"השר אריאל ישוריין והשאר יצטרכו להתמודד": סגן השר בן דהן בראיון חג ל'כיפה'

סגן שר הביטחון משוכנע שבנט לא רוצה להיפטר מהאיחוד הלאומי. הוא לא שבע נחת מפסיקות בג"ץ, "אחד הפתרונות היסודיים זו חקיקת פסקת ההתגברות". ובטוח שהרב רוזן טעה כשפרש מהבית היהודי. ומה הוא חושב על אמירותיו של הבוס לשעבר יעלון?

חדשות כיפה משה ויסטוך 20/09/17 10:28 כט באלול התשעז

"השר אריאל ישוריין והשאר יצטרכו להתמודד": סגן השר בן דהן בראיון חג ל'כיפה'
סגן שר הביטחון אומר תודה, צילום: פלאש 90. דניאל שטרית

כבר יותר משנתיים שהרב אלי בן דהן משמש כסגן שר הביטחון. בתקופה הזו הוא הספיק לשרת תחת שני שרים, עמד במרכזן של סערות גדולות ומתח גדול לא פחות בין צה"ל לציונות הדתית ותוך כדי זה ניסה, ועדיין מנסה, לשמור על חיבורן של הבית היהודי ומפלגתו לשעבר האיחוד הלאומי. לרגל תחילת השנה החדשה הוא התפנה לשוחח עם מערכת 'כיפה' על שלל הנושאים הבוערים שהעסיקו את הציבור הדתי לאומי בשנה שחלפה.

כסגן שר הביטחון, מה דעתך על פסיקת בג"ץ שביטל את התיקון לחוק הגיוס שחוקקתם כממשלה?

"פסק הדין הזה לא מוביל לשום מקום. ברמה התיאורטית הוא מנסה לדבר על שיוויון, אך ברמה המעשית אין באמת שיוויון. הרבה מאוד אזרחים לא מתגייסים, ביניהם בדואים, ערבים, חרדים וגם יהודים שאינם דתיים. הפסיקה הזאת לא הולכת לקדם את השיוויון בגיוס".

סגן השר מציין כי זו הפעם שניה שבג"ץ מתערב ובכך גורם נזק למוטיבצית הגיוס בקרב בני המגזר החרדי. "מספר המתגייסים החרדים הלך וגדל, לאחר שהמדינה השקיעה בעידוד הגיוס בציבור החרדי, ואז בא בג"ץ בשנת 2012 וביטל את חוק טל. ביטול החוק הוביל לחקיקת חוק הגיוס הקודם בהובלת יש עתיד בממשלה הקודמת ומספר המתגייסים ירד".

"לפני כשנתיים", ממשיך בן דהן בניתוחו, "תוקן החוק והמספרים מאז חזרו לצמוח והנה שוב בג"ץ מתערב ואני צופה שבעקבות ההתערבות תהיה ירידה נוספת בשיעור המתגייסים".

מעבר לפגיעה במוטיבציית הציבור החרדי להתגייס, סגן שר הביטחון מצביע על נקודה נוספת שלדעתו השופטים פוגעים בה, "זאת הפעם הראשונה שח"כים חרדים תמכו בחוק שבפועל מעודד, במגבלות כאלה ואחרות, גיוס חרדים והכל כמובן בהסכמתם של המנהיגים הרוחניים שלהם. נוצרה כאן אווירה אחרת לגמרי ולו בג"ץ היה נאזר בסבלנות היינו רואים עליה משמעותית נוספת בשיעורי הגיוס, אך שוב בחר בית המשפט להתערב וביטל את החוק".

חוששים מהתכנית? שופטי בית המשפט העליון

שופטי בית המשפט העליוןצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

מה הממשלה מתכוונת לעשות לאחר פסיקת השופטים?

"אחד הפתרונות היסודיים זו חקיקת 'פסקת ההתגברות' שתאפשר לכנסת לחוקק חוק שבג"ץ ביטל פעם נוספת מבלי שניתן יהיה לבטלו שוב".

פסקת התגברות שסגן השר מדבר עליה עשויה להיות רלוונטית גם בפסיקה נוספת שהתקבלה בתקופה האחרונה על ידי בג"ץ, הפעם בנושא הכשרות. השופטים קבעו בהחלטתם בדיון על חוק ההונאה בכשרות כי מצד אחד הכשרות תשאר תחת חסותה של הרבנות, אך גופים פרטיים יוכלו להיכנס לתחום בתנאי שהעסקים שיעבדו איתם לא ישתמשו במילה "כשר" כל עוד אין להם תעודת הכשר מהרבנות.

"גם פה בית המשפט פתח פתח שלא היה קיים", מסביר בן דהן שבקדנציה הקודמת כיהן כסגן שר הדתות. לטענתו, "פסק הדין הזה מאפשר הונאה בכשרות, מכיוון שאנשים מן השורה יכולים ליפול בנושא הזה. בעל עסק יוכל לכתוב שהוא מחזיק מזון בכשרות מסויימת, זאת מבלי שהעסק עצמו יהיה בעל תעודת כשרות וזה יכול להטעות אנשים רבים".

"בזמנו כסגן שר הדתות", הוא אומר, "אני הגשתי תכנית מקיפה בנושא הכשרות אך לצערי ממשיכי בתפקיד לא קידם אותה ומבקר המדינה אף העיר על כך באחד הדו"חות שלו. יש היום כשלים במערך הכשרות ולא ניתן להתעלם מכך, אך שצריך לפעול בנושא זו הרבנות הראשית".

נושא נוסף שעולה ויורד מסדר היום בשנים האחרונות הוא אופיה של השבת במרחב הציבור,כשלאחרונה דובר רבות על עניין משחקי הכדורגל ביום המנוחה. מצד אחד נודע כי ראש הממשלה מתכוון לפעול להסדרת המשחקים בשבת ולעומתו חתמו יותר מ-300 כדורגלנים על עצומה שקוראת להזזת המשחקים לימות החול.

סגן שר הביטחון סובר כי לבעיה הזאת יש שתי פתרונות לפרקי זמן שונים, "הפתרון לטווח הרחוק הוא הפיכת יום ראשון כיום הפנאי במדינת ישראל, כפי שכבר קיים ברוב מדינות העולם המערבי. יום שבת יהיה יום השבתון הכללי במדינת ישראל ויום ראשון יהיה יום הפנאי שאליו יוכלו להעביר את משחקי הכדורגל".

עד שהיוזמה הזאת תיחקק, אם בכלל, הוא אומר כי "באי אפשר להסכים להחלטת ממשלה שתחריג את שחקני הכדורגל ותתן להם אפשרות לעבוד ולשחק בשבת. אני מתנגד לכך ואני מקווה שיחד עם כל המפלגות החרדיות נשתף פעולה ונצליח לפעול בעניין כדי למנוע חילול שבת המוני בהכשר הממשלה".

הרב רוזן

הרב רוזןצילום: באדיבות המצלם

אפרופו ענייני הדת ומדינה הבוערים, אחת הטענות שעלו כנגד חברי הבית היהודי היא שהם ממעטים להתבטא ולפעול בנושאי דת ומפקירים את השטח למפלגות החרדיות. רק לפני פחות מחודש שלח ראש מכון 'צומת' הרב ישראל רוזן, מכתב לשר בנט ובו כתב בין היתר כי החליט לבטל את חברותו בבית היהודי לאור "הפניית העורף של ה'בית' לנושאי דת ומדינה והשארת זירה זו לחרדים בלבד".

מה יש לך לענות לאנשים כמו הרב רוזן?

"אני מאוד מכבד את הרב רוזן. הוא אחד מהתורמים הגדולים למדינת ישראל בנושאי הדת, אך אני חושב שבנושא הזה הוא טועה. אנחנו בהחלט מתבטאים בנושא. נכון שלא כולם מתבטאים באותה תדירות כפי שקורה בכל תחום. אני באופן אישי מתבטא בכל נושא שנוגע לתחומי דת ומדינה. למשל נתתי בעבר לח"כ בצלאל סמוטריץ' לקדם הצעות חוק בנושאי דת שונים כמו הסדרת בחירת רב עיר שיחליף רב שעומד על סף פרישה. גם לח"כ שולי מועלם נתתי הצעת חוק שעוסקת בהחמרת הענישה נגד סרבני גט וכך גם לגבי חוקים ויוזמות נוספות בנושאים דתיים".

הזכרת את ח"כ סמוטריץ'. האם הבית היהודי והשר בנט באמת מעוניינים להיפטר מחברי האיחוד הלאומי ולהתנער מ-"הסמן הימני" כדי להיפתח לקהלים חדשים?

"את דעתו של השר בנט אתה כמובן יכול לשאול אותו, אך מהתרשמותי בוודאי שלא! השר בנט בוודאי מעוניין בהמשך השותפות עם האיחוד הלאומי. בעיני כמעט ואין הבדלים אידיאלוגים בין שתי המפלגות. כמובן שיש הבדלים אך הציונות הדתית בהחלט יכולה להכיל גם את חברי האיחוד הלאומי.המחלוקת העיקרית היא על הדרך שבה יש לבחור או לשלב את האיחוד הלאומי ברשימת הבית היהודי. מהשטח עלו טענות כי זה שחלק מהמתמודדים צריכים לכתת את רגליהם לפני הפריימריז בעוד יש כאלה שנבחרים על ידי כמות מצומצמת של אנשים יש בזה מימד של חוסר שיוויון".

בפעם הראשונה ששתי המפלגות רצו יחד בבחירות, היה בן דהן חבר האיחוד הלאומי. לקראת הבחירות האחרונות הוא עבר לבית היהודי העמיד את בחירתו לשיקולי הבוחרים ולבסוף כבש את המקום השני בבחירות המקדימות. כמי שהיה חלק משני הצדדים גם בסכנת הפילוג של הבית היהודי הוא מנסה לגשר.

לדבריו, הוא מנסה לחשוב על דרכים לפתרון הפלונטר שנוצר בין שתי הסיעות, "בעבר הצעתי שרק השר אורי אריאל ישוריין, בעיקר בגלל הוותק והניסיון הרב שצבר, כששאר המתמודדים מהאיחוד הלאומי יתמודדו על מקומם כמו כל חברי הבית היהודי ואני בטוח שהם יוכלו להתברג במקומות גבוהים וריאליים. בכך יבוא האיחוד המלא בין שתי הסיעות".

בדרך לפילוג? בנט ואריאל

ישמעו בעצתו של סגן שר הביטחון? בנט ואריאלצילום: פלאש 90. מרים אלסטר

כמחצית מזמן כהונתו כסגן שר הביטחון, העביר הרב בן דהן תחת השר והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון. בעבר, לאחר שיעלון התפטר מהממשלה, התבטא סגנו ואמר כי "יעלון אמר לי בפגישה הראשונה: 'כפו אותך עלי'".

שמעת את הדברים שאמר לאחרונה יעלון על כך שדמם של בני הזוג הנקין הי"ד נמצא על ידי ישראל?

"אני חושב שלבוא ולהאשים אחרים ברצח בני הזוג הנקין, אין לי טיפת הבנה למשפט הזה. בואו ונזכור מי היה שר הביטחון באותו הזמן ומי נשא באחריות לביטחון האזרחים. הרצח הזה נגרם כתוצאה מההסתה ברשות הפלסטינית. לבוא ולהגיד שאם היינו מתנהגים כך או אחרת הרצח היה נמנע זו אמירה משוללת יסוד ועדיף היה שהיא לא תיאמר".

עם שר הביטחון שהחליף את יעלון, אביגדור ליברמן, אומר בן דהן כי המצב הרבה יותר טוב, "מערכת היחסים ביני לבין שר הביטחון היא טובה מאוד והוא אפילו מזמן אותי ללא מעט דיונים שלא נוגעים ישירות לתחומי האחריות שלי".

ומה דעתך על הביקורת החריפה שהעביר ליברמן על חוק ההסדרה, שהבית היהודי יזם ודחף אותו בכנסת?

"זה לא סוד שיש הבדלים בין אנשים ממפלגות שונות וזה מקובל שלא כל חוק שהקואליציה מקדמת היא מוסכמת על כלל השותפים בממשלה. עם זאת ברגע שבממשלה התקבלה החלטה על פי רוב אז גם המיעוט שהתנגד לה צריך לכבד אותה ולפעול לפיה. כל עוד פועלים לפי החוקים והנהלים זה בסדר וטבעי שיש גם מחלוקות".

דומה שסגן שר הביטחון נכנס בתזמון לא טוב לתפקידו כנציג המגזר הדתי לאומי, לפחות בכל הנוגע למערכת היחסים שבין הצבא לציבור הדתי לאומי. פקודת הזקנים החדשה, ספרי התורה, ולבסוף פקודת 'השירות המשותף' נתנו את האות למתיחות גדולה בין צה"ל למגזר הסרוג, כשרבים האשימו את בן דהן בכך שהדבר מתרחש דווקא במשמרת שלו.

האם בצבא החליטו להילחם בחיילים הדתיים?

"אי אפשר להגיד שלא היה מתח אך הדברים היו ללא שום כוונה להתנגחות. נושא הזקן למשל החל בכלל מכיוונם של חיילים חילוניים שרצו להשתוות מהבחינה הזאת לחיילים הדתיים וצה"ל נאלץ לשנות את הפקודה". לטענתו, "היום ברור במבט לאחור ששינוי הפקודה לא לווה בהסבר נכון לדרגי השטח. בחודשים שלאחר מכן אכן הגיעו ללשכתי יום יום טענות בנושא, אך בצבא הבינו את הטעות פעלו לתיקון וכבר תקופה ארוכה שלמעט מקרים נקודתיים אין בעיות בנושא הזה".

בנוגע לפקודת השירות המשותף, הוא אומר כי "היא עוררה כעס רב בין רבנים רבים. טענותיהם עלו ואני המלצתי לרמטכ"ל לקיים דיון מעמיק ולמעלה משלוש שעות הוא שמע את דבריהם של שורת רבנים ושמע מהם גם דברי ביקורת וביקורת קשה ואני יכול להעיד שחלק מהדברים כבר טופלו. הרמטכ"ל היה קשוב וצה"ל השקיע סכומים אדירים לתיקונים הנדרשים.

סגן שר הביטחון מביא כראיה לכוונות הטובות והאמיתיות של צה"ל את מינויו של תא"ל צביקה פאיראיזן לקצין חינוך ראשי, "באופן כללי, בואו נסתכל על הדברים החיוביים. מונה קצין חינוך ראשי חדש שעצם מינויו מבטא שהרמטכ"ל ובכירי הצבא לא החליטו לפגוע בציונות הדתית. אני בטוח שגם תחום התודעה היהודית יקבל את מקומו הראוי בצה"ל".

גאה במאבקו למען המילואימניקים. בן דהן וחיילי מילואים

גאה במאבקו למען המילואימניקים. בן דהן וחיילי מילואיםצילום: דוברות

מה ההישג המשמעותי שלך בשנה החולפת?

"אני גאה בשורת ההטבות והשינוי ביחס שהובלנו כלפי חיילי המילואים ובני משפחותיהם. זו הפעם הראשונה שמשרדי ממשלה רבים התכנסו יחד כדי למצוא מתוך המשרד פעולות שניתן בעזרתן להיטיב עם חיילי המילואים ולתת להם הוקרה ועדיפות על מסירות הנפש שלהם עבור המדינה ואזרחיה. חייל המילואים באמת מקריבים בכל התחומים, משפחה, עבודה וכדומה ומדינת ישראל צריכה להכיר בזה ולהוקיר את זה ואנחנו רואים שינוי גדול בנושא".

ומה מסומן אצלך כיעד שעדיין לא הצלחת להשיג?

"נושא התשתיות שבהתיישבות. אני מקווה שבשנה הקרובה נצליח להשלים אותו".

מה תרצה לאחל לציבור בישראל, לציבור הדתי לאומי ולעצמך לרגל השנה החדשה?

"אני רוצה לאחל לעם ישראל שנת שלווה וביטחון. המשימה הגדולה שלנו בדור הזה זה להפוך את המדינה ליותר יהודית ושהערכים היהודיים יובילו יותר את פעולות הממשלה והתנהלות המדינה. לעצמי אני אאחל שאצליח לבצע עוד ועוד משימות כדי להיטיב עם תושבי מדינת ישראל".