בג"צ ביטל הערב את חוק הגיוס המתוקן שאושר בכנס לפני כשנתיים. בפסק הדין קבעו השופטים ברוב דעות כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון הוא בלתי מידתי ובלתי חוקתי. לפיכך החליט הרכב השופטים בראשותה של הנשיאה נאור להורות על ביטולו של הסדר הגיוס החדש לגבי תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם". הביטול ייכנס לתוקף רק בעוד שנה, על מנת לאפשר לכנסת לגבש הסדר חקיקה חדש.
הנשיאה נאור הסיקה כי בחינת הוראות ההסדר נדבך על גבי נדבך מעלה כי קיים כשל עמוק ביכולתו לממש את תכליתו המרכזית, של צמצום משמעותי של אי- השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי. לדבריה, הסדר הגיוס החדש מבטיח אולי "שקט תעשייתי" בטווח הקרוב, אך אחרי כל שנות ההתדיינות המשפטית, למרבה הצער אין בו להביא לתקווה לשינוי מהותי במצב.
בעתירה שהוגשה על ידי ח"כ אלעזר שטרן והתאחדות הסטודנטים לפני כשנתיים, נכתב כי בעקבות התיקון לחוק שיזמה יש עתיד בכנסת הקודמת, חלה עלייה של למעלה מ-60 אחוזים במספר החרדים שהתגייסו לצה"ל (2,280 מתגייסים) בשנים 2014-2015 בהשוואה לשנה שלפניה. אלא שמצב זה עתיד להשתנות בעקבות אישור חוק הגיוס.
התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה: "בית המשפט אמר את דברו בצורה הנחרצת ביותר, כאשר קבע פה אחד כי התיקונים לחוק פוגעים בשוויון. כמי שנאבקת למען שוויון אמיתי בנטל מזה 17 שנים, מקווה התנועה למען איכות השלטון כי פסק הדין ייפול על אזניים קשובות, וכי סוף סוף יופעל חוק הגיוס באופן שווה על כלל אזרחי מדינת ישראל, וללא אפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם".
כזכור בתיקון לחוק שאושר בכנסת, נקבע כי אם שיעור המתגייסים החרדים לא יגיע לשיעור שנקבע על ידי הממשלה עד לשנת 2017 (תקופה המוגדרת כ"תקופת הסתגלות"), יוחל חוק שירות החובה על כל תלמידי הישיבות מעל גיל 21, מלבד 1,800 תלמידי ישיבות שהוגדרו "מתמידים" שימשיכו לקבל פטור.
בהצעת החוק הממשלתית שאושרה, נקבעה דחייה של שש שנים בהטלת הסנקציות, כך שרק בשנת 2023 יוכנסו הסנקציות הפליליות לתוקף ויופעלו על משתמטים חרדים (ולא בשנת 2017). שינוי משמעותי נוסף מעניק לשר הביטחון את הסמכות הבלעדית לקבוע האם יוטלו הסנקציות הפליליות, גם משנת 2023 ואילך, במקרה שבו לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס של הציבור החרדי.
הפגנת חרדים נגד הגיוס לצה"לצילום: יעקב נומי פלאש 90
חברי הכנסת החרדים תוקפים את ביטולו של חוק הגיוס המתוקן. יו"ר ש"ס, השר אריה דרעי אמר: "במשך כל הדורות מה שהחזיק אותנו מול הרדיפות והגזרות היה לימוד התורה. בני הישיבות ימשיכו גם אחרי פסיקת בג"ץ. לשקוד על תלמודם, ולהגן בזכויותיהם על תושבי הארץ. נפעל בכל כוחנו לתיקון החוק באופן שיאפשר את המשך ההסדר הקיים".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "בית המשפט מכרסם ומערר את יסודותיו של עם ישראל באמצעות פגיעה בתורה הקדושה שהיא סלע קיומנו. לימוד התורה הוא הערך העליון ביותר כל זכותנו וקיומנו, הקנייני המוסרי והערכי, הינו רק בגלל תורת ישראל, לצערנו שופטי בית המשפט מתקשים להבין ולקבל את מה שהיה מקובל בארץ במשך שנים רבות".
ח"כ ישראל אייכלר הגיב: "בג"ץ ממשיך לכרוך את החבל סביב מקורות חמצן הלגיטמציה הציבורית שלו. תופסי הכיסאות בבג"ץ הוכיחו היום כי המניע היחיד שמאחורי פסיקותיו הוא תאוות שלטון דיקטטורי נגד חוקי הכנסת הנבחרת. שופטי בג"צ ישאו באחריות אישית למלחמה כוללת נגד הדת היהודית".
סגן השר מאיר פרוש מסר: "האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ מרוקן כליל את חשיבות החקיקה בכנסת שהופכת לאות מתה. הפסיקה היום הינה המשך לתקיעת היתדות בארון המתים. בג"ץ להוט למלחמת גוג ומגוג.
במשך שבעים שנה לא היה מטעם המדינה שוויון כלפי הציבור החרדי מול הציבור הכללי, החרדים יודעים שהם מופלים וזה המחיר של עצמאות".
יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ מנחם אליעזר מוזס אמר: "בג"ץ שב ומוכיח כמה הוא מנותק ממסורת ישראל ועד כמה עמוקה שנאתו לכל דבר שקרוב ללומדי התורה ולשומרי הדת. בג"ץ ממשיך פעם אחר פעם להתערב בהחלטות הכנסת באופן שערורייתי. הגיעו מים עד נפש והגיע העת להחזירו לגודלו הטבעי. סיעת יהדות התורה תיוועץ עם גדולי ישראל ובמקביל נפעל לחוקק חוק שיגן עלינו מפני פסיקותיו הזחוחות של בג"ץ".
מארגון 'הפלג הירושלמי' והוועדה להצלת עולם התורה נמסר: "זה הזמן להתפכח, ולהבין כי רק עמידה איתנה וברורה נגד חיקוקי דין שמבטלים את ערכיה הבסיסים של היהדות, תסיים את השיסוי החוקתי חסר המעצורים בציבור שומרי התורה והמצוות, מיטב בנינו נדרסו תחת מגף חוק הגיוס החדש, תם עידן הפשרות, והגיע הזמן לשינוי גישה במאבק נגד מחוקקיה של מדינת ישראל - שרואים בעולם התורה כשוברי שיוויון בנטל הציבורי"
אל״מ במיל׳ חבר הכנסת מוטי יוגב ממפלגת הבית היהודי אמר: "אני רואה בגיוס לצה"ל שליחות ואפילו מצווה גדולה. יחד עם זאת לא ניתן לכפות על אמונות ודעות ולגייס ציבור חרדי בכפיה. הכנסת היא זו שתפקידה למצוא את האיזונים והחקיקה, לא בית המשפט העליון. הגיע הזמן לאיזון בין הרשויות. הכנסת והממשלה נבחרו על ידי העם לחוקק ולהנהיג ברוח בחירת העם, לא ברוח הדיקטטורה השיפוטית. הגיע הזמן לתיקון לחוק השפיטה אותו הגשתי יחד עם חכי"ם רבים, לוועדת השרים לחקיקה, חוק שימנע מבג"צ לבטל את חקיקת הכנסת, או לכל היותר יוכל בג"צ להביא את הכנסת לדיון נוסף לאור דבריו, אך ההחלטה תהיה בידי נבחרי העם.
אין מדינה דמוקרטית בעולם, בה בית המשפט העליון מבטל את חקיקת הפרלמנט, לא בעניני גיוס לצבא ולא בעניני גירוש מהגרי עבודה לא חוקיים, לא בענין שבת ולא בשום ענין ערכי שהבמה לירון ולהכריע בו, היא כנסת ישראל. נפעל ככל יכולתנו להשיב למדינת ישראל את היותה יהודית ודמוקרטית".