"הצבא גרם לי לאבד את הנשיות": התנועה החדשה שנלחמת בגיוס בנות

"עושה חיל", הוא גוף חדש שלקח על עצמו להאיר על ההבדלים שבין גברים לנשים, ולשם כך קיבץ שורת עדויות של מתגייסות דתיות "יש פה לא מעט הטרדות. אסור לבת להיות בצבא"

חדשות כיפה משה ויסטוך 07/02/18 18:05 כב בשבט התשעח

"הצבא גרם לי לאבד את הנשיות": התנועה החדשה שנלחמת בגיוס בנות
הצבא פוגע בנשיות?, צילום: פלאש 90. הדס פרוש

תנועה חדשה בשם 'עושה חיל', המורכבת מעשרות אנשי ונשות חינוך דתיים, פרסמה לאחרונה חוברת מיוחדת ובה שורת עדויות מנשים דתיות ששירתו בעבר בצה"ל וחוו קשיים רבים.

התנועה אמנם מגדירה את עצמה כמי שמספקת "ייעוץ והדרכה לבנות דתיות בשלבי הבחירה בין צבא לשירות לאומי", אך לכל אורך החוברת נשמעו בעיקר דברי ביקורת על שירות נשים בצה"ל.

בראשית החוברת, שפורסמה לראשונה אמש (שלישי) על ידי אוריה אלקיים מחדשות 'כאן', נרשמה הערה שלמפרסמיה היה חשוב להעיר והיא כי "ברור לנו שהתמונה כאן איננה שלמה, בוודאי ישנם בנות שחוו חוויה אחרת בשירות הצבאי שלהן והן רואות את השירות בזווית הרבה יותר חיובית. עם זאת, משיחות עם עשרות בנות הציונות הדתית בוגרות שירות צבאי אנו לומדים שהתמונה הכללית המצטיירת בציבור איננה שלמה. מובן הוא כי אין מטרתו של קובץ זה לומר שהכל גרוע אלא להאיר את הזרקור לזוויות שאינן מוכרות לציבור הבנות ולתת להן תמונת מצב יותר שלמה, בטרם תחלטנה על המשך דרכן".

"הצבא גרם לי לאבד את הנשיות" 

ר' ששירתה כחובשת קרבית צוטטה במסמך כמי שאמרה שהסביבה הגברית בצבא לא היטיבה עם זהותה הנשית, "לאשה לא נכון לחיות במערכת כזו. אני יכולה להגיד שבין היתר שמתי לב על עצמי שניתן לראות ששפת הגוף שלי נהפכת להיות גברית יותר. את מאבדת את הנשיות. וזה קורה כעובדה, פשוט קורה".

לדבריה, "יש בנות שחושבות: אני מספיק חזקה להתמודד, עלי זה לא ישפיע! אבל יש הבדל בין להיות חזקה, ובין להעמיד את עצמך בניסיון שאי אפשר לעמוד בו. זה מאוד התייפייפות אם בנות אומרות שהמערכת הצבאית לא משפיעה עליהן. זה יום-יום במשך שנתיים, ואלו החברים הכי טובים שלך בתקופה הזו. אני מכירה גם בנות שנמצאות במקומות שיש בהם רק בנות, ולמרות זאת קשה להן מאוד עם המערכת, והן ממש רוצות לצאת מהצבא".

לוחמות בזמן אימון

לוחמות בזמן אימון. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: פלאש 90. אביר סולטן

י' ששירתה כתצפיתנית התייחסה גם היא לאבדן הנשיות תוך התמקדות נושא המקלחות כחוויה טראומתית, "החוויה הכי קשה שלי באופן אישי זה המקלחות, היה לי קשה עם זה שלמרות שיש הפרדה בין בנים לבנות במגורים ובמקלחות, בתוך המקלחות של הבנות אין הפרדה מינימלית של צניעות".

לדבריה, המצב חמור עוד יותר ביחידות הלוחמות, "כל הבנות שרוצות ללכת ללוחמה ומוצבים וכאלה, זה הכי גרוע. זה פשוט פוגע בנשיות ובעידון של הנפש. זה מצריך להיות מחוספסת מאוד, קשה מאוד, את צריכה לעמוד על שלך כי שום דבר לא עובד בצבא בנועם...זה כל כך פורץ כל גבול של אינטימיות. את צריכה לשתף הכל אחת עם השנייה ולהחליף הכל אחת עם השנייה. אם למישהי יש מחזור אין לה עם מי לדבר על זה. למי תגידי? למפקד? אין כאן מערכת שהיא נעימה ואינטימית ומשדרת שאת יכולה להיפתח או דברים כאלה ולהיות במקום שנח לך. אני חושבת שזה העיקר ושזה מאוד לא ברור לבנות שמתגייסות".

"אפשר ליפול על הגדס"ר הבדואי"

גם כ', מש"קית ת"ש בעברה, התייחסה בהרחבה לטענה על בעיית צניעות במקלחות, "המקלחות בצבא זה זוועה, אין מילים אחרות לתאר את זה. הבנות יוצאות לא לבושות מהמקלחת, הולכות ככה כביום היוולדן במסדרון, לא טורחות להתלבש. קצת כמו קופים. הדבר הזה גורם כמובן גם ללא מעט תופעות של לסביות".

בהמשך היא ציינה כי יש גם בעיות עם הבסיסים אליהם משובצות הבנות, "יש בנות שמשרתות עם בדואים. את יכולה להתקבל להיות תצפיתנית, לעבור את כל המיונים – וליפול על הגדס"ר הבדואי, התרבות שם בכל היחס לבנות זה הרבה יותר גרוע ממה שאנחנו מכירות. זה לא פשוט בכלל".

ל' ששובצה במג"ב סיפרה על כמה מהסיטואציות שנתקלה בהן בשירותה הצבאי, "אני רואה שאת כבר עם פיג'מה, אל תצאי מהחדר יש פה בן במגורי בנות ואת דתיה".

במקרה נוסף שהיא תיארה, "עמדנו לצאת לאיזו פעילות מבצעית. שמתי עלי את הציוד וניגשתי למ"פ כדי לשאול משהו. תוך כדי ששאלתי, הוא בדרך אגב סידר לי את הצווארון של החולצה. נעשיתי אדומה וכבר לא היה אכפת לי מה התשובה לשאלה שלי. כמובן שלא אמרתי כלום למ"פ המכובד והמחויך... אחרי חודש ראיתי את אותו מקרה בדיוק של סידור הצווארון ללוחמת אחרת מהפלוגה".

בחוברת עלה לא מעט גם נושא ההטרדות המיניות. כ' ששירתה כמש"קית ת"ש סיפרה כי "עם הטרדות מיניות אני נפגשת כל הזמן. ולא רק הטרדות, הפלות. דברים שבנות בוכות על זה כל החיים. זה קורה בבסיסים, בכל מקום. ישנים בבסיס, משועממים, בייחוד כשסוגרים שבת. משועממים, יושבים ב"סטלה", ומגיעים לדברים מאוד מסוכנים. זה פוגע גם בבנות מאוד צדיקות וחמודות. הפלות בצבא זה דבר שקורה, וקורה הרבה".

גם מ' קצינה שנטען בחוברת כי היא חילונית שמשרתת במערך התצפיתניות צוטטה כאומרת כי "יש פה לא מעט הטרדות. כיוון שאני קצינה אף אחד מהחיילים לא יגע בי או יזרוק לי מילה באופן גלוי, אבל אני רק עוברת ליד בנים ואני שומעת מה השיח שלהם –וזה נורא ואיום. הציעו לי לצאת ללימודים על חשבון הצבא ולחזור ולקבל תפקיד בכיר יחסית, אבל החלטתי בעקבות הדברים האלה לעזוב את הצבא. אני אומרת לך: אסור לבת להיות בצבא".

יקבלו הכוונה כבר באולפנות? כנס מתגייסות עתידיות

כנס מתגייסות עתידיות. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: אור תורה סטון

"עצרנו הסתערות כדי שהנהגת תעשה את צרכיה"

אנשי 'עושה חיל' הביאו גם מדבריו של קצין מילואים שהסביר עד כמה הנושא בעייתי גם עבור האזרחים שעולים מדי פעם על מדים. "בקיץ האחרון הייתי באימון מפקדים וקצינים בצפון בבסיס עמיעד", הוא סיפר, "זה היה אימון משותף עם נהגות האמרים (ג'יפ), כאשר אופי הפעילות מתנהל בשהות של קצין ונהגת בהאמר לאורך האימון. הפקודה שקיבלנו הייתה שהנהגות אתנו בשטח במשך כל האימון, כולל שינה אתנו".

לדבריו, "במשך כל האימון עד היום האחרון, חלק ישנו יחד - בנים ובנות בתוך ההאמרים, וחלק פתחו מחוץ להאמרים מיטות הקרובות אחת לשנייה, וככה ישנו בנים בנות. רק ביום האחרון לאימון היה כבר יותר מסודר, ועשו איזור מוגדר לבנים ואזור מוגדר לבנות בנפרד".

עוד הוא אמר כי "במהלך האימון הייתה עוד מורכבות בעניין השירותים. אם הנהגת הייתה צריכה להתפנות, היה צריך לעצור הכל, כדי שהיא תוכל לצאת ולחפש מקום בו תוכל להתפנות בצורה מכובדת ופרטית, מאחורי גבעה או משהו. בפועל, לפעמים בזמנים שאנחנו מתרגלים הסתערות מבצעית נאלצנו לעצור ולהתעסק בחיפוש מקום מוסתר בשביל הנהגת. זה פגע במבצעיות. באחד מהימים היתה סיטואציה שאחת הנהגות לא מצאה מקום להתפנות, אז שתי בנות שימשו לה מעין "גדר חיה" והסתירו אותה איכשהו, והיא התפנתה שם. באמת לא הייתה לה ברירה, לא היה לה מענה לצורך הבסיסי הזה".

בחוברת מצוין מספר טלפון שאליו ניתן לפנות כדי לשתף בחוויות ועדויות שונות מהשירות הצבאי המתקשרות לנושא. בשיחה עם 'כיפה' ציינה אישה בשם גילת כי מדובר בגוף חדש, המורכב מעשרות אנשי ונשות חינוך, ששם לעצמו מטרה לחדד את ההבדלים שיש בין נשים וגברים בכל התחומים בדגש ראשוני על השירות הצבאי.

לדבריה, הם לא אנשים פוליטיים ולכן בשלב זה הם לא מעוניינים להיחשף. לצד זה מועברים על ידם סדנאות וימים מיוחדים בנושא ולטענתה מתוך כוונה להאיר את הסוגיה באור חיובי ולא שלילי ולוחמני.

בדובר צה"ל ביקשו שלא להתייחס לנאמר במסמך.