ח"כ שטרן על סמכויות בתי הדין הרבניים: "אתם חושבים שאנחנו מפגרים?"

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ד') את הצעת החוק של ח"כ משה גפני, לפיה בתי הדין הרבניים יורשו לעסוק בדיני ממונות כבוררים. ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד, תקף את הצעת החוק ואמר בנאומו: "אם אתם בעד פלורליזם שיפוטי אז תתנו לכולם".

בעקבות אישור החוק, קרא ח"כ שטרן לשר הפנים איה דרעי, לתמוך בפלורליזם שיפוטי גם כשזוגות יבקשו להתגרש לא דרך בתי הדין הרבניים. "משה רבנו לפני, שהוסמך למנהיגות הוא התערב לטובת הנשים ולא לטובת הגברים. אם היינו חושבים שבתי הדין הרבניים מתייחסים שווה בשווה כלפי גברים ונשים כמו משה רבנו אז היה נהדר".

שטרן פנה לח"כ גפני ולשר אריה דרעי שנכחו במליאה: "תגידו אתם חושבים שאנחנו מפגרים? אתם אומרים לנו 'גישה חופשית לבתי משפט?' 'פלורליזם שיפוטי?' תנו לזוג שרוצה להתגרש גם פלורליזם שיפוטי! למה רק לכם גישה חופשית? למה רק לכם פלורליזם שיפוטי? למה לנשים בישראל לא נותנים פלורליזם שיפוטי כמו שאתם מבקשים?".

"אם אתם בעד פלורליזם שיפוטי אז תתנו לכולם", הוסיף ח"כ שטרן, "אני מוכן לתמוך בחוק אבל אני מבקש מכם שתתנו אותו דין לבעל ואישה שרוצים להתגרש ולא רוצים בית דין רבני. בית הדין הרבני בירושלים רק השבוע הזה לא הסכים לתת גט לאישה שהבעל שלה הכה אותה רק שלוש פעמים. אז אתה רוצה שאת סמכותם של בתי הדין האלו אנחנו נרחיב בחוק?".

[embed]

בתנועת נאמני תורה ועבודה בחרו לתקוף את הבית היהודי על תמיכתם בהצעת החוק של ח"כ גפני להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, "הרחבת הסמכויות לעניינים ממוניים", אומרים בתנועה, "תפגע ישירות בבתי הדין הפרטיים, המשתייכים לציונות הדתית, שעוסקים בנושאים אלו. וכן תגרום להעברת דיונים לבתי הדין הנשלטים, באופן גורף, על ידי גורמים הלכתיים קיצוניים".

בנוסף לכך הם מביעים תרעומת על כך ש-"במקום לפתור את בעיית מרוץ הסמכויות שגורמת לנשים ולגברים להיות כבולים למערכת שאינם רוצים בה, יוזמה זו באה להרחיב את הסמכויות ללא תנאי. התנועה קוראת לשרת המשפטים איילת שקד לחזור בה מהתמיכה בהצעת החוק הבעייתית ולקדם פתרון לבעיית מרוץ הסמכויות ברוח הצעותיו של השר אורי אורבך ז"ל".

(צילום: יחצ)

מי שדווקא תומך בחוק וסובר שהוא ראוי, הוא דיקן המרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', פרופ' אביעד הכהן. "מדובר בהסדרה של המצב שהיה לפני פסיקת בג"ץ", הוא אומר ומוסיף, "כאשר חששם של ארגוני נשים וכדומה מפני התערבות בנושאים כספיים בסוגיות של נישואין וגירושין מקבל מענה וסוגיות אלו מוחרגות מהסמכויות של בית הדין".

לדבריו כוחו של החוק טמון דווא בפתיחות שלו, "החוק מאפשר פלורליזם משפטי מבלי לפגוע במי שאינו מעוניין בכך, כיוון ששני הצדדים נדרשים להסכמה לדיון בפני בית הדין, וכיוון שמדובר בסמכות בוררות ולא בסמכות שיפוט ועל כן יש גם פיקוח של בתי המשפט".