מח"ט גולני, שלומי בינדר, התייחס לראשונה לסערת סרטון הצלף בעזה וטען בראיון שהתפרסם היום (שישי) בידיעות אחרונות כי אירוע הירי עצמו היה תקין. צילום הסרטון וקולות השמחה שנשמעו על רקע הפגיע במחבל שניסה להתקרב לגדר כבר קיבלו התייחסות שונה.
"צריך להפריד בין שני דברים", אמר בינדר על האירוע שבו היו מעורבים חיילי חטיבתו, "בין הצליפה, שנעשתה בצורה סופר מקצועית וסופר ערכית, לבין הדיבור שנשמע ברקע, שהוא שיח לא ראוי שאנחנו מגנים".
לדבריו, "על פי התחקיר, אירוע הצליפה היה תקין אפילו עד רמת הפגיעה במפר הסדר. אחרי שכל ההוראות התקבלו לפי כל הנהלים, ואפשר לשמוע בסרטון באיזה שיקול דעת מדובר – הצלף לא יורה כי יש תלתלית שיכולה להסיט את הקליע ולפגוע במישהו אחר, ואחר כך עוצרים כי יש ילד – בסוף גם הירייה עצמה היא בדיוק לפי הפקודה. ההנחיה במקרה כזה היא לירות לרגליים, לחלק התחתון שלהן. הוא נפגע בדיוק מעל הקרסול".
האירוע התקיים לפני מספר חודשים. הפגנות מהתקופה האחרונה בעזהצילום: דובר צה"ל
מח"ט גולני המשיך לתאר את המקרה שאירע בחודש דצמבר האחרון, אשר תועד על ידי חיילים שלא השתייכו לאותו כוח, והעביר ביקורת חריפה על מהירות התגובה השיפוטית לאירוע. "היה מרחק של מאה מטרים ויותר בין עמדת הצילום לבין נקודת הירי", סיפר, "אבל מרגע שהסרטון הזה יצא החוצה, חוסר הסבלנות היה מדהים.
"תמתינו רגע, תבינו מה קרה. אני מבין שדעת הקהל בישראל ובעולם היא זירת פעולה נוספת שאני כמח"ט מחויב לה. כשקורה אירוע כזה, מזיזים לו"ז אחר הצידה ועוסקים בזה. עושים תחקיר שקוף, פתוח וכן, ומוציאים את האמת כמה שיותר מהר. אבל אסור שאיכות התחקיר תיפגע בגלל לחץ חיצוני. אסור שהתחקיר ייפגע כדי שנוכל לצייץ תגובה במהירות. זה מקום לא טוב".
הקצין הבכיר זעם על אפשרות ההשוואה בין מקרה זה לפרשת אלאור אזריה, "אני לא יכול לשמוע על המקרה הזה ועל אלאור אזריה באותו משפט. במקרה הזה אין סוגיה ערכית שקשורה לירי הצלף. נקודה. זה צורם לי באוזניים לשמוע שבכלל מזכירים את זה יחד. אחרי שתיחקרתי לעומק את האירוע אני יכול לומר בשקט שזה עוד אירוע מתוך אינספור אירועים שגרתיים".
בנוגע למצלמי הסרטון והלוחם שנשנע ברקע, בינדר לא שבע נחת מההתנהלות, אך כפי שדרש מהציבור גם הוא לא ממהר לשפוט, "גם טיפול באירועים כאלה צריך להיעשות בפרופורציה. אסור להיגרר לשיפוט מהיר מדי בגלל התייחסות לא אוהדת של התקשורת. אירוע הצליפה היה תקין לחלוטין. לגבי הדיבור, להביע סיפוק זה דבר אחד, אבל אנחנו לא רוצים לשמוע קללות. זה ראוי לגינוי ולטיפול ואכן יינקטו צעדים, אבל מידתיים".