"מי לא מכיר את מכון צומת? מי לא עשה שימוש בכרכי תחומין?"

ח"כ מועלם רפאלי ספדה לרב רוזן: "היה חד וברור ביחס לתפקידה של הציונות הדתית במדינת ישראל". השר לשעבר יעלון: "רב ומהנדס. קירב לבבות גם בגיור. זכר צדיק לברכה". הרב שרלו: "מפורצי הדרך בנושאי הלכה מדינה ומודרנה"

חדשות כיפה משה ויסטוך 02/11/17 09:41 יג בחשון התשעח

"מי לא מכיר את מכון צומת? מי לא עשה שימוש בכרכי תחומין?"
מועלם ובנט בסיור עם הרב רוזן, צילום: הבית היהודי

במערכת הפוליטית והציבורית ספדו הבוקר (ה') לרב ישראל רוזן הלך הלילה לעולמו בגיל 76.

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם רפאלי, אמרה כי "הרב ישראל רוזן מסמל בשבילי את השילוב המושלם של תורת חיים. בכל אשר פנה היה מלא חיים ומלא תורה".

לדבריה, אין מי שלא מכיר את המפעלים שהקים, "מי לא מכיר את מכון צומת? דתיים וחילוניים כאחד נעזרו בשילובים המופלאים של טכנולוגיה והלכה שיצאו תחת ידי המכון שהקים הרב רוזן. מי לא קנה, קיבל, השאיל ונעזר באחד מכרכי "תחומין" להבנת כל נושא בחיינו, להכנת שיעור או להרחבה והעמקת ידע. מי מאיתנו לא קרא את דבריו הנכוחים על סוגיות ציבוריות בדף האחורי של  "שבת בשבתו" וידע שהוא חייב לעסוק בנושאים שהעלה הרב רוזן לדיון".

מועלם התייחס גם להיכרותה האישית עם הרב שהתחזקה לדבריה בשנים האחרונות, "תמיד הכרתי אותו מרחוק ולפני חמש שנים בפריימריז הראשונים של הבית היהודי התקרבתי אליו והקפדתי להתייעץ ולשמוע את עמדותיו בנושאים רבים ומגוונים שנדרשתי אליהם כשליחת ציבור. הרב רוזן תמיד היה חד וברור ביחס לתפקידה של הציונות הדתית במדינת ישראל ולתפקידנו כחברי כנסת, הוא מעולם לא עשה לנו הנחות כשדרש שנשמיע את קולנו בנושאים שעל סדר היום".

עוד היא אמרה: "זכיתי ולבקשתו של הרב רוזן  כתבתי במשך שנתיים טור בעלון 'שבת בשבתו'. כתבתי על נושאים כלליים ופרטיים והכי זכור לי המאמר שעסק במיגור הזנות ובהצעת החוק להפללת לקוחות זנות. הרב רוזן תמך בי מהיום הראשון שהחלטתי שהנושא הזה בנפשי ובנפשה של הציונות הדתית והמקום הראשון שאיפשר לי לפרסם מאמר בנושא היה העלון שבת בשבתו . אני זוכרת את העדינות שבה עברנו יחד על המאמר המקורי שלי ולבקשת הרב עידנו ביחד את המילים כי זה בכל זאת עלון שבת בבית כנסת אבל כמו שהרב רוזן אמר לי "נעדן את המילים מבלי לוותר על כאבי הבטן שאנשים יקבלו כשיקראו את המאמר ויבינו שזה גם עניינם ועניינה של הציונות הדתית . חובה על כולנו להמשיך את דרכו של הרב רוזן -  דרך של תורה וחיים , של דאגה עמוקה בשאלות הגיור והשבת ובעיקר ברור עמוק ומתמשך של תפקידנו כשליחי ציבור".

מועלם, הרב רוזן וסמוטריץ

מועלם, הרב רוזן וסמוטריץצילום: הבית היהודי

חברה למפלגה ח"כ מוטי יוגב ציין כי "הרב ישראל רוזן זצ״ל, חיבר תורה ומדינה, חכמה ודרך ארץ. נושא דגל הציונות הדתית בגאון. אנו מלאי צער גדול על לכתו של תלמיד חכם, פורץ דרך, מציב תחומין, מסייע רבות לגרים, מקים מכון ׳צומת׳ ומביע עמדות ברורות במאות מאמרים בעשרות תחומים, להגדיל תורה ולהאדירה ולקיימה כהלכתה במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. ספריך, מאמריך, הגרים הרבים שגיירת, החידושים והפתרונות ההלכתיים, יהיו כולם נר זיכרון תמיד, יהי זכרך ברוך".

במפלגת האיחוד הלאומי ספדו גם הם על לכתו של ראש מכון 'צומת' ואמרו: "הרב רוזן בדמותו ופועלו פורץ דרך צפה למרחוק וידע לחבר את מאפייניהם המתפתחים של המציאות הישראלית  לחזון הנביאים  ולהכיל את התפתחות הטכנולוגיה והעולם המודרני  לד' אמותיה של הלכה".

שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון צייץ בחשבון הטוויטר על מותו של הרב: "הרב ישראל רוזן - רב ומהנדס שחיפש ומצא פתרונות הלכתיים לאתגר קיום המצוות לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית, וקירב לבבות גם בגיור. זכר צדיק לברכה".

הרב רוזן במכון צומת

הרב רוזן במכון צומתצילום: פלאש 90. גרשון אלינסטון

ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, הרב יובל שרלו, אמר כי "הלילה נפטר הרב ישראל רוזן זצ"ל, מפורצי הדרך בנושאי הלכה מדינה ומודרנה, חבר מועצת הרבנים של צהר, וידיד אמת של רבניה. הרב ישראל התמודד באומץ וביצירתיות עם האתגרים הגדולים של מפגש ההלכה עם העולם המודרני, ועם הקמתה של המדינה".

לדבריו, "הוא עשה זאת בשלושה מישורים: מישור אחד הוא מישור יצירת במת דיון, לימוד, עיסוק וכדו', וזאת בעיקר בייסוד ההוצאה לאור של "תחומין", והוצאה לאור מחודשת של כרכי "התורה והמדינה", וספרות רבה ונרחבה בנושאים אלה. מאמרים רבים שפורסמו בכרכים אלה היוו יסוד מכונן גם לדרכה של צהר, והשפעתם באה לידי ביטוי גם בכתב העת של צהר.

 מישור שני הוא הקמת מכון צמת  שהציע את אחת הדרכים להתמודד עם אתגרי מפגשה של ההלכה עם המציאות המודרנית ועם קיומה של המדינה. דרך זו, שהוא היה מזוהה עימה, היא השימוש באמצעים "הלכטכניים", המבוססים על יסודות הלכתיים של הורדת רמת האיסור (בעיקר על ידי שימוש במנגנון גרמא), ומכאן לעמדה ההלכתית שבשעות דחק, בצורך מרובה, בענייני ציבור וכדו' הדבר מותר. באופן מיוחד ניתן לציין את החשיבות המרובה של דרכים אלה לא רק כהצעה לפיתרון נושאי דת ומדינה, כי אם במקומות בהם מדובר על הנגשה, ריכוך כאב והתייחסות למצוקות אנושיות שיש ביד ההלכה לפתור. בהקמת מכון צמת הוא פעל גם באומץ לב הלכתי, ובפגישתו האחרונה עם 'צהר לאתיקה' בנושאי התמודדות הלכתית עם מצוקות העוורים אף ביאר את עמדתו הייחודית והעצמאית. 

"מישור שלישי הוא פעולותיו הציבוריות המרובות, שבינן ניתן לציין את אחת הבולטות, והיא היותו אחד ממקימי בתי הדין לגיור, שהתמודדו באופן מיוחד עם אתגר שיבת עם ישראל לארצו. כאמור, חלק מפעולותיו המבורכות הייתה שותפות פעילה במועצת רבני צהר. יהי זכרו ברוך, ויהיו משנתו ופעולותיו יד ושם לזכרונו, ובעיקר – מתמידים את פעולותיו המרובות. תנחומים למשפחתו, ושותפות עמוקה בכאבם הגדול".

ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, אמר: "הרב רוזן זצ"ל מקים ומייסד מכון צומ"ת מעמודי התווך של גוש עציון. הקדיש את כל חייו לחיבור עמוק בין התורה למדינה. בשניהם היה פורץ דרך והתגייס לכל משימה לאומית. לגוש עציון ולמדינת ישראל יחסרו יצירתיות, תחושת השליחות ואהבת הגר של האיש המיוחד הזה. חבל על דאבדין ולא משתכחין".