הכי קרביים: מצעד המכינות הקרביות של הציונות הדתית

על מגרש המסדרים בבה"ד 1 עומדים לא מעט חובשי כיפות, מרביתם בוגרי המכינות הדתיות. מי מהן מצליחה להצמיח יותר קצינים ולמי אחוזי הגיוס הקרבי הגבוהים ביותר? כל הנתונים

חדשות כיפה חדשות כיפה 09/05/11 00:00 ה באייר התשעא

הכי קרביים: מצעד המכינות הקרביות של הציונות הדתית
דובר צה"ל, צילום: דובר צה"ל

כולם מוכשרים, כולם מצטיינים וכולם יודעים את התורה - אך מתוך המכינות הדתיות יש מצטיינים יותר - ויש פחות. מערכת כיפה הסתייעה בנתוני אגף כוח האדם בצה"ל וממחקר מקיף שערכה נעמי אבנשפנגר, יועצת ארגונית ודוקטורנטית ליחסי צבא-חברה, כדי לערוך לראשונה את מצעד המכינות הקרביות של הציונות הדתית. חלק קטן מהמחקר פורסם בגיליון הקרוב של כתב-העת הצבאי "מערכות".

בישראל פועלות כיום עשרות מכינות דתיות, מפעל שיצא לדרכו בשנת 1988, עת הקימו הרבנים אלי סדן ויגאל לוינשטין את המכינה הקדם-צבאית הדתית הראשונה ביישוב עלי. מאשר הלך והתרחב המפעל בכל רחבי הארץ, כדי להכין את בני הנוער לקראת שירות מלא ומשמעותי בצה"ל, שיסודו בבסיס תורני-אמוני מוצק ואיתן.

(צילום: דובר צהל)



במסגרת המסלול לומדים בני המכינות במהלך שנה עד שנתיים, קודם גיוסם. מרביתם פונים לשירות קרבי משמעותי בצה"ל, באחוזים גבוהים בהרבה מאלו המקובלים במסגרות החילוניות, משאירים אבק לתיכונים החילוניים בגוש דן בכלל ובתל אביב בפרט. בוגרי המכינות מאיישים את תפקידי הפיקוד והקצונה בצה"ל ומגיעים לתפקידים משמעותיים במיוחד - לאחר שחלק ניכר מהמתגייסים פונה לשירות קבע ארוך מהממוצע.

מצעד המכינות הדתיות של כיפה בחן את אחוזי הקצונה מקרב בוגרי המכינות הקדם-צבאיות הדתיות, במהלך השנים 2003-2004, השנים האחרונות לגביהן קיימים נתונים ברורים. המצעד בחן לא רק את אחוז היוצאים לקצונה, כי אם גם את סך התלמידים שבחר לפנות לתפקידי פיקוד זוטרים, כמו מפקדי כיתות - שאינם קצינים. בתוך כך בחן המצעד גם את אחוז ה"קרביות" של כלל התלמידים, תוך חישוב של סך כל בוגרי המכינות שפנו לשירות קרבי או עורפי.

במקום הראשון: מכינת "בני דוד" - עלי

ואולי לא מפתיע לגלות כי המכינה הקדם-צבאית הראשונה, הפועלת זה 23 שנה, מצליחה לכבוש ביתר קלות את המקום הראשון מבין המכינות הדתיות הפועלות כיום בישראל. המוסד החינוכי שהקימו הרבנים אלי סדן ויגאל לוינשטין, מצליח להוציא מתוכו לא רק סיפורי גבורה כמו אלו של רועי קליין ז"ל, בנג'י הילמן, יונתן נתנאל הי"ד או עמנואל מורנו ז"ל - אלא בעיקר מאות קצינים זוטרים ובכירים הממלאים את מגרשי המסדרים בבה"ד 1 ואת שדרת הפיקוד בצה"ל.

כיום, לומדים במכינה כ-350 בחורים, במסלולי הלימוד השונים. עד כה הצמיחה מכינת "בני דוד" כ-2,000 בוגרים, מרביתם שירתו ומשרתים בסדיר ובמילואים ביחידות קרביות ויחידות עילית.

מהנתונים שבחנו את אחוזי ההצלחה של "בני דוד" עולה כי למעלה מ-40% מהמתגייסים יצאו בסופו של דבר למסלולי הקצונה בצה"ל. הנתון המרשים מפתיע לא פחות, אם בוחנים את אחוזי המ"כים והפיקוד הזוטר שהצמיחה המכינה בעלי, העומדים על לא פחות מ-65%. בין 85%-89% מקרב תלמידיה פונים לשירות קרבי משמעותי בצה"ל, אחוז הנחשב גבוה על אף שמדובר בבני הציונות הדתית.

אין ספק כי המחנכים ב"עלי" יודעים איך לעודד קצונה. בבית המדרש לא מסתפקים רק בשיעורי גמרא ואמונה או בציטוטים מתורתו של הרב קוק, כי אם גם בשורה ארוכה של מרצים אורחים, רובם אנשי צבא, המגיעים לבית המדרש כדי לספר מורשת קרב ו"להרעיל" את התלמידים. השר משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל') גבי אשכנזי, מפקדי גדודים וחטיבות ואף מפקדי סיירות, מהסוג שפניהם מטושטשים כשהם מוצגים בטלוויזיה. לתלמידי המכינה הם מספרים לא רק על מבצעים מורכבים, כי אם בעיקר על חשיבות התרומה לצה"ל. והדברים, כנראה, לא נופלים על אוזניים ערלות.

(צילום: מכינת בני דוד)

במקום השני: מכינת "עצמונה"

מכינת "עצם" מוכרת לא רק לציבור הדתי, בעיקר בגלל סיפור עזיבתה את חבל קטיף, עם יישום תוכנית ההתנתקות. ללא התנגדות, בכאב לב אך מתוך שיתוף פעולה מעורר התפעלות עם גורמי הצבא, פונתה המכינה מהיישוב "עצמונה" והוקמה מחדש לתקופה זמנית בסמוך ליתד. בשנת תשע"א עברה לבניין הקבע שלה במושב נווה - יישוב חדש שהוקם בחולות חלוצה, שהמכינה היא לב לבו.

את נתוני ההצלחה של "עצם" ניתן לזקוף בקלות לזכותו של ראש המכינה, המשמש כיום כרב הראשי לצה"ל, תא"ל הרב רפי פרץ. הרב פרץ, שהקים את המכינה כטייס קרב עטור תהילה, הצליח להקים לפני 18 שנה בית מדרש המחנך למצוינות קרבית, אמונית והלכתית, תוך שילוב בין עולם התורה לבין התרומה לשירותי הביטחון בישראל.

(צילום: דובר צהל)



כ- 250 תלמידים חובשים את ספסלי המכינה ב"עצמונה", מתוכם כ-150 בשנה א' וכ-100 בשנה ב' ובתוכנית הבוגרים. על פי הנתונים עולה כי כ-30% מתלמידי המכינה פנו לתפקידי קצונה בצה"ל, לאחר זמן הלימוד בה. מעבר לכך, הצליחה "עצם" לשלוח כ-66% מתלמידיה לתפקידי פיקוד קרבי בצה"ל - נתון שעולה במעט אפילו על זה שהציגה המכינה הוותיקה בעלי. מעבר לכך, כ-90% מתלמידי המכינה פונים לשירות קרבי משמעותי, כך שבכל מחזור פונים רק מספר חיילים, בעלי פרופיל עורפי, לשירות בעורף הישראלי.

לאחר שראש המכינה ומייסדה עבר ("זמנית", אומרים התלמידים) ללשכת הרב הראשי לצה"ל, עומד בראש המכינה הרב חיים ברוך. כמו קודמו בתפקיד, גם הרב ברוך, שומר נאמנות ללא עוררין לדרכה החינוכית של ישיבת "הר המור", הלא היא אם ישיבות ה"קו". דרכו של הרב צבי טאו עומדת במרכזה של במכינה, מנחה את הצוות החינוכי ומכתיבה את סדר יומם של התלמידים. אם תרצו, "עצם" היא "הזרוע הצבאית של ישיבת הר המור" - זו אשר תלמידיה מקדישים את המשך חייהם לשירות צבאי משמעותי ולא להשתקעות באוהלה של תורה, כחבריהם מישיבת האם.

הצבע הטרי של מבנה הקבע החדש של המכינה ביישוב "נווה", יכול להטעות. מתקבל כאן הרושם כי מדובר במכינה חדשה, שדרך חדשה לה. טעות היא, שכן "עצם" צועדת בדרך סלולה, שעברה ברור ועתידה חד משמעי. בוגריה משוכנעים כי דרכה החינוכית חסרת הפשרות ודמותו הכריזמטית של הרב רפי פרץ, יעמדו לה גם בעשור הפעילות הבא.

במקום השלישי: מכינת "אלישע"

מכינת "אלישע" הממוקמת ביישוב צופית שבחבל בנימין, מוכרת הרבה פחות משתי המכינות שנזכרו לעיל. לומדים בה בסך הכל כ-80 תלמידים, שלכולם קשר אישי עם ראש המכינה, הרב יצחק ניסים. לא תקראו עליה בעלוני השבת ולא תשמעו את מחנכיה בערוצי הרדיו - העשייה ב"אלישע" מתמקדת בתוך מה שקורה בין כתלי המכינה. מקסימום, בתוספת קצת מד"סים. מסתבר כי גם מי שלא רודף אחר הפרסום, מצליח לכבוש מקום של כבוד בשורת המכינות המוצלחות בציונות הדתית.

(צילום: מכינת אלישע)

על גבעות בנימין צומח סגנון לימוד מסוג חדש. שירה בציבור, על-האש עם הרבנים, ארוחות משותפות, שבתות ביחד. מבחינתם של התלמידים, זהו בדיוק סוד הקסם - אותם רגעים שאתה יכול לקחת אל שירות צבאי ארוך, גדוש בשעות שמירה בשעות הקטנות של הלילה.

28% מבוגרי "אלישע" יצאו למסלולי קצונה, על פי הנתונים שהגיעו לידי כיפה. כ-60% ממתגייסיה פנו לתפקידי פיקוד זוטר בצה"ל וכ-85% מתלמידיה פנו לשירות קרבי משמעותי. ב"אלישע" זוקפים זאת לא רק בזכות היחס החם והאישי עם צוות הישיבה, הבא לידי ביטוי בארוחות שבת משותפות ובפעילויות משותפות עם צוות הר"מים בחיק הטבע, כי אם גם בזכות תוכנית האימונים המגבשת - המכינה את התלמידים לכושר קרבי בסטנדרטים שלא מביישים את סיירת גולני.

ראשי המכינה מבקשים למעשה להביא לצבא חבורה של אנשים, המייצרת בסופו של דבר את ליבת היכולת המבצעית של הצבא. מעבר להיותה של מכינת "אלישע" מוסד חינוכי המצליח לכבוש את יעדי הקצונה בצה"ל, יוצרת המכינה רצף התיישבותי בין היישוב עטרת לבין היישוב נווה צוף שבבנימין ובכך היא מחזקת את האחיזה היהודית באזור. פיזית, יוצרת המכינה גוש יהודי גדול על כביש חוצה בנימין - עניין המעורר הערכה הרבה בקרב המתיישבים, לצד עוינות גלויה מצד פקחי "שלום עכשיו".

(צילום: דובר צהל)



במקום הרביעי: מכינת "קשת יהודה"

ייתכן ודווקא הנוף הניבט מבית המדרש של מכינת "קשת", הינו המתכון המבטיח להצלחת תלמידיה בשורות הצבא. המכינה שהוקמה בשנת 1992 במושב השיתופי-תורני "קשת" שברמת הגולן, הספיקה בשנותיה להצמיח למעלה מ-1,500 בוגרים המאיישים את מרבית היחידות הקרביות והמובחרות בצה"ל. תופתעו לגלות כי לא מדובר במתחרה למכינה בעלי: "קשת" הוקמה על דעתו ובהסכמתו של הרב אלי סדן, לאחר שמייסדיה פנו אליו, רגע לפני יריית הפתיחה.

בצניעותו האופיינית של ראש המכינה, הרב יעקב פיגנבוים, מתחנכים בוגרי "קשת" לשירות קרבי לא רק ביחידות העילית של צה"ל, כי אם דווקא בגדודי יחידות החי"ר והשיריון - מתוך רצון אמיתי "להשביח" את שורות הצבא, שלא על מנת לקבל את פרס התהילה. ב"קשת" מתהדרים לא רק בלוחמי הסיירות או בטייסי הקרב. במסדרונות המכינה שומעים על המ"פ החדש שנכנס לתפקיד בחטיבת הצנחנים או על המג"ד, בוגר המכינה, שקיבל את הערכת הרמטכ"ל. כל זאת יוצר מציאות בה קשה למצוא היום קצין בצה"ל שלא מכיר את תרומתה של "קשת" להצלחת כוחותינו על מדים.

(צילום: מכינת קשת יהודה)

המכינה ב"קשת" אמנם רשמה נתונים נמוכים יותר משתי המכינות שנסקרו לעיל, אך הצלחתה אינה מוטלת בספק. 18% מתלמידיה פונים לתפקידי קצונה בצה"ל, וכמעט מחצית מהמתגייסים משרתים בתפקידי פיקוד בצה"ל, כמ"כים ביחידות החי"ר והשריון או כמפקדים זוטרים בחיל הים והאוויר. 80% מבוגרי "קשת" פנו לשירות קרבי, ביניהם גם תלמידים שאינם תושבי ישראל, שהגיעו למכינה על מנת להתנדב לצה"ל לשירות צבאי מלא.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן