בימים אלו בהם אנו סופרים את ספירת העומר, אנו מקיימים התבוננות עמוקה בכל הקשור בחברה ובסולידריות חברתית. כאמור מנהגי האבלות הנהוגים בימי ספירת העומר, באים להמחיש ולתת את הדעת על העניין החברתי.
24 אלף התלמידים שמתו ממגפה קשה, מתו בעקבות הפגיעה בזולת, כשביסוד עומד חוסר ההבנה של חברה מתוקנת. תלמידיו של רבי עקיבא שהיו תנאים ומורי הוראה בעם ישראל, לא השכילו להבין את היסוד העיקרי שלימד אותם רבם, רבי עקיבא ("ואהבת לרעך כמוך").
בניגוד לכך, בית הלל ובית שמאי היו חלוקים אחד על השני, אך בצאתם מבית המדרש נהגו כבוד והשיאו בניהם את בנותם. היסוד החשוב של כבוד אחד לשני, הוא אחד מאבני הדרך של חברה מתוקנת, כאשר נפגם יסוד זה אנו הופכים מחברה שקשורה בעבותות האחד לשני, לאסופה של פרטים.
בפרקי אבות נאמר: "העולם עומד על שלשה דברים. על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים". חז"ל ראו בגמילות חסדים קריאה למעורבות חברתית, עזרה לזולת, לחינוך חברתי כאבן דרך בחברה היהודית, המתחילה מגיל ינקות ועד ליומו האחרון של האדם, בכל תחנות חייו האדם מחויב לפעול ולהיות חלק מעם ישראל.
מעורבות חברתית בתחנות חיינו יכולה להופיע במספר אופנים. בגיל הילדות לקיחת אחריות בגן, בכיתה ובסיוע לחבר. ואנו ממשכים דרך גיל ההתבגרות, מעורבות בתנועה, הדרכה, סיוע לשוני צרכים, השתתפות בענייני המדינה והממשל, טקסים, אימוץ חיילים ואפילו נקיטת עמדה ומאוויים אישיים לגבי עתידה וצביונה של מדינת ישראל.
בגיל הבגרות המאוחר ילדנו נדרשים לדגל. חלקם הולכים לשירות לאומי וחלקם מתגייסים לצבא לעשות שירות משמעותי בחיילות השונים, מתוך רצון ללקיחת אחריות חברתית , תוך סיכון חיים ממשי.
לא בכדי נמשלו בני ישראל לאגוזים שאם מזיזים אחד מהם, כל הערימה נרעשת. חז"ל פירשו שבעם
ישראל התלות החברתית היא כל כך משמעותית שאין אפשרות לנתק אדם או פרט משאר האנשים
בחברה.
לכן כשיש בקרבנו חיילים, הדר ואורון ז"ל, שלא באו לקבורת ישראל וכן משפחת מנגיסטו שאינה יודעת היכן בנה, אין אנו יכולים לעמוד מנגד ולומר שאיננו קשורים בנפשם. החובה המוסרית והחברתית היא להיות חלק מנשיאת העול של אחינו בעם ישראל.
אבותינו הראשונים ראו חשיבות עליונה בקבורה בארץ ישראל, ובנחלת אבות. אברהם שקנה את מערת המכפלה, יעקב שהשביע את ילדיו לעלות את עצמותיו, ושאר גדולי עולם שבצוואתם ובירושתם ציוו את משפחותיהם להיקבר בחמדת אבות. לכן אנו מחויבים לדאוג לצוואה זו ולהביא כל יהודי באשר הוא לקבר ישראל בארץ ישראל.
קראו את כל הטורים שנכתבו על ידי נשות הציונות הדתית למען שלושת החטופים
הכותבת היא סגנית ומ"מ ראש מועצת קצרין
שרון רואסצילום: באדיבות המצולמת