חדשות כיפה

התוכנית של נפתלי בנט: כך אכבוש את ראשות הממשלה

שליטה מוחלטת במוסדות המפלגה, תמיכה פומבית משרת המשפטים, הכנסת אנשי עסקים, ביטחוניסטים וספורטאים לרשימה ודחיקת מי שנתפס כקיצוני. בכתבת פרופיל נרחבת במגזין 'ליברל' תיארו את דרכו המתוכננת של נפתלי בנט לכס ראש הממשלה

בדרך לראשות הממשלה?

צילום: פלאש 90. Marc Israel Sellemבדרך לראשות הממשלה?

נפתלי בנט לא נכנס לפוליטיקה הישראלית כדי לעמוד בראש מפלגה בת 8 מנדטים. השאיפות של שר החינוך ויו"ר הבית היהודי רחוקות הרבה יותר. כפי שהצהיר לא פעם בעבר וכפי שכולם יודעים, הוא מתכוון בעתיד לרשת מבנימין נתניהו את כס ראש הממשלה.  כיצד הוא מתכנן לעשות זאת ומה המחירים הפנים מגזריים שהוא מוכן לשלם? שרה ליבוביץ' דר ומגזין 'ליברל', נכנסו לקרביים של הבית היהודי ולצוותו של בנט כדי למצוא את התשובות.

"משהו חדש מתחיל", זו הייתה סיסמאת הבחירות של הבית היהודי- המפד"ל המתחדשת בשתי מערכות הבחירות האחרונות. ב-2013 נסקה המפלגה לשנים עשר מנדטים ומי שהוביל אותה היה נפתלי בנט, שעד אז לא כיהן מעולם בכנסת ובכל זאת כבש את ראשות המפלגה בסערה רק מספר חודשים קודם לכן.

כעבור שנתיים במערכת הבחירות הבאה, חזרה הבית היהודי מעט להידמות למפד"ל הישנה והצטמקה לשמונה מנדטים בלבד. כל זה לא מפריע ליו"ר הדומיננטי לסמן כבר תקופה ארוכה את היעד הבא שלו, משרד ראש הממשלה.

"כל עוד נתניהו ראש ממשלה, הכיוון לבחירות הבאות הוא שר הביטחון", אומר בנט ל'ליברל', נביא כוח פוליטי וניקח את זה". הוא משוכנע שזה לא יהיה קל, אך הוא משוכנע עוד יותר שעם כוח אלקטורלי גדול הוא יצליח לקחת מנתניהו את מבוקשו, או כפי שהוא מכנה זאת בגאווה ובגוף שלישי, "אף פעם ביבי לא נותן לבנט. בנט לוקח".

אחת הדוגמאות הבולטות לתזת הלקיחה של שר החינוך, נלקחת מתקופת המשא ומתן הקואליציוני זמן קצר לאחר הבחירות ב-2015. יועצו האסטרטגי משה קלוגהפט, איש סודו שלום שלמה, עוזרו האישי והאיש החזק במפלגה טל גן־צבי, איילת שקד ובנט, ישבו יחד ובסיעור מוחות ניסו לחשוב איזה תיקים לדרוש מראש הממשלה.

קלוגהפט, כך נכתב ב'ליברל', הציע את המשפטים. בנט התלהב, אך השאר לא גילו התלהבות יתרה וטענו כי אין סיכוי  שנתניהו יתן להם את תיק המשפטים ושאם הם יתעקשו יריבם המר והגדול יוותר עליהם ויפנה להקמת ממשלת מרכז-שמאל. בנט ששמע את הקולות הספקניים, החליט בכל זאת ללכת על תיק המשפטים, תנו לי לטפל בנתניהו, אמר ויומיים לאחר מכן היעד הושג.

הסיפור הזה הפך למיתולוגיה בסביבתו של בנט וכראיה לכוחו הרב מול ראש הממשלה. עם זאת, גם יו"ר הבית היהודי יודע שעם 8 מנדטים גם לו יהיה קשה לדרוש את תיק הביטחון. לשם כך הוא יצטרך  להתייצב לפחות על הכוח האלקטורלי שמנבאים לו הסקרים האחרונים, בסביבות 12-13 מנדטים.

נפתלי בנט

נפתלי בנט מתוך ליברל. איור: דניאל גולדפרב

אך אם תשאלו את שר החינוך, הוא שואף ומכוון להרבה יותר מזה. לדעתו אין שום סיבה שלא יצליח להכניס 20 חברי כנסת למושב הבא ובעתיד אפילו 30. על סמך מה הוא בונה על המספרים שכרגע נשמעים מופרכים? על קולות הגרעין הקשה של הציונות הדתית, על קולות העולים מחבר העמים, על אנשי הימין הרך והמרכז ואפילו על החרדים שם הוא משוכנע שעם עבודה קשה ויעילה יהיו לפחות 2 מנדטים.

20 מנדטים יושיבו ככל הנראה את בנט בכס שר הביטחון, זאת כמובן בהנחה שנתניהו ימשיך לקדנציה נוספת. אך סמכו על מנהיג הציונות הדתית שכבר שקד על תכנית חלופית למקרה שראש הממשלה יפרוש או יופרש מהחיים הפוליטיים. לדעתו, הסבירות לפרישת נתניהו עקב כתבי אישום אפשריים נגדו, אינה משוללת כל יסוד ובמקרה כזה אומר בנט ל'ליברל', "היעד הוא להיות ראש ממשלה".

את דרכו למשרד מנהיג המדינה הוא מתכנן לסלול מתוך גוש ימין-מרכז גדול. זה יכול להיות מתוך הבית היהודי שתתחבר לגוש שיכלול את החרדים, איתם הוא טוען כי יש לו יחסים טובים מאוד עד מצוינים, או כפי שהוא מצוטט, "הדרך לראשות הממשלה עוברת דרך החרדים". אפשרות שניה יכולה להיות מעבר למפלגה אחרת שתהלום את שאיפותיו, במידה ופלטפורמת מפלגת הבית הסרוגה תכזיב. כשהמועמדת הטבעית היא מפלגת הליכוד, בה הוא ושקד היו חברים עד זמן קצר לפני הפריימריז לראשות הבית היהודי בשנת 2012.

אך כדי ליצור גוש ימין גדול, או לעבור למפלגה יותר גדולה וכלל ישראלית, וכדי להפוך למועמד לגיטימי לראשות הממשלה, מנסה בנט להתרחק כמו מאש מתדמית המפד"לניק. "הדימוי שלי", אומר יו"ר הבית היהודי, "הוא שאני רוצה להחזיר בתשובה את כל מדינת ישראל, אבל אני אדם מאוד פתוח, מאמין בגיוון מחשבתי". בנט בדיוק כמו יאיר לפיד, כותבים ב'ליברל', מנסה 'להתמרכז', רק שדרכו של לפיד היא משמאל ואילו בנט צועד למרכז מהימין.

"פיצולים כאלה מתאימים לבית מדרש, לא לפוליטיקה"

בסקר שנערך ע"י מכון רותם עבור 'ליברל' נמצא כי רק 16% תופסים את הבית היהודי כמפלגה ימנית כללית כפי שבנט חולם. ואילו השאר מכנים את המפלגה כ-'מפלגה ימנית עם זהות דתית' (71%) או פשוט דתית (13%).

שאיפותיו של בנט לחתור למרכז בדרך לראשות הממשלה מלוות בניסיון להתנתק מהסמן הימני שלו במפלגה, הן מבחינה מדינית והן מבחינה דתית, תקומה שנציגיה הם השר אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ'. בנט, כבר יודעים כולם במפלגה, לא מתכוון להמשיך באותה מתכונת של שיריונים לחברי האיחוד הלאומי.

לגבי השר אריאל מבחינתו של בנט זו לא אבידה גדולה מכיוון שגם כך בין שניהם, וזו לשון המעטה משמעותית אין אהבה גדולה, בעצם אין אהבה בכלל. אך עם סמוטריץ' המצב מעט יותר מורכב. באותו הסקר שצויין למעלה, נמצא שסמוטריץ' הוא הדמות הפוליטית הבולטת והדומיננטית של המפלגה המאוחדת עם 45.5% מקולות המשיבים. יש לציין כי הבולטות מורכבת מהקשרים חיוביים ושליליים כאחד, אך קשה להתעלם מכך שהפער בינו לבין השאר הוא עצום (יו"ר הסיעה שולי מועלם 6.2%, מוטי יוגב 4.6% וסגן שר הביטחון הרב בן אלי בן דהן 3.8%).

האחד ילך והשני ישאר?

האחד ילך והשני ישאר? פלאש 90. יונתן סינדל

סמוטריץ' עצמו כבר מכין את הקרקע להיפרדות אפשרית מתקומה ובתקופה האחרונה פורסם כי אשתו ובני משפחה נוספים התפקדו לבית היהודי. עם זאת הוא כמובן מעדיף את המשך האיחוד בין שתי המפלגות ובשיחה עם 'ליברל' הוא מפציר בבנט שיימנע מפיצול.

"חבל יהיה לפגוע בסיעה שעושה עבודה נהדרת ביחד הודות לשר בנט שמוביל את זה", הוא אומר, "ההליכה המשותפת הוכיחה את עצמה מצוין. יש אצלנו בסיעה המון כבוד והערכה. הציבור שלנו לא ישמח להיפרדות ורוצה את ההמשך. אוי ואבוי אם לכל שפיץ תהיה מפלגה".

לדבריו הוא מודע לפערים אך סבור שניתן לגשר עליהם, "אני שומע את החריקות, אבל אפשר לפתור אותן וככה יהיה. ברמה האישית אני קרוב לנפתלי. אנחנו עובדים צמוד ברמה היומיומית. זו תהיה שגיאה להיפטר ממני. אני מייצג ציבורים רחבים. רוב הציונות הדתית תמכה בדברים שלי על היולדות. אני לא מחוץ לטווח הלגיטימי. פיצולים כאלה מתאימים לבית מדרש, לא לפוליטיקה".

זכה לכינוי "דיקטטור"

בנט כאמור לא ישריין מקום עבור חברי תקומה ומבחינתו דלת המפלגה פתוחה להתמודדות בבחירות לרשימה לכנסת, עבור כל מי שחפץ. עם זאת, הסיכוי שהם באמת יוכלו להיבחר תלוי במידה רבה ברצונו של יו"ר המפלגה שחוקתה מאפשרת לו סמכויות נרחבות וכוח רחב, מה שמעורר עליו את חמתם של פעילים רבים.

אחד מהם הוא עו"ד משה חניא, חבר המפלגה מצפת, שב'ליברל' אומרים כי הוא בדק את חוקת הבית היהודי לעומת חוקותיהם של העבודה והליכוד. ומסקנתו הייתה ש-"בנט ניכס את המפלגה לעצמו". לדבריו, הוא עושה זאת באמצעות מינוי המנכ"ל, שממנה בתורו את הגזבר ובאמצעותם יש לבנט שליטה על הכספים. בנוסף לכך, הוא גם ממנה שלושה מתוך חברי ועדת הבחירות ושלושה מתוך שמונת חברי מזכירות המפלגה. באופן כללי נראה שהמפלגה כולה נתונה לחסדיו של בנט שכבר זכה לכינוי "'דיקטטור".

קולותיו של עו"ד חניא, כמו קולותיהם של פעילים נוספים, הובילו לערעור במעמדו של מי שכבש את ראשות המפלגה כמטאור רק לפני חמש שנים. בבית היהודי יש מי שטוען שזאת אחת הסיבות שהוא החליט להקדים את הפריימריז לראשות המפלגה. בנט מצידו מכחיש זאת ואומר כי הוא פעל כפי שהציע בעבר לנתניהו בזמן שעבד בלשכתו, "ב־ 2007 אמרתי לנתניהו: 'בוא נעשה עכשיו פריימריז'. זה כמו גיוס כסף לסטארט־אפ, אתה עושה את זה מתי שאתה יכול, לא מתי שאתה צריך. החלטתי לקבל את העצה שנתתי לנתניהו. זה זמן טוב".

דעה נוספת שנשמעה והסבירה את פשר הקדמת הבחירות, היא הפחד לכאורה של בנט מהתחזקותה של שותפתו להנהגה שרת המשפטים איילת שקד. בחלק מחוגי הבית היהודי, גם השמרניים יותר, עלתה סברה לפיה המפלגה בראשותה של שקד תצליח לגרוף יותר מנדטים. לטענתם, כדי למנוע רינונים מיותרים החליט שר החינוך לבצר את מעמדו כבר עכשיו ובכך לגדוע מחשבות כאלה ואחרות לפחות לשנים הקרובות.

לשקד עצמה אגב, אין כל כוונה לקרוא תיגר על האיש שבמידה מסויימת הביא וקידם אותה כאישה חילונית במפלגה דתית. "התמודדות שלי מול בנט לא תשרת אף אחד מאיתנו וגם לא את המפלגה", היא אומרת ל'ליברל', "אם בנט היה חושב שאני אתמודד מולו, הוא לא היה נלחם כדי שאקבל את משרד המשפטים".

לדבריה, "פוליטיקאים לא מצמיחים מישהי חזקה על ידם. יש לנו שותפות אידאולוגית". לדעתה, "בנט מתאים להיות ראש ממשלה אחרי נתניהו. מלכתחילה המטרה שלנו הייתה לגדול למפלגת שלטון".

בקרב שאר חברי הכנסת, כלפי חוץ לפחות, אף אחד לא מעיז לצאת לעימותים עם ראש מפלגתם. יו"ר הסיעה ח"כ שולי מועלם רפאלי נחשבת תומכת מובהקת שלו ובמידה מסויימת גם סגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן, למרות שבכתבה נכתב כי הוא נשמע אומר לחבריו ש-"כרגע בנט לא מתאים להיות ראש ממשלה. גם בנט מודע לכך".

בגזרתם של ניסן סלומינסקי ומוטי יוגב, ב'ליברל' טוענים כי המצב מעט שונה. בעוד שבאופן פומבי הם מקפידים לשדר יחסים תקינים, מתחת לפני השטח צצה לה ביקורת רבה על התנהלותו של בנט ועל הדרך בה הוא מנווט את הספינה. לדברי המגזין בין סלומינסקי לבנט זורם דם רע כבר שנים ואילו יוגב מדבר בשיחות פרטיות  על נטישה המונית של מתפקדים ועל אובדן דרך.

מנותק מהשטח? בנט ביום הבחירות

מנותק מהשטח? בנט ביום הבחירות פלאש 90. רועי אלימה

בקרב הפעילים יש לא מעט חוסר שביעות רצון משלטונו של בנט. "צריך לעבור אלף חסימות כדי להגיע אליו" אומרים פעילים אחדים ואחרים מוסיפים כי "גם כשהוא מגיע לביקורים בעיר שלי, הוא לא נפגש עם הפעילים של המפלגה, החיילים שלו, אלה שהביאו לו את הניצחון".

"המנהיגים שלנו בעבר היו יותר מחוברים לשטח", אומר אחד הפעילים הבולטים בירושלים ל'ליברל', "לצערנו זה לא קורה אצל בנט. הוא מגיע לאירועים שלנו אבל לא יוזם כינוסים בעצמו. הוא עוסק בעניינים ברומו של עולם, הוא אומר לנו שהוא בדרך להנהיג את המדינה. בינתיים הוא שוכח אותנו".

פעיל ותיק ממרכז הארץ אומר כי "אין שמחות משותפות, אין פיקנטריה, אין סניף. בעבר מועצת הסניף התכנסה כל חודש, היום זה לא קיים יותר. בסוכות הייתי באירוע של הליכוד. ישבתי שם אחוז קנאה, שרים בכירים ישבו בסוכה עם פעילים זוטרים, הזמינו אותם למשרדיהם, ריכלו על ראש הממשלה. אצלנו זה לא קיים. פעם כל ראשי המפלגה היו מגיעים לאירועים שלי"

אז שקד אולי לא מתכוונת להתמודד מול בנט, אך מי שניסו להיתלות על תחושת חלק מפעילי המפלגה וכן בחרו לקרוא תיגר על המנהיג, הם הרב יצחק זאגא ואל"מ במיל' יונתן ברנסקי. במערכת הבחירות לראשות המפלגה, טען ברנסקי פעם אחר פעם כי בנט התרחק מעמדות המפלגה וכי הוא מנותק מהשטח ועל כן יש להחליפו.

בשיחה עם 'כיפה' ערב הבחירות הוא אמר כי "החוקה לא מאוזנת ויותר מידי דיקטטורית. היא לא נותנת מספיק משמעות וכוח למרכז המפלגה שכיום הוא חסר משמעות". ברנסקי טען כי הניתוק מהשטח הוא אינו מקרי ונעשה במכוון על ידי בנט, "יש פה עניין שהוא מעבר לנושא של סמכויות. יש כאן בעצם שיטה והשקפת עולם שאומרת שכל הנושא הזה של שטח, מנגנונים, מוסדות כנסים וכדומה, מפריעים מאוד לתפקוד היו"ר. בנט אומר שכל הדברים האלה מפריעים לו לעבוד ומסרבלים את כל התהליך".

במקביל לשני המתמודדים האחרים מול יו"ר המפלגה, קמה לה קבוצת צעירים בשם "מחזירים את היהודי לבית", שמטרתה היתה להחליש את כוחו של העומד בראש כדי להוכיח לו ש-"המפלגה לא מונחת בכיסו"

אחד מראשי הקבוצה נתן בן שושן, אמר ל'כיפה' כי מה שיספק אותם וייחשב מבחינתם כהצלחה "זה שאחוזי התמיכה בבנט ירדו בצורה משמעותית ובטח שלא ינשקו ל 90%. אנחנו נסתפק גם בזה שבנט יגרד את הניצחון ואז אולי הוא יבין את המסר וישוב לפעול על פי ערכי המפלגה".

בנט עצמו שידר לא מעט אדישות במערכת הבחירות והתעלם לחלוטין משני המתמודדים האחרים. עם זאת בעיצומו של יום הבחירות, כשנודע שאחוזי ההצבעה נמוכים מאוד, הוא שיגר לקהל התפקדים הודעת וואטסאפ קולית בה ביקש מהם שלא יענישו אותו ויפגמו באחוזי התמיכה בו.

"אני שמעתי בשעות האחרונות", אמר בנט, "שיש כאלה שרוצים להעניש אותי וללמד אותי לקח ע"י זה שיצביעו עבור האחרים ואני מבין שזה כבר בהיקפים משמעותיים". בהמשך הוא ציין כי הוא נחשף לטענות ושחלק ניכר מהביקורת מוצדקת. לדבריו "מה שצריך לתקן אני מתקן".

עוד אמר בנט בהודעה כי החלשת כוחו תוביל להחלשת כוחו מול ראש הממשלה ולהחלשת המפלגה והציונות הדתית כולה. "אני זקוק לכוח פוליטי", אמר למתפקדים וביקש כי יתנו לו את הכח "להמשיך ולעבוד עבור עם ישראל".

הרב רונצקי תומך בו

הרב רונצקי תומך בו פלאש 90

דורון אלמוג, הביטחוניסט של בנט?

פאניקה או תרגיל מכוון סטייל ביבי, בכל מקרה בנט הוכיח כי הוא שומע את קולות המתנגדים, גם אם הם מגיעים מקבוצות קטנות ולכאורה בלתי משמעותיות. השאלה אם הוא מתכוון להכיל גם אותם, או להניח אותם בצד הדרך ולהמשיך לעבר יעדו להנהגת המדינה.

בבחירות הבאות לרשימה לכנסת, בנט מתכנן להיות מעורב הרבה יותר במטרה לשוות למפלגה ניחוח כלל ישראלי. בסביבתו של היו"ר יש כבר דיבורים על שיריונים וקידומים של אנשי עסקים, אנשי ביטחון ואולי, למרות הכוויה מפרשת אלי אוחנה, גם ספורטאי לקינוח. ב'ליברל' ציינו ספק בצחוק ספק מהתרשמותם הכנה, "כי מי שלא רצה את אלי אוחנה בבית היהודי, עשוי לקבל את אורי ששון ("אורי זה אח", כתב בנט על צילום משותף שלהם)"

מי שנחשב למקורב של בנט ומי שדחף אותו להיכנס לשורות הבית היהודי, הוא הרב הצבאי הראשי לשעבר תא"ל במיל' הרב אביחי רונצקי. הרב רונצקי, שמתמודד בימים אלה עם מחלה קשה, סיפר בראיון ל'כיפה', כי בנט ושקד מקפידים לבקרו ולדרוש בשלומו. לטענתו הכנסת אישים נוספים ו'מגוונים' לבית היהודי היא אחת ממטרותיו של שר החינוך.

"כשהקמנו את הישראלים", הוא סיפר, "זו הייתה המטרה: מפלגה לא סקטוריאלית שפונה לציבור הרחב ובנויה מדתיים ושאינם דתיים. אולי שליש לא דתיים ושני שליש דתיים". הרב רונצקי ציין את השרה שקד כמודל והצלחה וכשנשאל אם הוא מזהה שם של דמות חילונית שעשויה להצטרף למפלגה הוא אמר כי הוא "מקווה שזה יצליח ודיברתי איתו על זה מספר פעמים, דורון אלמוג, בן כיתה שלי מהפנימייה הצבאית. הוא מתלבט איפה הוא יוכל להועיל יותר אבל הוא קרוב בגדול, והוא מאוד מעריך את הבית היהודי. אדם כזה יכול להיות שר רווחה לדוגמא".

אז מהי נוסחת הקסם לכיבוש משרד ראש הממשלה? האם ניתן לקרוץ למצביעי המרכז ובמקביל להימנע מלאכזב את בוחרי הימין? האם זה בכלל אפשרי לשכנע את הציבור החילוני להצביע למפלגה המזוהה כדתית? וכיצד ניתן לפרוץ את תקרת הזכוכית של התמיכה המגזרית, מבלי לנפץ לכל עבר את בסיסה המקורי (והדתי) של המפלגה?

עד שיעזוב את משכנו ברעננה ויעבור לשכונת טלביה שבירושלים, מחכה לנפתלי בנט עוד הרבה עבודה. כמי שבא מעולם ההייטק וכחובב משובע של מתמטיקה, דומה שליו"ר הבית היהודי יש משוואות רבות לפתור, כשבכולן יש לא מעט נעלמים.

לקריאה נוספת
  1. חלומות באספמיה

    גם עם 40 מנדטים בנט לא יהיה ראש ממשלה. הבחירות זה משחק סכום אפס, ובנט לעולם לא יביא קולות מהמרכז שמאל. כל זמן שהוא שומר על המיקום הנוכחי שלו במפה הפוליטית, ואולי אפילו קצת שמאלה, אין מצב שהוא מסוגל לעמוד בראש קואליציה. כל השאר זה דמיונות.

  2. זו הדרך! אני מתנגד לבנט בהרבה תחומים אבל,

    במבפדל הישנה רוצים להמשיך להיות מפלגת שטיבל צודקת. ברור לי שבנט אינו הרב מאיר בר אילן אבל מה אני רוצה? ביבי קצר השורשים כראש ממשלה או בנט, שיש לו שרשים קצת יותר עמוקים? בנט!
    והמפדל תמשיך להוציא אלבומי כרום על מוסדות החינוך המפוארים שלה. באמת מדהים!

תגובה חדשה

האימייל לא יוצג באתר.

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שכחת את הסיסמה? לא נורא!

הכנס את כתובת המייל שלך ונשלח לך קישור ליצירת סיסמה חדשה