יש גם את נושא הבושה של המתמודד, של המשפחה ושל החברה, ונוצרת מציאות שפוחדים לגעת אחד בשני וכל אחד נשאר עם עצמו."
הרב אבי קנאי, פסיכולוג קליני, חבר הארגון שהנחה את השולחן העגול הסגור, אמר כי "במהלך הדיון עלתה קריאה מן המתמודדים לרגישות מצד פוסקי הלכה ורבנים להבין את המצב הנפשי האישי של המתמודד, ולאור זה להציע פתרונות הלכתיים במידת הצורך ובאחריות. המסמך ההלכתי שהוציאו רבני בית הלל בשנה שעברה מהווה התחלה עבור המתמודדים, המבקשים שהעקרונות יופנמו בשטח על ידי הרבנים והמטפלים, ויבואו לידי ביטוי מעשי בפסיקותיהם. בנוסף עלתה בקשה מהמשתתפים לעורר מודעות ליחס נכון ומכיל של המתמודדים בקהילה, ולהדריך את הקהילות כיצד לתמוך ולסייע".
על פי נתוני משרד הבריאות 382 ישראלים התאבדו בשנת 2014. עם זאת, בשנת 2016 למעלה מ-6000 בני אדם הגיעו לחדרי מיון בבתי החולים עקב ניסיונות התאבדות. לפי הנתונים קרוב ל-60% מהמנסים לשים קץ לחייהם היו נשים, וממחקר שנעשה במוסד האקדמי רופין עלה כי 20% מבני הנוער בישראל חשבו על אובדנות במהלך חייהם.
המשתתפים לומדים כיצד למנוע אובדנותצילום: מרכז רבני ברקאי
ארגון נוסף ששם השבוע דגש על אובדנות בקהילה והדרכים למנוע אותה, הוא מרכז רבני ברקאי בראשות הרב שלמה סובול והרב דוד פיין. בכנס "ובחרת בחיים" שמעו 120 רבני קהילות מרחבי הארץ סקירה מקיפה על תופעת האובדנות, לצד הקניית כלים מעשיים להיאבק בה.
בכנס הועברו הרצאות בנושא מפי מיטב המרצים ואנשי המקצוע בתחום האובדנות ובנוסף אליהם גם הורים לילדים ששמו קץ לחייהם. אחת מהם היא דבי צפתי, שבתה ליאור התאבדה לפני 7 שנים ומאז היא פועלת בנושא במסגרת עמות 'בשביל החיים', "אני מרגישה שזהו אבן דרך משמעותית במניעת התאבדויות ובסיוע למשפחות שחוו שכול אובדני במשפחה. למדנו יחד שזיהוי סימנים למצוקה ותגובה רגישה אליהם יאפשרו לנו להציל חיים. זו זכות להיות חלק מתהליך הכרחי שבו היבט רחב ומדויק יותר של משמעות פיקוח נפש נלמד ובעז"ה במידת הצורך, אף ייושם. מי יתן ולא נזדקק ומי יתן שנדע ונסייע בשעת אמת".
מנהלת היחידה למניעת אובדנות של משרד הבריאות, עו"ד שושי איזנברג הרץ, אמרה לנוכחים כי " 120 שליחי ציבור, מנהיגים בעלי אחריות והשגחה על קהילות גדולות ושוקקות, התכנסו למפגש אמיץ לדון במה שעד לפני כמה שנים היה מוחרם ונקבר מחוץ לגדר".
הרב שלמה סובול והרב דוד פיין מייסדי מרכז רבני ברקאי, התייחסו לדבר הכנס ואמרו כי זה "מרגש היה לראות את מאות הרבנים שבאו לכנס החשוב הזה והקדישו מזמנם למען הקהילה שהם עומדים בראשה. אנו קוראים לכל רבני הקהילות בארץ ובעולם, להילחם יחד איתנו בתופעה שהינה רחבה מאוד".
לדבריהם, "יותר פתיחות, יותר תשומת לב והתעניינות עשויים למנוע את המקרה הבא. בחזוננו אנו מייחלים כי בעזרת הכלים והידע שניתנו לרבנים בכנס, ינצלו נפשות המדוכאים הלוקים בנטיות אובדניות. עם הרבה מאד השתדלות ומאמץ, אנו מקווים כי בשנה הבאה לא נמצא עניין בכנס מהסוג הזה והנפשות הרבות ימצאו מרפא במהרה".