להעמיד את היהדות בראש סדר העדיפויות

מושב החורף נפתח בקידום שני חוקים הפוגעים במדינה היהודית ומקדמים את מדינת כל אזרחיה. בשני המקרים הבית היהודי התעורר מאוחר מדי. הגיע הזמן להעמיד הזהות היהודית של המדינה בראש סדר העדיפות

חדשות כיפה הרב אריאל בראלי 28/10/14 10:03 ד בחשון התשעה

להעמיד את היהדות בראש סדר העדיפויות
Shutterstock, צילום: Shutterstock

מושב החורף של הכנסת נפתח בקידומם של שני חוקים הפוגעים במדינה היהודית ומקדמים את מדינת כל אזרחיה- חוק שטרן לגיור וחוק הפונדקאות המאפשר רשמית לשני גברים לאמץ ילד. בשני המקרים הללו הבית היהודי התעורר מאוחר מדי ומקיים מלחמת מאסף. זה הזמן לשנות כיוון ולהעמיד את הזהות היהודית של המדינה בראש סדר העדיפויות.

איך הגענו עד הלום?

קצת היסטוריה - לפני כשנה כאשר ברית האחים הייתה במיטבה, תמך הבית היהודי בחוק שטרן בקריאה טרומית על פי המלצת רבני צוהר (בניגוד לדעת זקני הרבנים).

החוק הוצג על ידי הבית היהודי כבשורה -בפעם הראשונה מדינת ישראל קובעת בחוק את סמכות המנהל לגיור. התקבלה החלטה להתמקד בחצי הכוס המלאה ולדחות את הפקפוקים שעלו מהכיוון הרבני. עוד יותר מכך החכי'ם נפגעו מכך שכביכול הרבנים לא סומכים עליהם בעניין הגיור והרי נושא זה יקר לליבם. בנוסף הגיעה הבטחה שהכול יהיה בסדר "הגענו להסכמה שלאחר הקריאה הראשונה נשב יחד ונפתור את המחלוקות". הניסיונות להבין מהי המשמעות האמיתית של הקמת רשת חדשה של בתי דין לגיור על ידי רבני ערים נדחו מכל וכול.

כצפוי, ברגע שהקריאה עברה בכנסת הכול התהפך והתברר שזו הייתה טעות פוליטית גמורה!

הסביר זאת היטב יו'ר ועדת חוקה דודו רותם שברגע שהחוק עבר בקריאה ראשונה, סיעת הבית היהודי איבדה את זכות הווטו המוקנית לה על פי הסיכום הקואליציוני. מעתה כל הדיונים מתנהלים לאור האקדח שהוצמד לרקה- החוק עומד לעבור בכנסת ולכן חובה להתפשר עם שטרן ולמצוא את הנוסחה הנכונה.

אותה התנהלות הייתה ביחס לחוק הפונדקאות. זקני הרבנים התכנסו ביום חמישי ערב ישיבת הועדה והחליטו שחוק זה מסוכן ויש לעשות כל מה שאפשר לעצור אותו, אך לא היה לכך ביטוי מעשי. הסיעה לא הטילה ווטו בטענה שהחלטת הרבנים נתנה מאוחר.

ופה קבור הכלב- מה עומד בראש סדר העדיפויות של סיעת הבית היהודי? האם בנושא כל כך עקרוני נותנים צ'ק פתוח לאלעזר שטרן על סמך הבטחה מעורפלת שלאחר ההצבעה נגיע לסיכומים? האם גם בענייני ארץ ישראל היו מתנהלים באופן של סמוך על סמוך וטוענים שההחלטה התקבלה מאוחר?

רבנים ופוליטיקה

הפוליטיקאים טוענים שלרבנים אין מה לחפש בשטח הפוליטי והם צריכים להשאר בתחום הרוחני. זה יכול להיות נכון אם אנשי המעשה מעריכים את דעתם של הרבנים ומוכנים לבנות את סדרי העדיפויות בהתאם למסר הרוחני. במילים אחרות חובתם של הרבנים להביע את דעתם העקרונית ביחס לחשיבות נושא הגיור ולהדריך את הסיעה להלחם עליו.

אם היינו זוכים ואכן הייתה הקשבה אמיתית אזי היה נוצר אמון הדדי וניתן היה לקבל גם את ההסברים הפוליטיים. כיום לקבוצה התורנית ההולכת וגדלה אין אמון כלפי הבית היהודי! הצורך בציבור מצביעים מחוץ למחנה גובר על העמידה האיתנה על הצביון היהודי של המדינה.

נוח היה לסיעת הבית היהודי לגרור רגליים ולתמוך בחוק שטרן ולהתעלם מהקולות הרבניים שהזהירו מפני החוק. ולהתנגד רק לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית , ולאור הלחץ הציבורי שהובילה הרבנות הראשית .

הבית היהודי עומד היום בפני הכרעה לאן פניו מועדות? האם למפלגת ליכוד ב' או למפלגה של זהות יהודית? הציבור התורני מחפש חברי כנסת הנאמנים להכוונה רבנית ומעמידים את הזהות היהודית של מדינת ישראל בראש מעייניהם.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן