הרב קרים: "לוחמים יפגשו מקסימום פקידה פלוגתית"

הרבצ"ר התייחס, בשיחה עם תלמידי מכינה, לנושא השירות המשותף ואמר כי הוא מעריך את הלוחמות, "במקום לשתות קפה בדיזנגוף, הן מוכנות למסור את הנפש ולהגן על הגבול שממנו לא חדר מחבל ב 2,000 השנים האחרונות". צפו בשיחה המלאה

חדשות כיפה משה ויסטוך 25/02/18 12:29 י באדר התשעח

הרב קרים: "לוחמים יפגשו מקסימום פקידה פלוגתית"
מעריך את הלוחמות, לא חושש משירות משותף. הרב קרים, צילום: פלאש 90. הדס פרוש

אף חייל לא יישלח לשרת בגדודים המעורבים בלי אישור הרבצ"ר, כך טען תא"ל הרב אייל קרים בשיחה שקיים עם תלמידי מכינה בבית שאן לפני כשבועיים.

"כפי שקצין רפואה ראשי יכול לקבוע שחייל לא יכול להיות מפקד בשייטת כי יש לו פרופיל 24", אמר הרב, גם הוא לאור הבטחתו של הרמטכ"ל יהיה רשאי לקבוע איזה חייל לא יכול מטעמי דת לשרת ביחידות מעורבות.

הרב ציין, בהתייחסו לבעיות שונות שעלו בשנתיים האחרונות בצה"ל כי אי אפשר "להפוך כל תקלה לתופעה", עם זאת, הוא ציין כי יש לגלות ערנות, "גם מי שהולך להיות לוחם הוא גם לוחם מלחמות השם ולא רק לוחם בחיזבאללה ובחמאס".

אחד התלמידים הקשה על הרבצ"ר ואמר שעל כל בעיה פרטנית ניתן לספק תשובה, אך לתחושת רבים ישנה בעיה מערכתית בצבא בנושאי דת, בדגש על נושא העירוב בין המינים.

הרב קרים ענה כי הוא מעריך את הלוחמות בגדודים המעורבים, למרות שהן משרתות בגזרות שאינן נחשבות למסוכנות ביותר, "תסתכלו על זה ממבט אחר שבו אנחנו רגילים להסתכל. ישנן בנות שבמקום לשתות קפה בדיזנגוף בארבע אחר הצהריים עושות בט"ש בגבול עם ירדן.

"הן מוכנות למסור את הנפש יום ולילה להגן על הגבול שממנו לא חדר מחבל ב 2,000 השנים האחרונות. זה גבול סטרילי ושקט לכל הדעות אבל עדיין צריך שמישהו ישמור על הגבול. אני מעריך אותן. יחד עם זה ניתן להתווכח על בניין הכוח והאם הוא נעשה כמו שצריך אבל זו כבר שאלה אחרת וצריך להעריך אותן על מה שהן עושות".

הרב הדגיש כי לא מכריחים אף לוחם וקצין דתי לשרת שם, "לא מחייבים אף חייל דתי ללכת ליחידות האלה. לא נכנסה אף חיילת לטנקים. גם לא חייבו אף קצין ללכת לשם וזה מה שהרמטכ"ל הבטיח ואני חושב שזה בסדר". עוד הוא הסביר כי גם אם יכולה להיות מחלוקת עם הרמטכ"ל, הוא לבטח עושה זאת משיקולים מבצעיים, "אין לנו מנדט לבקש מהרמטכ"ל לא לבנות גדודים כאלה. ככה הוא משחרר את גולני להתאמן לקראת המלחמה האמתית".

הרבצ"ר ניסה להרגיע את התלמידים כשאמר כי מרבית בעיות הצניעות שהיו, כמו שירותים משותפים ולינה משותפת בפילבוקסים נפתרו, ואמר שבהוראת הרמטכ"ל הנושא טופל ברמת כל הפיקודים והצבא השקיע בזה עשרות מיליוני שקלים.

לדבריו, הבעיה מורכבת יותר דווקא בדרגים שאינם לוחמים, "כי הלוחמים משרתים...יש מקסימום פקידה פלוגתית ומדריכות". כאן הוא הבהיר כי דווקא הרצון של הציבור הדתי לשרת רק בתפקידי לחימה מותיר תפקידים רבים וחשובים מיותמים, "למה יש מדריכות? כי אנחנו הדתיים לא רוצים להיות מדריכים אלא לוחמים, אז נכנסו מדריכות. אמר לי פעם מוטי יוגב שמאז שהכניסו מדריכות רמת ההדרכה בצה"ל עלתה בעשר רמות כי הבנות יותר אכפתיות ויותר רציניות.

"אותו הדבר היה גם בסוגיית מפעילות ההאמרים בצאלים. בזמנו אגוד ישיבות ההסדר אמר שזו בעיה כי כשבאים אנשי מילואים להתאמן יומם ולילה זה עלול להביא למצב של ייחוד. אמרו לאגוד ישיבות ההסדר: 'תביאו את הביינשים שבשל"ט ותכניסו אותם להיות נהגים' אז הם ענו שהם לא רוצים".

בנוסף הוא ציין תפקיד נוסף שלדעתו הוא חשוב ביותר למרות שאין לו הילה מיוחדת, "אותו הדבר לגבי משגיחי הכשרות, אם אנחנו לא נהיה משגיחי כשרות אז יבואו החבר'ה מהמקיפים, שהם בחורים טובים, אבל לא תמיד אכפת להם מנושאי הכשרות. אבל אנחנו לא רוצים כי אנחנו רוצים להיות קרביים. זה לא IN. אצלנו הרבנים לא יודעים להגיד שלהיות משגיח כשרות זה לא פחות חשוב. מי שהולך ללחימה זה בסדר אבל מי שלא הולך ללחימה לא צריך להתבייש להיות משגיח כשרות".

לקראת סיום נשאר הרב קרים האם קצינים דתיים, כדוגמת עופר וינטר לא מקודמים ונעצרים בכוונה תחילה, "אני לא חושב. דוד זיני התמנה למפקד אוגדה. מי שהוא קצין מצטיין מקודם. מי אמר שעופר וינטר לא יקודם? מרדכי כהנא היה תא"ל, תא"ל אופק בוכריס, שעשה את התפקידים הכי משמעותיים, הוא אדם ירא שמיים".

למרות פניית 'כיפה', בצה"ל בחרו שלא להגיב לדברים שנאמרו בשיחה.