בעוד מוסדות החינוך הדתי לאומי התהדרו בתקופה האחרונה בכך שהם מככבים ברשמית בתי הספר המצטיינים, מחקר חדש שערכו בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', מראה שבוגרי החינוך החילוני מרוויחים קרוב ל-20% יותר מבוגרי ובוגרות החינוך הממלכתי דתי.
מהמחקר, אותו ערך אריאל פינקלשטיין, ניתן לראות כי גברים דתיים בגילאי 41-26 מרוויחים משכורת חודשית ממוצעת של 11,148 שקלים, בעוד הלא דתיים עומדים על 13,423 שקלים בכל חודש, פער שעומד על 20.4%.
בגזרת הנשים הפער קטן יותר, אך עדיין מצביע על 13.5%. נשים בוגרות החינוך הממלכתי מרוויחות בממוצע 8,808 שקלים בחודש ואילו הדתיות 7,759 ש"ח. עם זאת, לטענת פינקלשטיין "רוב הפער בשכר בין הנשים נובע מכך שהיקף שעות העבודה של נשים בחברה הדתית-לאומית נמוך יותר". לעומתן אצל הגברים, "ההבדל בהיקף שעות העבודה פחות משמעותי, ומבטא רק חלק קטן מפער השכר".
לדברי פינקלשטיין הבדלי השכר בין הגברים הדתיים לחילוניים נעוץ בעיקר במקצועות ובענפים בהם הם בוחרים לעבוד. אז איפה הדתיים עובדים? בעיקר בשלושה ענפים מרכזיים.
19.3% מבוגרי החמ"ד עובדים בתחום החינוך, זאת לעומת 9% מקרב בוגרי החינוך הממלכתי. 10.5% מהדתיים השתלבו במנהל הציבורי לעומת 7.2% ממקביליהם החילוניים. הענף המרכזי השלישי שדתיים רבים בחרו בו הוא ענף הבריאות, הרווחה והסעד בו עובדים 9.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, לעומת 6.5% מבוגרי החינוך הממלכתי.
פינקלשטיין מוצא קשר בין שלושת התחומים הנ"ל ואומר כי בשלושתם מרוכזת עבודה עבור הציבור וככל הנראה "רבים מאלו שבוחרים לעבוד בהם עושים זאת משיקולים של שליחות ואידיאליזם" לתפיסתו, "השיעור הגבוה של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתחומים אלו תואם ככל הנראה לתפיסות הערכיות של החינוך הממלכתי-דתי ושל החברה הדתית-לאומית".
גם בקרב הנשים ענפי החינוך, הבריאות, הסעד והרווחה תופסים מקום נרחב. כ-40% מקרב בוגרות החמ"ד השתלבו בתחומים האלה כש-25.6% עוסקות בחינוך ו-14.2% בבריאות, הרווחה והסעד.
מורה בכיתהצילום: shutterstock
לצד התחומים המבוקשים, נבדקו גם באילו מקצועות הציבור הדתי לאומי השתלב פחות ביחס למגזר הכללי. הפער הגדול ביותר הוא בענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים בו עובדים 4.9% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, לעומת 8% מבוגרי החינוך הממלכתי. בתחומי המידע והתקשורת עובדים 6.2% מבוגרי החמ"ד לעומת 11% מבוגרי החינוך החילוני. ואילו בעולם הפיננסים, הביטוח והנדל"ן בחרו לעבוד 5.4% מהדתיים לעומת 6.9% מהחילוניים.
עוד עלה מהמחקר כי פערים גדולים נוספים נרשמו בענפי שירותי האירוח והאוכל, האמנות, הבידור והפנאי, וכן בענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי.
בתנועת נאמני תורה ועבודה מבקשים להתמקד בצדדים החיוביים של המחקר ומנכ"ל התנועה שמואל שטח אומר כי "עשייה ציבורית היא חשובה ביותר ונתוני שכר אינם מצביעים על מידת תרומתו של האדם לעולם".
לדבריו, "הליכה לתחום החינוך והעשייה הציבורית הינה דבר מבורך. מחובתנו לוודא שהדבר מגיע ממקום של מצויינות ולא ממקום של חוסר ברירה ובינוניות. חשוב לציין כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית ברמת ההישגים בחינוך הדתי וישנו צמצום פער להישגי החינוך הכללי".
עוד הוא אומר כי "צמצום הפערים מלמד אותנו כי ניתן לשלב היטב בין תורה ומדע וכי מצויינות בחול ובקודש באות יחדיו" טוען שטח. תנועת נאמני תורה ועבודה היתה הגורם שהעלה את הסוגיה על סדר יומה של החברה הדתית משך מספר שנים.