בטח שמעתם, קראתם או ראיתם לא מעט את דינה דיין השבוע. ככה זה כשאישה, מזרחית ובעלת כיסוי ראש המגדירה את עצמה כחרדית, מוציאים סרטון כל כך צבעוני נגד המפלגה שאותה היא מנסה לכבוש. כן כן, לא לנסות ולהתברג ברשימה לכנסת, אלא להתמודד ישירות על ראשות המפלגה. האם מדובר באשה הזויה ומנותקת שלא מבינה שפוליטיקה זה עניין למקצוענים? או שמא מבלי שנשים לב בעלת התשובה מהפריפריה מצליחה להחדיר לאט אבל בטוח, בדיוק כפי שהיא רוצה, את תפיסותיה החברתיות והמהפכניות כשלצדן תפיסות דתיות לא שגרתיות ומהפכניות לא פחות? ב-3 ביולי, עם תום ספירת הקולות בבחירות לראשות מפלגת העבודה נתחיל לקבל תשובה ובינתיים, הכירו מעט את דינה דיין ושאיפתה למהפכה.
בסרטון שהוצאת את אומרת שאת מתמודדת מול חבורת גברים שמתעלמת ממך ועפה על עצמה. אך כשאת מתמודדת ישירות על ראשות מפלגת הכבודה, בלי ניסיון פוליטי, זו לא את שעפה על עצמה?
"איך אני אעשה שינוי?", היא שואלת בתקיפות, "למה לא להתחיל מלמטה? ככה! תראה איך המסר הזה שהתחלנו להפיץ בשבוע האחרון חילחל. אני מייצגת הרבה מאוד אנשים, מאחורי עומדים מיליוני אנשים במדינת ישראל שמסכימים עם המסר שלי ומזדהים איתו. אז אני צריכה ללכת עבורם עד הסוף, אני מכה עם פטיש על הקיר ובעז"ה הפטיש הזה יגדל ויהיה חזק יותר עד שהקיר יתמוטט ותיווצר מהפכה".
מהפכה, זו אולי מילת המפתח של דינה דיין. לא מצב חברתי, לא ליצור שינוי, לחולל מהפכה. דיין פרצה השבוע לתודעה באופן סופי עם סרטון בועט ונשכני שלא רק מנסה, אלא גם תוקע אצבע עמוק בתוך העין של מפלגת העבודה, שבה היא לא רוצה רק להשתלב. היא רוצה להנהיג בה ובפוליטיקה הישראלית בכלל, מהפכה.
"אנשים מתביישים בעוני שלהם", אומרת דיין ל'כיפה', "הם מפחדים לדבר על מצבם הקשה, אך כשהם יצאו מהבושה ויפסיקו להתבייש לדבר על זה שחלקם מחפשים אוכל בזבל, הם יצטרפו למסר שאני רוצה להעביר. מסר שאני רוצה להעביר עם הרבה רעש, כדי לנער את אמות הסיפים של מדינת ישראל".
דיין נולדה לפני 46 שנה כאחת מארבע אחיות לבית משפחת וקנין בירושלים. בשנת 1979 עברה משפחתה להתגורר במצפה רמון ומאז היא וכל המשפחה שם. לדבריה, "המציאות שגדלתי בה הייתה מאוד קשה ולצערי היא קיימת גם היום". אותה מציאות שמתבטאת בקושי כלכלי רב, היא זו שהניעה אותה לקום ולפעול. "אני פעילה חברתית כבר המון זמן. אני חברה בתנועת הפריפריות יחד עם אלישיב רייכנר אבי דבוש ואחרים וצעדתי בכל מיני צעדות למיניהם עם אנשים טובים כמו ראש עיריית ירוחם מיכאל ביטון וחברתי הטובה ויקי קנפו".
"בשנים האחרונות", היא ממשיכה לספר, "התחלתי להבין שאין סיכוי שאני אצליח לשנות את המצב המאוד מאוד קשה שלנו, ושרק הולך ונהיה יותר ויותר גרוע, באמצעות פעילות חברתית, חשובה ומשמעותית ככל שתהיה. הבנתי שאצליח לעשות זאת רק דרך מהפכה גדולה בפוליטיקה הישראלית". הפלטפורמה שבחרה דיין כדי לנסות ולהשתלב באותה פוליטיקה ישראלית, שבהמשך יתברר כמה היא מתעבת, היא דווקא מפלגת העבודה. "חזרתי למקורותי, התפקדתי שוב במפלגת העבודה והתחלתי להיות פעילה פוליטית בצורה אינטנסיבית".
ויקי קנפו בצעדת מחאהצילום: פלאש 90. יונתן סינדל
דיין, שמעידה על עצמה כ-"אשה מזרחית עם תודעה מזרחית מאוד חזקה", חזרה בתשובה בגיל 28. היא עשתה זאת לצד בן זוגה דאז ובעלה היום עירא דיין, נצר נוסף למשפחת דיין המפורסמת (אביו יהושוע הוא בן דודו של הרמטכ"ל ושר הביטחון המיתולגי משה דיין).
"בשנים הראשונות לחזרתי בתשובה", היא מגלה, "הצבעתי לש"ס ומבחינתי זו אחת האכזבות הגדולות ביותר ולא רק שלי אלא של רבים בפריפריה הגיאו-חברתית של מדינת ישראל בשנים האחרונות". לדבריה כל המפלגות בישראל, דואגות אך ורק לאינטרסים של מה שהיא מכנה 'החזקים', על חשבונם של החלשים, "הדבר האחרון שמעניין את חברי הכנסת, כשהם פותחים בבוקר את העיניים, זה אנחנו השכבות החלשות או נכון יותר המוחלשות".
לטענתה, "יש פערים אדירים וחוסר שיוויון גדול בין חלקי הציבור בישראל. הבן שלי למשל, לומד במצפה רמון ומשקיעים בו 6,000 שקל בשנה, שמגיעים מהמדינה ומהמועצה המקומית. לעומת זאת בחבר שלו משדה בוקר, שגר במרחק של 20 דקות נסיעה, משקיעים 21,000 בשנה. אז מה הסיכוי של הבן שלי להתחיל באופן שווה את החיים שלו? למה זה מגיע לו? כי הוא נולד לאמא מזרחית בעיירת פיתוח? איך יכול להיות מצב כזה? והפערים רק הולכים וגדלים".
דיין אומרת בכאב וצער ש-"ההתמודדות היומיומית שלנו עם חוסר ביטחון תזונתי זה פשוט בלתי נסבל. מדינה שמסיימת את שנת התקציב שלה עם 7 מיליארד שקלים של גבייה עודפת, לא צריכה שעמותות ינהלו עבורה את מדיניות הרווחה, החינוך והבריאות. זה פשוט מצב אבסורדי".
כדי לנסות ולתקן את מה שהיא מכנה אבסורד, יצאה השבוע דיין בקמפיין אגרסיבי שנועד להכניס אותה עמוק לתוך התודעה. "אני הפחדים שלכם", היא אומרת בסרטון שפרסמה השבוע וכוון לאנשי מפלגת העבודה, "אני החצר האחורית שלכם, אני האמא מהשכונה שאת הילד שלה אתם מנשקים במסע הבחירות שלכם".
בסרטון ובמסרים שאת מנסה להעביר, יש הרבה מאוד התרסה נגד מה שמפלגת העבודה ייצגה ואולי עדיין מייצגת. אז למה דווקא לשם?
"בכל העולם יש תנועות שמייצגות את השכבות החלשות. במדינת ישראל נוצר פרדוקס נוראי שבו יש במדינת ישראל 2 מיליון עניים והמצב נהיה גרוע יותר משנה לשנה. מהמקום הכי ימני כמו נפתלי בנט וחבריו דרך ביבי ולדאבוני גם דרך כחלון בטח ובטח דרך יאיר לפיד ואפילו ש"ס ואגודת ישראל, כל המפלגות האלה מייצגות את האליטות ואת בעלי ההון של מדינת ישראל. והפלא ופלא אם נסתכל שמאלה, אז גם מפלגת העבודה וגם מרץ מייצגות את האליטות. מדהים. 120 חברי כנסת בצורה כמעט גורפת ומוחלטת מייצגים את האליטות ולא את השכבות החלשות.
עם כל הכבוד לגווארדיה הנכבדה בשמאל, הגיע הזמן שהם ישחררו ויזוזו הצידה ויתנו לנו לשכבות החלשות, לשחורים של מדינת ישראל ייצוג ואפשרות לביצוע מהפכה במדינה. השיטות הכלכליות שאומרות לחזק את החזקים ולגרום לאושר לחלחל למטה, זה פשוט לא עובד. 40 שנה מנסים את זה ואנחנו רק נהיים יותר עניים. הם לא רואים אותנו כי מבחינתם אנחנו פשוט לא קיימים".
לדבריה, היא חיכתה זמן רב "להזדמנות לעשות את הפריצה הזאת וב"ה הצלחנו לעשות אותה השבוע. אני חושבת שזו פריצה ממש ראשונית ולמרות שאני יודעת את מקומי ושומרת על פרופורציות, חשוב לי להדגיש שהמסר שאני רוצה להעביר הוא פורץ דרך בחברה הישראלית ואני מאמינה שהוא עתיד לשנות את אופיה של הפוליטיקה הישראלית".
את רואה את עצמך חודש מהיום זוכה בראשות מפלגת העבודה? יש לך בכלל סיכוי?
"מה זה משנה?", היא מתעצבנת ושואלת, "תגיד לי מה זה משנה?"
כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על רצון לשנות וגם על פרקטיקה. השאלה היא מה יקרה במידה ולא תזכי, האם תנסי להיבחר לרשימה לכנסת?
"ברור לי שאין לי סיכוי!", היא יורה ומסבירה מדוע הקרב האמיתי מבחינתה הוא לא על ראשות המפלגה, "זה ברור לי כי אני יודעת שאני עומדת מול אחד המנגנונים המושחתים והמסואבים שקיימים בפולטיקה הישראלית. אם היה קיים כזה מנגנון בבית היהודי כבר מזמן היו מעיפים שם את מי שצריך וכנ"ל בליכוד. הדברים שאני נחשפת אליהם הם מזעזעים".
למרות התיאורים של דיין ולמרות הסיכויים הנמוכים, היא נחושה להמשיך בכל הכוח, "אני עושה את הבלאגן הזה כדי שמשהו באמת ישתנה במדינת ישראל. אני באה עם דרייב שמונע מתסכול ארוך שלי, של אמא שלי ואפילו של סבתא שלי. אני לא אוותר וארים ידיים מול כל השחיתות מכיוון שאני מגיעה עם מסר אמיתי שמחלחל ועושה רעש וניתן היה לראות את זה השבוע. אני באה עם מסר שנועד ליצור מהפכה".
אני בתוך הסיפור הזה", היא ממשיכה לדבר בלהט, "כדי לבצע החלפת שלטון". עם זאת היא מדגישה שלא מדובר בנושא המדיני שעליו מושתת עיקר הויכוח בין הימין לשמאל, "כואב לי להגיד את זה דווקא באתר של הציבור הדתי לאומי, אבל אם נשים סביב השולחן את ביבי, בוז'י, בוגי וליברמן, תהיה ביניהם הסכמה מוחלטת על התהליך המדיני. בעיני כל השיח הזה זו אחיזת עיניים כי בסופו של דבר לא תהיה כאן מדינה דו לאומית".
לדבריה, "יש קונצנזוס בעם על כך שאין שום רצון לספח אלינו מיליוני פלסטינים. אני לא שמאלנית מתייפיית אני פרגמטית. זה יקח אולי זמן אבל בסופו של עניין ישארו גושי ההתיישבות הגדולים וזהו. ולהגיד לך את האמת זה ממש לא מעניין אותי. כי מה שמעניין אותי זה שאצליח מחר בבוקר ללכת לסופר ולקנות אוכל לילדים שלי. זו רמת ההישרדות שאנשים שגרים במקום שממנו אני באה נמצאים. והמצב רק הולך ומחמיר".
מודעת בחירות של דייןצילום: מדף הפייסבוק של דינה דיין
יש לציין כי השטיח האדום לא בדיוק נפרש לרגליה של דיין. השבוע התנהל עימות באתר 'וואלה' בין שישה מהמועמדים לראשות המפלגה. דינה דיין לא נכחה שם. עם זאת אחד המועמדים, האלוף במיל' עמירם לוין, דווקא שיתף את הסרטון הויראלי של דיין וכתב בדף הפייסבוק שלו כי "דינה דיין היא קודם כל חברה. היא גם אישה חזקה, אמיצה, אמיתית, שמובילה לשינוי ותחזיר את האמת למפלגת העבודה. היא ראויה ביותר, נקודה. נכון, אני גנרל לשעבר (ותודה על התוספת "יפה תואר"), אבל ככזה אני מאמין שיחד, כצוות, נוכל להביא את השינוי שאנחנו כל כך רוצים וצריכים. תיקון מתחילים מבפנים, קודם במפלגה שלנו ואח"כ בהנהגת המדינה".
את מזהה בתוך מפלגת העבודה הנוכחית, חברי או חברות כנסת שאת יכולה לרתום למאבק שלך?
"אחרי הסרטון שהוצאתי, שאגב אפילו 'הצל' הגיב עליו יחד עם עוד אלפי אנשים", היא מספרת ומוסיפה, "חוץ מעמירם לוין ששיתף את הסרטון שלי וכתב מה שכתב ואראל מרגלית שהתקשר אלי ואמר שהוא מאוד אהב את הסרטון ושגם אשתו והבנות שלו מאוד התלהבו, חוץ משני הצדיקים האלה בסדום, אף אחד מחברי הכנסת לא טרח להתקשר אליי וזה למרות הבאז המטורף והחשיפה הגדולה למסר החשוב הזה. כנראה שהמסר שלי באמת מאוד מאיים על מי שנמצא עכשיו בתוך המערכת של מפלגת העבודה".
במידה ותצליחי להתברג במפלגה, את תתקלי לא רק בגווארדיה הותיקה אלא גם בחדשה כמו מרב מיכאלי וסתיו שפיר, להן יש דעות מאוד מאוד ברורות בנושאים שונים כמו למשל דת ומדינה. איך את תתמודדי עם נושאים שקורעים את החברה כמו שבת, הקהילה הלהט"בית, נישואין אזרחיים ועוד?
לאחר שחלק גדול מהדברים שהיא אמרה עד כה, נאמרו בצורה זו או אחרת בכלי תקשורת אחרים, הפעם דיין מפתיעה בתשובותיה: "אני מציעה לנסות להציג תפיסה חדשה ואני אתן לך את זה מהזווית המשפחתית שלי. אני בעלת תשובה ומרבית משפחתי היא חילונית. יש לי אפילו אחות לסבית שהיא ובת זוגתה הביאו לעולם תינוקת. הן רוצות לנהל את החיים שלהן כפי שהן מאמינות. אז מה אני צריכה לעשות? להיכנס לאחותי לחדר המיטות ולהגיד לה איך לחיות את חייה? שתעשה טיפולי המרה או לא?".
"בשלב מסויים", היא ממשיכה לפרוש את חזון הדת ומדינה שלה, "הבנתי שזה פשוט ביזיון. כמו שאני לא רוצה שיכנסו לד' אמותיי, כך אני לא צריכה להתערב לאחרים ואני יודעת שהרבה רבנים הולכים להתעצבן ממה שאני אומרת. בסופו של דבר מדובר בבני אדם ולא בסיסמאות. כשאני מסתכלת בעומק של התפיסות החסידיות, אני רואה שדנים אדם כאדם ולא כפלקט. אני לא רוצה לאמלל את חייהם של אנשים אחרים".
המתמודדת החרדית על ראשות מפלגת העבודה ממשיכה להפתיע כשהיא אומרת כי היא "לא רוצה מדינת הלכה. אני חושבת שצריך לתת כבוד לבני אדם ולמצוא את הדרך להתנהל מול כלל האוכלוסיות במדינת ישראל לרבות הקהילה הלהט"בית. אני לא מתחסדת ולא כלום אבל כמו שאני לא רוצה שאנשים יכנסו בלבוש לא צנוע לשכונת מאה שערים, או שיסעו שם בשבת, כך אני לא רוצה שיכנסו למרחב הציבורי של האוכלוסיה החילונית"
"מתי כבר נבין את זה?", היא ממשיכה לשאול, "אני באמת לא מצליחה להבין את זה? אני מסתכלת על אנשים כאנשים. אם סבתא רוצה לנסוע באוטובוס בשבת לבקר את הנכדים שלה, או לשבת לקפה עם חברות, למה זה צריך לעניין אותי מה היא עושה עם החיים שלה ומה היא עושה בשבת? אני לא מאמינה בהחזרה בתשובה. אני לא צריכה להיכנס לאנשים הביתה ולצאת נגד תפיסות העולם שלהם. אני חושבת שזו קטנות אמונה כי אם הקב"ה ירצה להחזיר מישהו בתשובה, הוא יעשה את זה. יש לי אמונה שלמה בקב"ה ואני סומכת עליו".
ומה לגבי הסערה סביב הצגות שיש בהן עירום? אולי כמו שאת אומרת המדינה לא צריכה להתערב לאדם בחייו האישיים, אך אולי כמו שהשרה רגב טוענת, היא גם לא תמיד צריכה לממן אותו?
"הטעות של מירי רגב", מנתחת דיין, "בעצם זו לא טעות כי היא עושה זאת בכוונה משיקולי רייטיניג. אך אם נדבר ברמה המהותית, אני כאשה חרדית שמקיימת אורח חיים דתי בגדרי ההלכה, בחיים לא אלך להצגה שיש בה עירום. נקודה. אבל אחותי שמנהלת אורח חיים שונה ממני כן תלך. מירי רגב אומרת: 'אני אממן רק מה שאני מאמינה בו', אבל גם אני וגם אחותי תושבות של מדינת ישראל. כל אחד זכאי לתרבות שמתאימה להשקפת עולמו ואורח חייו. המדינה צריכה לאפשר לכולם את היכולת לצרוך תרבות לפי תפיסת עולמם".
לטענתה, "מירי רגב מכתיבה את עולם הערכים שלה לקהלים אחרים. נציגי הציבור צריכים להיות כנים וגלויים ולהצהיר שהם רוצים לכפות על אחרים את השקפת עולמם. הם רק צריכים גם לקחת בחשבון שלמטבע הזה יש שני צדדים לשאת בתוצאות של זה. היום זו מירי רגב שכופה את דעתה ומחר זה מישהו אחר עם דעות הפוכות לגמרי. לדעתי המרחב הציבורי שלנו צריך להיות פתוח יותר לדעות שונות. אני לא באה עם דגל כפי שמרב מיכאלי או סתיו שפיר באות, כי גם הן דורשות שאנשים יתנהלו לפי השקפת עולמן. חס וחלילה. אני חושבת שכמו שאני לא רוצה שיכתיבו לי איך לחיות, כך אני לא רוצה להכתיב לאחרים".
לשיטתה, "יום אחד ההתנהלות הזו של ביבי, רגב, בנט ושקד תתפוצץ להם בפנים. זו התנהלות מתנשאת ולא יהודית. הם חושבים שהם מנהלים את העולם אך יש לי בשורה בשבילם, יש מישהו אחד שמנהל את העולם וזה הקב"ה".
מי הדמות הרוחנית שאיתה את מתייעצת?
בפעם הראשונה במשך כל הראיון, ששטף הדיבור האנרגטי של דיין נעצר, "חס ושלום. אני לא אגלה לך מי הרב שלי, למרות שזה מאוד יפתיע את כולם. אבל אני יכולה להגיד שיש לי רב שאיתו אני מתייעצת ומדברת ואגב גם עם לא מעט דמויות רבניות רוחניות נוספות".
חלק גדול מהציבור המזרחי והמסורתי הוא בעל דעות עם זיקה ימנית. את רואה אנשים מזרחיים, דתיים, ימניים מצביעים למפלגת העבודה? אפילו ציפי לבני מקפידה לומר שהיא ממפלגת התנועה או המחנה הציוני ולא חס וחלילה מהעבודה.
"ברור לי שכמו שהמפלגה נראית היום אף אחד ממי שאני מייצגת לא יצביע עבורה. אך גם ברור לי שכדי לשנות את המצב הקשה שלנו חברתית וכלכלית, צריך להיכנס ולהצביע למפלגה שיש לה פוטנציאל לייצג אותנו ולהוביל שינוי. הליכוד עם תפיסותיו הכלכליות הליברליות בחיים לא יעשה את זה. בעצם אנחנו, כלומר השכבות החלשות, מצביעים בכל פעם למי שפשוט גומר אותנו מבחינה כלכלית. ולא רואה אותנו ממטר. השיטה לסמא את עינינו היא ברורה. מפחידים אותנו מפני הערבים למרות שהבית ממנו באתי היה מאוד מאוד מתון מכל הבחינות".
לדבריה, "יהדות אמיתית הייתה צריכה להצביע למי שמחזיק בתפיסות סוציאליסטיות. אנחנו צריכים לצאת מהתפיסות הפוליטיות המקובעות האלה. זה לא הגיוני שיגידו לנו להרוג את כל הערבים ואנחנו נשתוק. כאישה חרדית ומזרחית אני אומרת שזו לא תפיסה יהודית, אולי האשכנזים יצליחו להסביר לי את זה".
חושבת שכולם אותו הדבר. בנט, שקד והרצוגצילום: פלאש 90. יונתן סינדל
אם מחר בבוקר מתקשר אליך נפתלי בנט ואומר לך: 'תקשיבי דינה, הרשמת אותי מאוד. את בדיוק מה שאני מחפש וצריך לבית היהודי' והוא יהיה מוכן לשריין לך מקום גבוה ברשימה. את מצטרפת?
"בחיים אני לא אמצא את עצמי בבית היהודי!", היא אומרת בתקיפות, "לדאבוני, הציבור הדתי לאומי חי בבועה ומחוץ לבועה הזאת קיימת 'ישראל השניה' שנמצאת במצב מאוד קשה. אמנם לפעמים הגרעינים התורניים עושים גמ"חים אבל זה לא צריך להיות ככה. המפלגה הזאת מייצגת את כל מה שאני לא מאמינה בו. זו גם מפלגה שמדירה אותי החוצה כי יש בה התנשאות שאומרת לנו 'בואו נציל אתכם'".
על יו"ר המפלגה היא אומרת כי "ציבור העובדים בכלל לא מעניין את נפתלי בנט. הוא לא קם בבוקר בשבילי וגם אני לא קמה בבוקר בשבילו. התפיסות היהודיות שאני מחזיקה בהם שונות מאוד ממה שיש בבית היהודי. אני קוראת מאמרים של איילת שקד. תלכי להיות רפובליקנית בארה"ב. מה הקשר בין התפיסות והשיח הזה לתפיסות יהודיות? התפיסה שלה היא, שטוב שיש אותנו, חוטבי העצים ושואבי המים בישראל. התפיסות האלה יוצרות ומנציחות את החצר האחורית של מדינת ישראל. התפיסות של בנט שקד וביבי הן תפיסות מדכאות".
מה הדבר הראשון שהיית עושה לו היית נבחרת לראשות הממשלה?
"הייתי עושה רביזיה מוחלטת. אני מבינה בתפיסות כלכליות לא פחות מאחרים וכבר היום אנשים מתחילים להבין שיש בעיה בקפיטליזם. אני רוצה לראות תפיסת עולם חדשה שבה המדינה תיקח אחריות מלאה על שלושה תחומים: חינוך, בריאות ורווחה. אני לא מדברת על ביטול הפרטות שכבר נעשו כמו מע"צ וכדומה, זה לא מעניין אותי. אלא לקיחת האחריות של המדינה על התחומים הבסיסיים האלה".
לסיום היא מסיימת בסיפור שלדבריה ממחיש יותר מכל מה לדעתה הבעיה העיקרית והאמיתית שמאיימת על שלמות החברה הישראלית, "תמיד אומרים לנו שאנחנו מדינה שחיה על חרבה וזה קשקוש ושקר מוחלט כי מה שמאיים הכי הרבה על מדינת ישראל זה הפערים החברתיים ואי השיוויון שקיים במדינה. מה שיאיים על המדינה זה הסיפור העצוב הבא שבו אדם שגוייס בצו 8 למילואים במהלך צוק איתן, התקשר אלי ואמר לי: ' דינה, אני נכנס לרצועת עזה ואני צריך שתדאגי לסבתא שלי'. כי אם הוא לא יגיע אליה לפני שבת, לא יהיה לה מה לאכול".
"אתה מבין?" היא שואלת בכעס, "אתה מבין עם מה אנחנו מתעסקים? כששמעתי את זה פשוט נקרע לי הלב ואז נפל לי האסימון. הבחור הזה נכנס לרצועת עזה ומסכן את החיים שלו עבור המדינה ובגלל זה לסבתא שלו מנתיבות לא יהיה מה לאכול בשבת. זה האיום הכי גדול על מדינת ישראל. במדינה כזאת אני לא רוצה לחיות".