"'מהתנ"ך לפלמ"ח' או ליתר דיוק מהפלמ"ח לשואה מחקו את הציוויליזציה ההיסטורית-יהודית מהשואה אחורה ולא לימדו דבר. עשו זאת במכוון משום שרצו ליצור דור חדש של ישראלים 'צברים'. כך גדלו דורות של ישראלים עם חור שחור, חולייה חסרה בין התנ"ך והציבור הציוני לבין היהדות כפי שהיא היום". מילים ביקורתיות אלה לא נאמרו מפי רב או מטיף דתי יהודי, אלא על ידי האלוף (מיל') עוזי דיין שלא נמנה עם הסקטור הדתי במדינה, אך מבין היטב את הבעיה המרכזית של הילדים ובני הנוער במדינת היהודים - היעדר זהות יהודית אמיתית.
האלוף דיין אינו לבד. פוליטיקאים, אנשי חינוך, מדענים, סופרים ומשוררים, שאינם חשודים בהשתייכותם לציבור הדתי בארץ, מתריעים השכם והערב על אובדן הערכים והזהות היהודית ובעיקר בעידן המודרני שבו האדם הבודד מצוי במרכז. עם זה, מהיכרותי האישית עם השטח אני יכול להעיד כי בשנים האחרונות קיים בקרב הדור הצעיר במדינה רצון עז להכיר את היהדות ואת פניה היפות, ולמרבה הצער לא תמיד ישנם בצד השני גורמים חינוכיים שיתנו לכך מענה וימלאו את החלל הריק שנוצר.
המרכזים לזהות יהודית ממלאים את אותה המשבצת במסירות רבה, אותה משבצת שמחזקת את הניצוץ היהודי ומקנה לנו את המשמעות האמיתית, הערכית והמוסרית לישיבתנו בארץ. לכן, במקום לעסוק במרדף אחר מבחני הפסיכומטרי המיצ"ב (שבוטלו לאחרונה ועל כך אני מברך בחום את שר החינוך, הרב פירון) כדאי להשקיע את המשאבים והזמן בערכים בעלי משמעות עמוקה.
לצערי, פעמים רבות אנו נתקלים בתופעות של חוסר ידע והבנה מוחלטים בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים, חלקם הגדול נמנה עם המעמד הסוציו אקונומי הבינוני-גבוה שמגיעים מהחינוך הממלכתי. אותם חבר'ה שמגיעים לבית הכנסת לראשונה בחייהם כדי לחגוג בר מצווה אינם יודעים קריאת שמע, שלא לדבר על עמידה בקדושה או הבדל בין 'קדיש' ל'קידוש', ובנושאי דיומא אין עוררין איזה בית משפיע יותר על תפישת עולמם- בית "האח הגדול'" או בית הלל ובית שמאי.
נכון שמרבית הציבור החילוני אינו אוהב שמסתכלים לו בצלחת או שמכתיבים לו היכן לבלות בשבת, אך רבדים משמעותיים ממנו בהחלט מתחבר לערכי היהדות והמסורת וחשובה לו השמירה על הצביון היהודי והמסורת, קיים בו הרצון לחגוג את חגי ישראל ולשמור על ערכים יהודיים בסיסיים. אנו עדים לעובדה זו במאות גנים ובתי ספר חילוניים ברחבי הארץ, בהם מעבירים המדריכים והמדריכות של מרכזי זהות פעילויות חוויתיות שמתקיימות במתכונת של שעה בשבוע וגורמות לילדים ולהורים המשתתפים בהן לקורת רוח ושמחה גדולה. הפעילות מתבצעת במעל ל-720 גנים, בתי ספר, יסודיים ועל יסודיים ברחבי הארץ, כאשר עיקר הפעילות כוללת נושאים דוגמת: חיזוק הסולידריות והמכנה המשותף בעם, יצירת גשר וקשר בין חלקיו השונים, יציקת תוכן ומשמעות אל תוך המושג 'זהות יהודית-ציונית', העמקת הידע של התלמידים בתולדות עם ישראל לדורותיו, והגברת היכרותם עם התרבות היהודית - ערכיה, סמליה ומנהגיה תוך בחינת הרלוונטיות שלה לחיי היום - יום של התלמידים. אותם תכנים מועברים בצורה חוויתית ונגישה תוך שימוש באמצעים יצירתיים, ויזואליים, חווייתיים ומרתקים דוגמת מיצגים, חזיונות אור קוליים, הצגות, חידונים, שירים, סיפורים, הפעלות עם ההורים ועוד.
ראוי לציין כי כגוף שפועל בפיקוח משרד החינוך, איננו באים להטיף לנוער ולילדים על שמירת השבת- זוהי אינה מטרתנו כלל. ההיפך הוא הנכון- המדובר בלמידה חווייתית בנושאים בתחום היהדות, מורשת וחגי ישראל במטרה להפיץ ערכים של שיתוף, אחדות ורעות. עבודת בנות השירות בשטח מוכיחה שיצירת אווירה אוהדת ומחבקת היא הדרך היחידה ליצירת זהות יהודית אמיתית משותפת ולקירוב בין דתיים לחילוניים. על כך יעידו הברכות הנרגשות והמכתבים מההורים, המורות ומנהלי בתי הספר להם זוכות הבנות. אנו תקווה כי עוד ועוד בתי ספר וגופים חינוכיים שונים יפתחו דלתותיהם בפני המרכזים לזהות יהודית, על מנת שכל ילד בישראל יבין את המשמעות של סוגיות ערכיות בסיסיות דוגמת מורשת ישראל והיסטוריה יהודית, אהבת הזולת וכיבוד הורים שמדברים לכל יהודי באשר הוא יהודי.
הכותב הוא מנכ"ל זהות - איגוד המרכזים לזהות יהודית המפעיל פעילויות מורשת חוויתיות במוסדות חינוך ברחבי הארץ