עזבו את הרב לאו: לא כל דבר הוא גזענות

מי שמחפש גזענות בנרות, לא צריך להגיע עד לדרשותיו של הרב לאו. די שיפתח כל סידור תפילה מצוי. משה רט לא מבין את העליהום התקשורתי על הרב הראשי דוד לאו

חדשות כיפה משה רט 31/07/13 08:02 כד באב התשעג

עזבו את הרב לאו: לא כל דבר הוא גזענות
wini, צילום: wini

אך נכנס הרב דוד לאו לתפקידו החדש, וכבר ממהרת התקשורת לחגוג על פליטת פה שלו, לגבי "הכושים שמשחקים כדורסל". הנה הוכח סופית שכל הרבנים והדתיים הם גזענים ללא תקנה. בושה וחרפה לך, ישראל 2013, שנבחרי הציבור שלך מתבטאים באופן שמזכיר תקופות חשוכות בהיסטוריה.

אז כמה הערות בדבר העליהום התקשורתי הזה. קודם כל, האובססיה הזו עם גזענות וכל נספחיה, יצאה כבר מזמן מפרופורציות, וכמו שכתבתי פה לא מזמן. נכון, גזענות זה רע, אבל יש עוד דברים רעים חוץ מגזענות, ולא כל דבר הוא גזענות. מרוב הפחד ממראית עין כלשהי של גזענות, נותנת ישראל לערבים ולאפריקאים להשתלט עליה מבפנים, להטיל טרור ואימה ברחובותיה, ולהציף אותה בפשע ואלימות. כל מי שצבע עורו שחום, מוגן אוטומטית מפני כל ביקורת והאשמה, שתיתפס אוטומטית בתור גזענות, ותחזור כבומרנג על המשמיע אותה. אבל אם מישהו לא שם לב, יש עוד כמה איומים קצת יותר משמעותיים העומדים לפתחנו חוץ מהחשש שמא נהפוך לגרמניה שניה; כמו, למשל, האיום שמא נהפוך חלילה לאושוויץ שניה. כדאי שהתקשורת תקדיש קצת יותר תשומת לב לכיוונים אלה, במקום לקפוץ על כל רב שאמר משהו.

שנית, יש משהו מגוחך בהפיכת המלה "כושי" לביטוי גזעני. כאילו מישהו עשה העתק-הדבק מאנגלית, שם המלה nigger היא בעלת קונוטציה גזענית, והחליט שהמקבילה שלה בעברית זה "כושי" - וממילא מלה זו נאסרה בשימוש. אלא שלמעשה, "כוש" אינו אלא השם המקראי לאפריקה, כך ש"כושי" אינו אלא אפריקאי (המקבילה המעליבה ל"ניגר", אם כבר, תהיה "כושון"). אם מותר לקרוא למישהו אירופאי או אסייתי או סודאני או מצרי, אין סיבה שלא לקרוא לו אפריקאי או כושי. עד לפני שנים לא רבות, זה היה ביטוי מקובל ושגרתי, ללא כל קונוטציה שלילית. אדרבה, לדעתי הרבה יותר מעליב לקרוא למישהו "שחור", כאילו צבע העור זה כל המהות שלו. אבל אל תנסו למצוא הרבה היגיון בטרור הפוליטיקלי-קורקט, וב"שיחדש" שהוא מבקש לכפות עלינו. העיקר שתדעו לדבר נכון, אחרת תוקעו אל עמוד הקלון כגזענים. אני תוהה אגב, מתי המלה "גוי" תוגדר כגזענית. בקרוב מאד מן הסתם.

וזה מביא אותנו לנקודה השלישית. מי שמחפש גזענות בנרות, לא צריך להגיע עד לדרשותיו של הרב לאו. די שיפתח כל סידור תפילה מצוי, בכל נוסח, וימצא שם כמה ביטויים מזעזעים כגון "ברוך... שלא עשני גוי", "אתה בחרתנו מכל העמים", "שלא עשנו כגויי הארצות", ועוד כהנה וכהנה. יש לי חשד מבוסס, שגם הרבנים הראשיים נוהגים לדקלם משפטים אלה מדי פעם בפעם, וכמוהם גם מאות אלפי יהודים בארץ ובעולם. האמונה בייחודו של עם ישראל אינה סטיה של רבנים קיצוניים בשוליים, אלא חלק מהותי מהאמונה הבסיסית של היהדות. מי שזה מפריע לו, יצטרך להקדיש קצת יותר זמן, לימוד ומחשבה לעיון בנושא, כדי להבין את משמעות הדברים, ולמה בניגוד לטיעון הדמגוגי, "העם הנבחר" אינו שקול ל"גזע העליון". כותרות זועקות בעיתונים הן לא מה שיפתור את הבעיה.

ונקודה אחרונה לסיום: פתאום קלטתי, שכל פסק הלכה של רב כלשהו, ויהא הטריוויאלי והפשוט ביותר, יכול להיות מוצג כמרעיש ומזעזע פשוט ע"י הצגתו בכותרת ראשית כלשהי. "הרב גרשונוביץ: מי שמעשן בשבת הוא חוטא!" "הרב קוסוביצקי בפסק הלכה חדש: אסור לשתות יין שנגע בו גוי!" "הרב מצליח הורה: חנויות שמוכרות שרימפס לא יקבלו תעודת כשרות!" תודו שהזדעזעתם. ככה זה כשעצם קיומם של מושגים דתיים כמו חובה ואיסור, חטא ועבירה, נתפסים כסוג של איום או כפיה, בלי קשר לתוכנם. אלא שגם זה, מה לעשות, חלק מהותי מהיהדות; וגם הנושא הזה דורש לימוד ובירור משותף, לא התנפלויות מתלהמות. אולי אם במקום לצפות בכושים של מכבי, נשב ביחד בבית המדרש, נגיע להבנות מוצלחות קצת יותר.

לאתר של משה רט