בשנים האחרונות "ספריית פיג'מה" הפכה לשם דבר בכל בית עם ילדים בגילאי גן בישראל.
למי שילדיו עברו את הגיל או טרם הגיעו אליו אסביר כי מדובר בפרויקט פילנתרופי ובו ילדי כל הגנים בישראל מקבלים בכל חודש ספר במתנה. כן, קראתם נכון. בכל חודש, במשך כל תקופת הגן, ספר ילדים במתנה.
הילדים מצפים ומתרגשים לבואם של המתנות הכתובות בשקיות הכחולות, והערכתם לספרים ולחשיבות המילה הכתובה מוטמעת (גם) בזכות ספריית פיג'מה כבר מינקות.
מטרת התוכנית היא להנחיל לדור הצעיר את ערכי היהדות ומורשת ישראל דרך עולם הספרים באופן חוויתי ומהנה. סופרים ותיקים לצד צעירים, סיפורי ילדים חדשים לצד סיפורי חז"ל וסיפורי התנ"ך מאוירים בידי מיטב המאיירים. בסוף כל ספר יש הצעה לדיון חינוכי על הערכים הנלמדים והצעה לפעילות משותפת להורה ולילדים בעקבות הספר.
חשוב לדעת כי כל ספר עובר אישורי ועדה פנימית קפדניים על מנת לוודא שהוא מותאם לכלל האוכלוסייה ולאחר מכן משרד החינוך (שאף משתתף במימון הפרויקט) יחד עם פיקוח הגיל הרך בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי עוברים על הספרים ומאשרים אותם סופית.
דווקא בשל הסלקציה הקפדנית התפלאתי לקרוא באתר כיפה כי יש רבנים והורים היוצאים כנגד התכנים העשירים של ספריית פיג'מה. מסתבר שלאה גולדברג, ע.הלל, דוד גרוסמן ונעמי שמר הם מוקצים מחמת מיאוס בקרב חוגים מסויימים. כמו כן, גיליתי הבוקר בתדהמה כי ספר לגיל הרך ובו רבי עקיבא הילד אינו מוצג כרב זו שערורייה. אני לתומי חשבתי כי רבי עקיבא לא נולד רב, אלא כ-'סתם' ילד פשוט, ולמד צורת אות מהי רק בגיל מאוחר יחסית.
הספרים מחולקים בכל גני ישראל, לדתיים וחילוניים כאחד. גן ממלכתי שמחלק לילדים סיפורי חז"ל ואגדות ישראל על שלמה המלך, הלל הזקן, ר' עקיבא, זמירות שבת ועוד, אינו עניין של מה בכך ויש לשמוח על המאחד בינינו ולא לחפש כל היום את המפריד. מסורת ישראל שייכת לכל עם ישראל, ולא רק לתת-זרם כזה או אחר.
בספר ששמו "מי אוהב את השבת, המציג את שירו של אהוד מנור, נראות דמויות מצוירות מחוץ לבית הכנסת. יש שם אפילו אישה לבושה במכנסיים! על כך יצא קצפם של הרבנים וחותמי העצומה כנגד ספריית פיג'מה. הספר מדבר על שבת כיום המנוחה. והוא אכן כזה, ליהודים שומרי שבת וגם ליהודים שאינם שומרי שבת. הספרים הללו אינם ספרי קודש, אלא ספרי קריאה לילדים לפני השינה. ומי שלא טוב לו... ובכן, אולי אינו נמצא בזרם החינוכי הנכון. יתכבד וישלח את ילדיו וילדותיו לגנים בחינוך העצמאי, במקום לנסות ולחרד את גני החמ"ד.
הכותבת היא יועצת תקשורת